בישראל של 2024, ענף ההייטק נתפס כמנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. למרות הצלחתו המרשימה, נותרה הזדמנות משמעותית שאינה ממומשת – שילוב החברה הערבית בתעשייה החדשנית ביותר בישראל.

החברה הערבית מהווה כ-21% מאוכלוסיית המדינה, אך ייצוגה בהייטק נמוך: רק 2.4% מעובדי הענף הם ערבים, ובסטארטאפים הנתון נמוך יותר, עם 0.2% בלבד. נשים ערביות מהוות רק 0.5% מעובדי הענף. זאת על אף שכ-18% מהסטודנטים במקצועות מדעי המחשב וההנדסה מגיעים מהחברה הערבית – נתון הממחיש את הפוטנציאל העצום שטרם מומש (משרד העבודה והרווחה, 2022).

ההפסד של כולנו
הפספוס הזה אינו מקרי, אך גם לא בלתי נמנע. הוא תוצאה של אתגר מערכתי ושל חוסר ניצול הזדמנויות לגיוון והכלה. בעוד שהשיח על גיוון בהייטק מתמקד פעמים רבות בממד המגדרי, קיים פוטנציאל עצום בשילוב אוכלוסיות נוספות – ובמיוחד נשים ערביות, אשר שילובן יוצר רווח כפול. נשים אלו הן חלק מרכזי מהעלייה בשיעור הסטודנטים הערבים בתחומי המדעים והטכנולוגיה. לדוגמה, כ-60% מהסטודנטים הערבים בטכניון הן נשים, נתון הממחיש את ההזדמנות להפוך את ההשקעה האקדמית שלהן לערך כלכלי ממשי.

בשנת 2024, ענף ההייטק ממשיך להוביל את הכלכלה הישראלית עם כ-421,000 מועסקים, המהווים כ-11% מכוח העבודה במשק. בין אוגוסט לאוקטובר, שיעור המשרות הפנויות בהייטק עמד על כ-5% – כלומר, כ-16,000 משרות פנויות – נתון המדגיש את הצורך בעובדים מיומנים. ראוי לציין, שבמהלך כל התקופה לא נרשמה מגמת ירידה בביקוש לעובדים בתחום.

בתקופות משבר, כמו אלו שבהן תעשיות הביטחון מושכות כוח אדם משמעותי, נוצרת הזדמנות ייחודית עבור חברות ההייטק. זוהי שעת כושר למנף את הפוטנציאל הבלתי ממומש של החברה הערבית. כדי להמשיך להוביל בשווקים גלובליים ולייצר ערך כלכלי משמעותי, על חברות ההייטק ליישם עקרונות יצירתיים לא רק בחדשנות טכנולוגית, אלא גם בגיוון משאבי האנוש שלהן.

למה זה חשוב דווקא עכשיו?
במציאות שבה המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים, חברתיים וביטחוניים, שילוב החברה הערבית בהייטק הוא הזדמנות שאי אפשר להרשות לפספס. לפי משרד העבודה והרווחה, צמצום הפערים בתעסוקת החברה הערבית יכול להוסיף עשרות מיליארדי שקלים לתוצר הלאומי הגולמי. בנוסף, מחקר של מקינזי מראה שחברות מגוונות נהנות מעלייה של 19% בהכנסות מחדשנות ושל 35% בביצועים העסקיים – עדות לכך שגיוון הוא מנוע צמיחה.

אך המספרים לבדם אינם מספיקים. שילוב החברה הערבית דורש שינוי תפיסתי עמוק: להתייחס אליו כיתרון אסטרטגי לכלכלה ולא רק כמשימה חברתית. השאלה היא האם נבחר להשקיע בכישרונות קיימים או נוותר על פוטנציאל שמתבזבז.

המפתח לשינוי נמצא בידי מנהלי החברות. ענף ההייטק, שנחשב לחדשני ברמה עולמית, חייב להוביל גם בתחום הגיוון. כמו שהצלחנו לפרוץ דרך בטכנולוגיה, אפשר ליישם חדשנות גם במשאבי האנוש ולנצל את הפוטנציאל של כל חלקי החברה.

זו לא רק חובה מוסרית – זו הזדמנות בלתי רגילה לחזק את הכלכלה שלנו ולהבטיח יציבות גם בעתות משבר. העתיד שלנו תלוי במידת הנכונות שלנו להסתכל מעבר למוכר ולנצל את הפוטנציאל של כל חלקי החברה.

מה צריך לעשות?
השינוי מתחיל בצעדים פשוטים וממוקדים, שניתן ליישם כבר היום. חברות הייטק יכולות להתחיל בשאלות בסיסיות כמו: כמה קורות חיים מתקבלים מאוכלוסיות בתת-ייצוג, כגון החברה הערבית, ומה ניתן לעשות כדי להנגיש את תהליכי הגיוס עבורן? איך אפשר להרחיב את מעגלי הגיוס ולגייס טלנטים מהחברה הערבית גם בחברות באזור המרכז?

בנוסף, חברות יכולות להסתכל על גיוון כעל הזדמנות עסקית. נתונים מראים שחברות מגוונות נהנות מעלייה בפרודוקטיביות ובהצלחה בשוק הגלובלי. השקעה זו אינה רק פעולה ערכית – היא מהווה מנוע לשיפור עסקי ממשי.

מעבר למילים: מה יכול להרוויח ההייטק הישראלי?
שילוב רחב יותר של החברה הערבית בשוק ההייטק מציע פוטנציאל משמעותי להעצמת התרומה הכלכלית של התעשייה. כיום, רק חלק קטן מההשקעות בהייטק מוקצה לתחומים מגוונים ולאוכלוסיות מוחלשות, מה שמצביע על מרחב גדול לשיפור ולצמיחה.

חברות שכבר בחרו לאמץ אסטרטגיות גיוון מדווחות על שיפורים משמעותיים: המשכיות תפקודית ועסקית, התאמה לשווקים גלובאלים, עלייה ביצירתיות, גמישות רבה יותר בהתמודדות עם שינויים, וכתוצאה שיפור ניכר בביצועים העסקיים. מעבר לכך, הגיוון מקדם חוסן חברתי וכלכלי, ומציב את ישראל בעמדה מובילה.

שילוב החברה הערבית בהייטק הוא יותר מאשר שאלה של ערכים – זו הזדמנות אמיתית לחיזוק כלכלי ולשיפור תחרותיות הענף. מימוש הפוטנציאל הזה יוכל להעשיר את ההייטק הישראלי ולתרום לצמיחה כלכלית וחברתית משמעותית.

עוד ב-

ההייטק הישראלי במלחמה: המנכ"לים מסכמים שנה סוערת ומסמנים מטרות

לכתבה המלאה

העתיד של ההייטק הישראלי טמון ביכולת לנצל את ההזדמנויות הללו, ליצור תעשייה מגוונת ושוויונית, ולהציב את ישראל כמודל עולמי של חדשנות, יצירתיות ושיתוף פעולה.
נוא ג'השאן בטשון היא מנכ"לית קו-אימפקט, השותפות לקידום התעסוקה בחברה הערבית