פרס הספרייה הלאומית למצוינות בהוראה ע"ש עזריאלי מוענק כבר שנה שלישית ברציפות  למורים ולמורות התורמים תרומה ניכרת לחיזוק לימודי הרוח בבתי ספר במדינת ישראל. הפרס אשר סכומו הכולל הוא 115 אלף שקלים מחולק באופן שווה בין  שלושה הזוכים הנבחרים,  כ-40 אלף שקלים לכל אחד.

רשימת הזוכים השנה:
אפרת אמית ליבוביץ – רכזת פדגוגית ומורה לספרות ולתושב"ע בתיכון חדש ע"ש יצחק רבין בתל אביב
מטרת ההוראה של אפרת היא "להגדיל את תיבת התהודה של התלמידים". היא מממשת אותה במגוון דרכים ובראשן למידה רב תחומית מבוססת פרויקט. במסגרת זו היא פיתחה תכנית תלת שנתית לחטיבת הביניים של הוראת מקצועות ההומניסטיקה באשכול, כאשר בכל שכבה התכנית מתמקדת בערך שנבחר מדי שנה על ידי בית הספר. תכנית נוספת שאפרת הובילה משלבת את מקצועות האזרחות והיהדות דרכם מתבוננים במציאות דרך פרספקטיבה יהודית ואזרחית בו זמנית. בכל הפרויקטים הלימודיים היא מקפידה על תוצר לימודי בשיתוף האומנויות השונות, שיוצא מחוץ לגבולות הכיתה. אפרת מפיצה את דרכי ההוראה שפיתחה בין מורים רבים מבתי ספר אחרים בעיר, והיא יצרה קורס בהוראת תושב"ע אותו היא לימדה במוסדות שונים להכשרת מורים.

שי גיליס – רכז מקצוע מחשבת ישראל ומורה לתורה שבעל פה בתיכון התורני-ניסויי לבנים של מכון שלום הרטמן בירושלים
המוטו של שי בהוראת היהדות הוא משפט מהגמרא: "לעולם יתפלל אדם בבית עם חלונות". בשיעורים שלו הוא מבקש "לפתוח את חלונות בית המדרש כדי שהמיטב של עולם התרבות והרוח ייכנס דרכם". שי שינה בשנים האחרונות את דרך ההוראה שלו כאשר במוקד השינוי יצירת 120 מערכי שיעור, שכוללים הוראה מרחוק ומקרוב, משימות למידה עצמית רבות ומגוונות, ומבחר רחב של מקורות תרבות ואמנות. מערכי השיעור הללו הובילו לשינוי עמוק בדרכי ההוראה בבית הספר. שי כותב מדי שבוע איגרת ספרותית, "שי לשבת", שמופצת בין אלפי בוגרים ועמיתים, ואחרי השבעה באוקטובר הוא מקיים מפגשי למידה פתוחים למורים על בסיס טקסט מרכזי אליהם מגיעים גם לא מעט מורים על מדים. הוא מקווה לתרום באמצעותם לבנייה מחודשת של הסיפור שלנו, ובכך לתרום לבנייה מחודשת של החברה הישראלית.

ענת עמית שדה – רכזת מקצוע ספרות בבית הספר אורט מלטון בבת ים
בית הספר בו ענת מלמדת נמצא בפריפריה החברתית וכולל אוכלוסיית תלמידים מגוונת. לדבריה, על מנת להגיע עם התלמידים מהבסיס לצמרת, שהיא ההנאה והאהבה לספרות, חשוב שכל שיעור יהיה חוויה. היא משיגה זאת באמצעות פיתוח של דרכי הוראה וכלים ייחודיים. ענת יצרה מחברת משוב לכל תלמיד ככלי לשיפור מיומנויות ההבעה. היא פיתחה מודל כללי לניתוח יצירות ספרות כאשר כל תלמיד בוחר שירים שהוא אוהב ומנתח אותם על פיו. גישתה המיוחדת מאפשרת יצירת מרחב בטוח ליצירה, שהובילה להוצאה לאור של ספר שירה בו השתתפו כלל תלמידי השכבה. ענת יזמה קהילה לומדת של תלמידים שמלמדים תלמידים אחרים, וגולת הכותרת, לדבריה, היא בנייתה של קבוצת תלמידים מכיתה י"א, שיוצאים ליום למידה בשבוע באוניברסיטת תל אביב, שם הם לומדים ביחד עם הסטודנטים פילוסופיה וספרות.

מנהלת אגף החינוך בספרייה הלאומית, נטע שפירא, אמרה כי דווקא בשנה הקשה והמורכבת כל כך – שנה של שבר לאומי ומלחמה – מתעצמת חשיבותם של אנשי ההוראה: "גם בזמנים הכי קשים ידענו שכדי להחזיק מעמד ולצלוח כל משבר חייבים להמשיך ללמוד וללמד. אנחנו גאים להוקיר את המורות והמורים שמלווים אלפי בני נוער בשנים קשות של מגיפות, משברים ומלחמה ועוזרים להם לתת פשר ומשמעות לחיינו כאן".

יו"ר קרן עזריאלי ישראל, ויו"ר קבוצת עזריאלי, דנה עזריאלי, מציינת שהמורים מעודדים את הסקרנות בקרב הדור הצעיר, מעודדים את התלמידים לחקור, לשאול שאלות, לחוות את הקריאה ולהיחשף לעולמות, קרובים ורחוקים, שיאפשרו להם לגדול ולהיות אנשים טובים יותר, כחלק מחברה בריאה ומכילה יותר: "אני גאה שיש לקרן עזריאלי את הזכות לכבד בפרס הזה את המורים אשר מחנכים את הדור הבא "לפתוח את הראש", ללמוד, לחשוב מחוץ לקופסה, ולהמשיך את התרבות היהודית-ישראלית שלנו כעם הספר", אמרה בטקס דנה עזריאלי.

עוד ב-

שלב אחר שלב: כך התרחשה מתקפת הסייבר על הספרייה הלאומית

לכתבה המלאה

יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור אמר לבאי האירוע כי הספרייה מוקירה את פועלם של המורים למדעי הרוח, מצדיעה למצטיינים ומודה לקרן עזריאלי על מנהיגותה ותרומתה: "פעילות החינוך של הספרייה הלאומית להעצמת מדעי הרוח בישראל חשובה תמיד ובמיוחד בימים קשים אלה. המורשת האצורה בספרייה הלאומית נותנת אוויר לנשימה ומהווה מקור השראה", אמר מרידור והוסיף "תחומי מדעי הרוח, המחויבות לעובדות והחשיבה הביקורתית, מהווים כלים חיוניים בעידן של תעמולה מגמתית המופצת במהירות הרשת וההשקעה בדור הצעיר של ישראל היא הביטוי העליון לתקווה ולאמונה בעתיד".