ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר החלה לדון בהצעת חוק  לשיפור המענים הניתנים לפדויי שבי, בהם חטופי ה-7 באוקטובר ששבו, ומי שישובו בעתיד. על פי הצעת החוק הממשלתית, הקצבה החודשית לכלל פדויי השבי, העומדת כיום על 1395 שקל בלבד, תוגדל ל-2,600 השקל בחודש.

לצד זאת מגדירה ההצעה הכרה אוטומטית של 50% נכות נפשית בשל הפרעה בתר־ חבלתית (PTSD) לחטופי ה-7 באוקטובר ששוחררו למי שישוחררו בעתיד. בדיון הודגש כי הכרה זו לא תפגע בזכותו של המשוחרר להכרה באחוזים גבוהים יותר על פי הצורך. לצד ההצעה הממשלתית הונחה בפני הוועדה גם הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת  יצחק קרויזר, ח"כ גלעד קריב וח"כ ולדימיר בליאק, המגדירה לצד מענים דומים גם מענק הסתגלות ותגמול חודשי מוגדל לשנתיים הראשונות ממועד השחרור. 

בראשית הדיון אמר יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ: "אני מברך על הצעת החוק, צריך לתקן ולהתאים את החקיקה למציאות של היום. לא הצלחתי להבין למה פדויי שבי ממלחמות קודמות הוצאו מחלקים מהחוק, בעוד שחלקם מנהלים כבר שנים מאבק על זכויותיהם. זה לא ראוי וצריך להכליל את כולם בחוק הזה". 

איתמר גרף, סמנכ"ל וראש אגף תכנון במשרד הביטחון אמר: "חוק פדויי שבי נועד לתת מענה ללוחמים ששוחררו משבי האויב. במקרה הזה מדובר ברוב מכריע של אזרחים ובכל זאת הסכמנו לבצע את התיקון בפלטפורמה הזו. 50% נכות אוטומטית יספקו מעטפת רגשית, טיפולית ורווחתית למשוחררים שנחטפו ב-7 באוקטובר. כן צריכים למצוא פתרון גם לפדויי שבי אחרים ולבצע התאמות, במידה והם לא קיבלו הכרה מתאימה.

על פי גרף, בישראל מוכרים כיום 535 אנשים כפדויי שבי. 369 לוחמים ממלחמות ועוד 166 לוחמי מחתרות ממלחמת השחרור או אנשים שפעלו עבור המדינה בפעילות רגישה ונתפסו במדינות שאינן בהכרח מדינות אויב, נעצרו או עוכבו לתקופה מסוימת. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ביקש מהמשרד להציג בפני הוועדה בדיון הבא נתונים מדויקים אודות מספר פדויי השבי המוכרים כדיום כנכי צה"ל וכן באשר לאחוזי הנכות שניתנו להם. 

ח"כ יצחק קרויזר: "נציגים ממשפחות החטופים לקחו חלק בדיונים לגיבוש הצעת החוק וזה אפשר לנו לדייק ולהיטיב את הצרכים והמענים ואני חושב שהצלחנו להביא למענים טובים לאלו ששבו וישובו. החוק הזה מתמקד באירועי ה-7 באוקטובר. באזרחים ובחיילים שנחטפו וחוזרים למציאות מאוד מורכבת. לחלקם קרובים שנחטפו או נרצחו, קהילות שהתפרקו ועוד. נדרשים כאן מענים ייחודיים ומותאמים לאוכלוסייה הזו. אין הפקרה או הזנחה אל מול אוכלוסיות אחרות, גם התנאים שלהם דורשים תיקון והתאמה לצרכים". 

ח"כ גלעד קריב: "יש בינינו אנשים שחזרו כבר לפני כ- 170 ימים והמענה עבורם קיים אך אינו מספק. אני מציע להימנע ככל שניתן מדיונים שמשווים או מבחינים בין קבוצות שונות. ככל שניתן מענים יותר קונקרטיים ונפתור בעיות ופחות נצא בהכרזות כך ייטב. אני מבקש שבדיוני הוועדה ניתן את דעתינו לעובדה שההצעה הממשלתית לא כוללת מנגנון של מענק הסתגלות. זו בעינינו טעות. חייבים מענק ראשוני לשבים. הכפלת התגמול החודשי היא קפיצת מדרגה ביחס לסכום הקיים אבל גם היא אינה מספקת. כמו כן יש לדון בנושא תחליף השכר לבני משפחה. צריכה להיות הבנה שבן משפחה אחד או שניים צריכים ללוות אותם בתהליך שיקום ממושך." 

ח"כ ולדימיר בליאק:  "כולנו מסכימים שהדבר הכי חשוב הוא להחזיר את כולם הביתה. ברגע שהם יחזרו המשימה שלנו היא לתת להם את המעטפת המיטבית. אחוזי הנכות צריכים לעלות ל-100% ויש למצוא פתרון גם למעטפת הניתנת למשפחה. אני מקווה שנצליח לקדם את ההצעה בהקדם". 

אסתר בוכשטב, שכלתה רימון שוחררה בעסקת החטופים ובנה יגב עדיין חטוף בעזה אמרה: "המאבק הכי חשוב שלנו הוא השבת החטופים כולם, מי שבחיים ומי שאינם. כשהעסקה הקודמת יצאה לפועל התחלנו לשמוע את העדויות הקשות והבנו את המצב הקשה של החטופים במנהרות החמאס. את התנאים הלא אנושיים, והבנו שצריכים להתחיל להתייחס לחזרתם ולבנות מעטפת שתתאים. לשמחתי התחלנו לבנות מעטפת כזו ואני מקווה שהיא תתקבל". 

יואב, אבא של אופיר אנגל ששוחרר משבי החמאס: "יותר מ-5 חודשים שהיקרים שלנו חזרו, אחרי ימים של גיהינום בלתי נתפס. גם עלינו המשפחות עבר ועדיין עובר גיהיהום שקשה להגדירו. עלינו מוטלת משימה מורכבת של לטפל בשבים וגם בעצמנו, אבל למשפחות עדיין אין התייחסות מספקת. אנחנו מבקשים ביטחון וקרקע יציבה, מעטפת כלכלית וסוציאלית ארוכת טווח. יש פתרונות כאלה ואחרים אבל הם מינוריים ולא מוסדרים. כולם נותנים הרגשה שהם מבינים אותנו והם איתנו, אבל בפועל כרגע אין פתרון".

גל גורן מניר עוז, שאביו אבנר נרצח ב-7 באוקטובר ואמו מאיה נרצחה בשבי החמאס: "עד שהכריזו על מותה של אמא שלי כל הזמן חשבתי מה מה יקרה כשתגלה שאבי נרצח? איך היא תתמודד עם זה שרבע מניר עוז נרצחו או נחטפו? אני רואה בניר עוז את מי ששוחררו מהשבי. תעצומות הנפש שלהן מטורפות ומדהימות ובכל זאת, המצב קשה מאוד. חלק מהמשוחררות לא היו מסוגלות להגיע לקהילה בכרמי גת, חלק עוד נאבקות באומץ על הבעלים, האבות והילדים שלהם שעדיין שם, חלקן צריכות לטפל גם בילדים שחזרו איתן ויודעים שאבא שלהם עדיין שם. יכול להיות שבעוד כמה שנים יצליחו להגיע ל-50% אבל זה לא המצב כרגע וצריך לפחות בשנה הראשונה כן לתת 100%". (סרטון באלבום)

במהלך הדיון ולאור דרישה שעלתה להגדיל את אחוזי ההכרה האוטומטית, דרשו חברי הוועדה להבין מה פערי הזכויות בין מי שמוכר ב-50% וב-100%.  עו"ד שלומי מור, הביטוח הלאומי: "מדובר בהכפלה של סכום גמלת פדויי השבי, כאשר בתוספת של 50% נכות יתנו לפדוי השבי כ-5,400 שקל בחודש, שזה כמו קצבה של 100% נכות. זה הבסיס וההיגיון, בלי להגיע לוועדה להידרש לשום תהליך.  מהכרה של 50% נכות יש עלייה דרמטית גם בזכויות ובמעטפת של נכי צה"ל, באופן שקרוב לזכאויות של 100%". עוד ציין כי "ההסדר הנוכחי נועד לתת מענה לשבים עצמם ובשלב הזה אינו עוסק במלווים. אנחנו כן דואגים לתת להם חלף שכר לתקופה מוגבלת במסגרת נהלים חריגים, במקרים מסוימים נתנו גם ל-2 בני משפחה". 

עוד ב-

ביטוח לאומי מחלק מענקים מ-3,000 עד 5,000 שקל: מי הזכאים?

לכתבה המלאה

ירון כהן, ראש מנהלת מטה משפחות החטופים והנעדרים: "אנחנו 4.5 חודשים מאז הפעימה הקודמת ואנחנו מנסים למצוא כל הזמן את האיזון הנכון בין היכולת לקדם מהר ככל הניתן מענה למשפחות ולשבים לבין מתן מענה טוב ומלא לסוגיה. את נושא המענים למשפחות עדיין לא סיכמנו ולכן חשבנו שנכון להתקדם כרגע עם המעטפת לשבים עצמם".