ועדת החוקה אישרה היום (ראשון) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הצעת החוק מאריכה את התקופה שבה ימשיך לעמוד בתוקפו מסלול עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב בכ-9 חודשים, עד ל-17 בדצמבר 2024. 

מדובר כאמור בהארכה של תוקף ההסדר המיוחד שנכנס לתוקפו לראשונה במרץ 2021, כהוראת שעה. על-פי ההסדר, יכולים חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים" לצורך ניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב מוסכם. ואולם, בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ממונה להם נאמן והם ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, בכפוף למגבלות ההסדר. 

יחיד שנקלע לחובות יכול להמשיך לקבל אליו את משכורתו ולשלוט בחשבון הבנק שלו, ובתאגידים - מנהלי החברה נשארים בתפקידם, אבל כן ממונה לחייבים "מנהל הסדר" שמסייע להם בגיבוש הסדר החוב ומפקח על עמידתם במגבלות שונות.

בדברי ההסבר להצ"ח נכתב: "בזמן הקרוב עומד להיות מופץ להערות הציבור תזכיר נפרד ובו תיקון שמטרתו להסדיר בחוק באופן קבוע- במקום ההסדר הזמני שנקבע בהוראת השעה– את התנאים שבהם יהיה בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב הליכים זמני במסגרת הליך לאישור הסדר חוב. ...כדי לספק ודאות לגבי המצב המשפטי עד לחקיקת התיקון הקבוע לחוק, מוצע להאריך את התקופה שבה ימשיך לעמוד בתוקפו מסלול עיכוב ההליכים בתשעה חודשים, עד ל-17 בדצמבר 2024, ולהסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים לכל היותר".

עו"ד נועם הרצוג, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: הצ"ח נועדה להאריך את המצב הקיים בהוראת שעה הקיימת מאז תקופת הקורונה, שהוסיפה אפשרות לעיכוב הליכים. ביום ראשון פוקעת הוראת השעה הנוכחית, בפועל ראינו שיש ביקוש לעיכוב הליכים ואנחנו מבקשים להשלים את עבודת המטה לחקיקת קבע. לשאלת התועלות בהארכת המצב הקיים- לפני שהתיקון הזמני נכנס לתוקף הייתה מחלוקת בקרב שופטי בימ"ש מחוזי, שחלקם סברו שיש סמכות לתת עיכוב הליכים וחלקם לא, והחשש הוא שאם הוראת השעה תפקע, תהיה עוד פחות אחידות ואפילו "פורום שופינג" וזה מצב לא רצוי כשאחת ממטרות החוק הייתה מתן ודאות. נכון שבהוראת השעה הזמנית יש תועלות ונזקים אך במכלול עדיף להאריך את המצב הקיים". 

לשאלת מ"מ היו"ר ח"כ יצחק פינדרוס מדוע לא הוגש תזכיר לחקיקת הקבע ומדוע נדרשת הוראת שעה של תשעה חודשים, השיב כי בשבועות הקרובים יובא התזכיר. מדובר על תיקון תשתיתי ראשון לחוק חדלות פירעון ויש לאפשר שימוע משמעותי לציבור. כוונתנו לפרסם את התזכיר לפני תחילת המושב. לפני שנה כשנשאלנו על ידך את השאלה לא ידענו לאן פנינו ועכשיו כולנו רתומים לתיקון התשתיתי". 

עו"ד לירון נעים, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "פרסמנו קול קורא בדצמבר 22 וקיבלנו תגובות רבות. חשוב לנו ששחקנים נוספים יגיבו לתזכיר באופן רציני לאחר שנקבל אותו. בכפוף לאישור השר נפרסם את התזכיר ערב פסח ונביא את הצ"ח לוועדה בכנס הקיץ". 

עו"ד הילה גולברי מנהלת המחלקה המשפטית אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון: "אנחנו שומעים את השטח ויודעים את הקשיים אך נעשה בכלי שימוש רב. החל ממרץ 2021 לגבי תאגידים הוגשו 145 בקשות של לעיכוב הליכים, זה נתון מאוד משמעותי. מתוכן, בימ"ש נתנו ב-117 תיקים החלטות המורות על עיכוב הליכים- זה מעיד על כך שבימ"ש אימצו את המהלך ואושרו 60 הסדרים מתוך ה-117. כלומר כ-50% מהבקשות שאושרו להסדר הליכים, אושר בהן הסדר. השטח מאמץ את ההסדר ופקיעת הוראת השעה תייצר בלגן וחוסר ודאות. חשוב לנו לייצר מהלך הכי נכון לשוק. ביטול ההסדר יהווה פגיעה. לגבי יחידים- הוגשו 223 בקשות. מתוכן הורו על עיכוב ב-169 ואושרו 66 הסדרים, שהם 39%. האירוע המרכזי פה הוא תאגידים. לא נתקלנו בניצול לרעה של ההסדר". 

עוד ב-

ועדת החוקה מסכמת 153 ישיבות ו-15 הצעות חוק שאושרו

לכתבה המלאה

מ"מ היו"ר, ח"כ פינדרוס: "אם לא יהיה דיון אינטנסיבי בוועדה בקיץ, אין סיכוי שהצ"ח תעבור בקריאה שלישית במושב החורף. אבקש מכם להזדרז ולהביא בהקדם את הצ"ח לכנסת".