בכפוף לרביזיה ולהסכמת ועדת השרים לחקיקה, ועדת החוקה אישרה היום (רביעי), לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות, חיסיון קרימינולוג קליני, שיזם ח"כ בועז טופורובסקי. הצעת החוק מוסיפה את מקצוע הקרימינולוג לרשימת בעלי התפקידים הנהנים מחיסיון לפי פקודת הראיות, אשר אינם מחויבים במסירת ראייה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותם. הצ"ח המקורית כללה רק קרימינולוג קליני אך לדרישת היו"ר הורחב הנוסח כך שיחול על כל קרימינולוג. 

עוד סוכם כי בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ייקבעו חריגים לחובת הסודיות שחלה על קרימינולוג קליני, בדומה לחלק מהחריגים הקבועים לגבי עו"סים. לפי חריגים אלו, לא תחול על הקרימינולוג הקליני חובת סודיות אם המידע שנמסר לו דרוש לשם מניעת פגיעה באדם עצמו או באדם אחר, וכן אם המידע דרוש לשם טיפול באדם עצמו או בבן משפחתו. בנוסף, הוועדה קבעה כי תורחב חובת הדיווח הקיימת היום לפי חוק כלי הירייה שלפיה מטפלים שונים חייבים לדווח אם הם סבורים שאדם שמחזיק נשק יהווה סכנה לעצמו או לציבור כך שגם הקרימינולוג הקליני יהיה חייב בדיווח זה. עוד נקבע כי לגבי הליכים פליליים, התיקון יחול רק לגבי מידע שטרם נמסר בהליך עד יום תחילת החוק. 

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "שאלת ההסדרה כבודה במקומה מונח. תעודה או לא, אגרה או לא, בעלי מקצוע נוספים צריכים להיכלל בהסדר הזה מבחינת הרציונל הטיפולי כפי שהוא חל על רופא, פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, עו"ס ועוד מקצועות שקיימים לגביהם אותם רציונלים. יש לאפשר לגוף טיפולי לעשות את עבודתו. יש חיסיונות שהם יצירי הפסיקה, שבוודאי בהיבט הטיפולי פחות חשובים כמו חיסיון עיתונאי. מישהו שואל אם עיתונאי מחזיק תעודת לע"מ בשביל לקבלו? המקצוע לא חייב להיות מוסדר כדי לבחון את המהות ולאפשר את הטיפול המיטבי. כיום בימ"ש נותן חיסיון במקרים פרטניים ועלינו לקבע את הנושא ולהסדיר את הכללים הנוגעים לסודיות, לחיסיון ולחובות הגילוי". 

ח"כ בועז טופורובסקי, יוזם הצ"ח: אדם צריך להרגיש חופשי לדבר עם קרימינולוג קליני, כמו עם בעלי המקצועות האחרים המטפלים. יש לוודא שהתיקונים המוצעים להרחבה לא יקברו את החוק". עו"ד ניצן רוזנברג, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "חיסיון הוא מכשיר להשגת תועלת חברתית המאפשר את עצם קיומם של יחסי הטיפול. תכלית שניה היא האינטרס של החברה לשמור על פרטיותו של מטופל המגלה את סודותיו בחדר הטיפולים. האיזון שנקבע בפקודת הראיות להסרת החיסיון - הוא כי בימ"ש צריך להשתכנע שהצורך לגלות את המידע לשם עשיית צדק עולה על הצורך שלא לגלותו". 

"קרימינולוג מוכר כאחד ממקצועות הבריאות ויש לו אזכורים במספר מקומות בחקיקה אך הוא אינו מוסדר בה באופן מלא כמקצוע כמו העו"סים או הפסיכולוגים. הפסיקה נתנה לקרימינולוג קליני הכרה בחיסיון אך לא באופן גורף, אלא רק להיבטים מסוימים בתחולה הדומים לפסיכולוג. יש לבחון האם המקצוע מספיק מוסדר כדי שניתן יהיה להעניק לו חיסיון וכן מבחינת מאפייניו וסוג השירות שהוא נותן". 

עו"ד דורית נחמני מהסנגוריה הציבורית: "אין מחלוקת על הצורך לעגן את החיסיון ויש לשמור את המסגרת בפקודת הראיות. אם נכנסים לנושאי סודיות זה מוביל להסדרת המקצוע שלא נדרשת כרגע. בכל מקרה הקרימינולוג נמצא בחובת הדיווח של חוק העונשין. הצ"ח מדברת על קרימינולוג קליני, אבל יש גם קרימינולוגים שיקומיים שגם הם מטפלים וגם עליהם חלה חובת הסודיות. הסנגוריה הציבורית מעסיקה בעיקר קרימינולוג שיקומי- אנשים עם תואר שני בקרימינולוגיה העוסקים בטיפול ובאבחון. עד היום יציר הפסיקה חל על כולם ומה שיקרה פה הוא שמהיום זה יחול רק על קליני ולא על שיקומי, דבר שירע את המצב". 

עו"ד שרונה עבר הדני יועמ"שית משרד הבריאות: "מאוד חשוב להפריד בין המונח חיסיון המתייחס לפקודת הראיות והצ"ח שלפנינו לבין שמירת סודיות ופרטיות המוסדרים במקומות אחרים כגון חוק זכויות החולה. אלו הסדרים נורמטיביים שונים. העיגון הראשון לחובת שמירת הסודיות הרפואית בחקיקה הישראלית, נמצא בחוק לטיפול בחולי נפש 1955, לגבי מי שהגיע אליו ידיעה בדבר חולה. חיסיון רופא ופסיכולוג עוגן לראשונה ב-1968. ההסדרה של עיסוק ברפואה- ב-1976 והיא מתייחסת לחובת סודיות הנוגעת לכשירות הרופאים. חוק הפסיכולוגים ב-1977 כולל סעיף יותר מפורט על סוד מקצועי לגבי העוסק בפסיכולוגיה וב-1981 חוק הגנת הפרטיות מטיל חובת שמירת סודיות במגוון נושאים. ב-91 מורחב סעיף הסודיות שקיים עד היום בחוק לטיפול בחולי נפש. ב-1996 יש סעיף של סוד מקצועי בחוק העו"סים ואת חוק זכויות החולה שם אמירה ישירה שחלה על כל מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה לשמירת סודיות. מבחינת הוועדה התנאי הוא הסדרת המקצוע. אי אפשר להסתפק בהסדרה פלואידית כי אחרת תהיה הסדרה ריקה. לגבי הקרימינולוגים אין הסדרת מקצוע אלא הסדרת הרישום". 

לשאלת היו"ר רוטמן מה ההבדל בין קרימינולוג קליני לשיקומי השיבה כי "הקליני הוא מקצוע שמוגדר כבר הרבה שנים, קרימינולוג שיקומי הוא יותר מקצוע בהתהוות. כמשרד הבריאות אני לא מכירה את המקצוע הזה מספיק והוא לא תחתנו, לכן לא נוכל להביע לגביו עמדה. לקרימינולוג קליני נדרש תואר מוסמך בקרימינולוגיה קלינית ופרקטיקום. משרד הבריאות בעד מתן חיסיון לקרימינולוג קליני. יש מחלוקת על מקצועות נוספים ומבחינתנו החיסיון היה צריך לחול על כל מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה". 

רוני בנצור, קרימינולוגית קלינית יו"ר האיגוד כ-20 שנה: "המקצוע קיים בשטח כבר יותר מ-40 שנה. זו יצירה ישראלית שלא קיימת באותו אופן בעולם. המקצוע הוסדר בחוק מקצועות הבריאות ב-2008. המהות היא ליבת המקצוע- פסיכותרפיה. זה בדיוק כמו פסיכולוג קליני. קשה לעשות את ההבחנה בין המקצועות כי כולם עוסקים באותם תחומים באופן דומה. מוקד ההכשרה של קרימינולוג קליני הוא בריאות הנפש, הם עושים פרקטיקום של 240 שעות". 

עו"ד נילי פינקלשטיין משרד המשפטים: "כללי הסודיות חלים על בעל המקצוע במישור המחויבות שלו למטופל שלו, כשהוא יודע שהמידע שעלה בחדר הטיפולים לא נמסר לאף גורם. לעומת זאת, שוטר מוסמך לדרוש מידע מכל אדם, גם מבעל מקצוע, אך אם קבוע לגביו חיסיון מפקודת הראיות, הוא רשאי למסור את המידע אך רק באישור בימ"ש להסרת החיסיון". 

לשאלת היו"ר רוטמן למה להגביל את החיסיון לקרימינולוג קליני השיבה: "ההגנה שהמחוקק מבקש לקבוע בדמות חיסיון היא החזקה ביותר שיכולה להינתן והיא עשויה לפגוע בחקר האמת שהוא ערך שונה מהערך הטיפולי והגנת המידע בחדר הטיפולים. יש לנו חשש לקבוע חיסיון שאת גבולותיו איננו יודעים. עבור ציבור המטפלים והמטופלים יש חשיבות גדולה לוודאות. הדאגה לפגיעה בחופש העיסוק מובנת. המענה לגביה צריך להיות בהסדרת המקצוע וחובות הסודיות שכרגע אינם קבועים. תנאי מקצועי שהצבנו לתמיכה בחוק הייתה שמדובר במקצוע מוסדר".

היו"ר רוטמן: "אנחנו מייצרים סיטואציה משונה כאשר אם סניגור מדבר עם הלקוח, הוא נהנה מחיסיון עו"ד. אם הוא מזמין פסיכיאטר או פסיכולוג- המידע שנמסר חסוי ולעומת זאת אם הקרימינולוג שיקומי- המידע שנמסר אינו חסוי וזה פוגע ביכולתו לעבוד. בפרקטיקה הצורך הוא חיסיון כדי לאפשר את עבודתם. חובת הדיווח קיימת לגבי הרבה מקצועות לא מוסדרים, כך שמלבד ההכרה אני לא רואה סיבה למה החיסיון לקרימינולוג השיקומי לא יהיה אותו הדבר. הפרקטיקום נועד לצורך העבודה ולא לשאלת האמון בין מטפל למטופל או לתואר השני. המשמעות כרגע היא פגיעה בחופש העיסוק. כסניגור, אם אני דואג לאדם ורוצה שייצא מהפשע וישתקם, אשלח אותו למישהו שעלול לפרסם פרטים אודותיו בשם האינטרס הציבורי? נוצר פה מגרש משחקים עקום בגלל העיוות הזה. חוק הגנת הפרטיות קובע סודיות על מידע כזה"

עו"ד אשרת שהם מהפרקליטות: "החיסיון בא במקום בו יש חובת סודיות. כדי להגדיר חובת סודיות נדרשת הסדרה למקצוע או חובת שמירת סודיות. קודם נדרש שהמידע יוגדר סודי. הטלת החיסיון זו נעילה משמעותית שאני מכבדת אותה ומכבדת כפרקליטות את מקצוע הקרימינולוג, אך יש לוודא מה החומר ומי האנשים שנעלתי את החומר בפניהם, ולגביהם לעשות את המבחנים להטלת החיסיון. יחד עם חובת הסודיות המוסדרת, יש אפשרות להפר סודיות במקרים מסוימים- במקום שבו רואים שהדבר מסכן אדם אחר. כשאני סוגרת את החדר הטיפולי חייבים להיות חריגים של חובת הסודיות מטבע העובדה שמדובר באירועים העלולים לסכן אנשים, יש לייצר לקרימינולוג שרואה אירוע שעלול לסכן עצמו או את הציבור, מנגנון עצמי להפרת הסודיות. אסור שהחדר הטיפולי יהיה מקלט שעלול לסכן את הציבור. לדוגמה חשוד בעבירות מין ואין חובת דיווח כי אינו מספר על בני משפחתו, אלא מספר שהוא מוצף מינית ועלול לפגוע בקטינים ברחוב. ברמה הכללית יש חובה לספר זאת, אך למשל בחוק העו"סים יש סעיף הקובע שכשיש מסוכנות לאדם אחר חייבים לספר. אני רוצה לתת את החיסיון לקרימינולוגי הקליני ויחד עם זאת, אסור לנעול את הדלת. יש להוסיף את החריגים לחובת הסודיות על מי שמוסדר ".

היו"ר רוטמן: "אלו דברים מאוד מטרידים. היום כשהדלת לא נעולה לגביו, הסנגוריה תטען לחיסיון ובימ"ש יגיד שהם צודקים, אבל ברגע שאכתוב בחוק רק "קרימינולוג קליני" זה צ'ק פתוח לרדיפה אחר המידע. ככה הורגים מקצוע. שנים רבות חיסיון רפואי היה מוסדר וסודיות בכלל לא היתה קבועה בחוק אלא באתיקה וחוק הגנת הפרטיות ולפני כן בעקרונות הפרטיות הכלליים ולכן הניסיון לומר שאו שלא עושים כלום או שעושים ומזיקים שגוי. כשהסנגוריה טוענת שמרעים את מצב הקרימינולוגים השיקומיים אני אחראי לכך שזה לא יקרה. החוק לא מבחין בין סוגי הקרימינולוגים ואם לא נתקן זאת נייצר הבחנה ביניהם. אפשר לקבוע שקרימינולוג לא ימסור מידע על דברים שבעבודתו אלא אם מצא בימ"ש שיש לגלותו. איזו חשיפה מייצרים? ממה מפחדים?". 

רפ"ק עו"ד ליאורה סולטן יעבץ חטיבת החקירות: "נצטרך לבדוק מדוע העיסוק אינו מוסדר בחוק הסדרת המקצועות בדומה לקרימינולוג קליני. עד כה התייחסותנו ביחס להצ"ח הייתה לגבי קרימינולוג קלינו ועלינו לבדוק זאת". 

היו"ר רוטמן: "ההסדרה הכללית בחוק הגנת הפרטיות, טובה וכוללת מידע רגיש. לצדה מופיע שפרסום שיש חובה מוסרית, אתית או מקצועית למסור- יימסר. כדי למנוע פגיעה בחופש העיסוק ולהתאים לאותם רציונלים אני מציע כי כל קרימינולוג יקבל את החיסיון. אחרי תיקון החקיקה, מצבו של הקרימינולוג השיקומי יהיה כמו מצבו של הרופא לפני חוק זכויות החולה- יחולו עליו חובת סודיות וחובות גילוי וכמו של קרימינולוג קליני לפני חוק הסדרת מקצועות הבריאות. זה ייתן מענה הוליסטי ללא שנגרם כל נזק. החלטת ועדת השרים הייתה שנחשוב על המקצועות הנוספים ועשינו עבודתנו נאמנה. אפשר אף להפנות להגדרת הקרימינולוג בחוק העונשין. זה חוק חשוב מאוד העובר בהסכמת קואליציה ואופוזיציה והחיסיון נדרש".

עוד ב-

מקצוע חדש בישראל: זו ההחלטה שתכנס ב-1.5 לתוקף

לכתבה המלאה

לסיום הסביר: "אני מקבל את עמדת משרד המשפטים שאם מסדירים חיסיון על מקצוע מוסדר צריך להסדיר את הסודיות. כשעוסקים במקצוע לא מוסדר אני לא מקבל את עמדת משרד המשפטים. אני סומך על בימ"ש שידע לזהות מיהו קרימינולוג. ההסדר הנכון הוא קופי פייסט של חוק העו"סים. זהו תיקון מבהיר, הוא אינו מייצר הסדר שלילי ואם יהיו שופטים שלא יבינו את כוונת המחוקק- הדלת פתוחה בידיכם לתקן זאת. לא אייצר כרגע חובת סודיות או אתקן את חוק זכויות החולה. אם תוצאת החוק תהיה פגיעה בקרימינולוגים אחרים אתנגד לחקיקה".