ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בפרק ה' להצעת חוק התוכנית המאזנת, לפיו לכל עובד במשק, למעט עובדים במשק בית, יופחת יום הבראה אחד או שכר בשווי יום הבראה אחד וכן כי שווי יום הבראה בשנת 2024 יוקפא ולא יעודכן.

על פי נציגי משרד האוצר, אמור המהלך להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל, המיועדים לתשלום הטבות למשרתי המילואים: 1.8 מיליארד לטובת תגמול מיוחד למשרתים מעל 60 ימים ו-0.2 מיליארד למימיון מענק למימון כלכלת הבית ללוחמים.  

 
יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר ביקש לדעת מדוע לא בוצעה אבחנה של ההפחתה על פי גובה שכרו של העובד. נציג ההסתדרות השיב כי עד כה לא נמצאה חלופה מתאימה לכך, וכי ניתן לבחון אפשרויות אחרות אם יובאו לדיון. 

תמר לוי בונה, אגף התקציבים במשרד האוצר הסבירה: "המלחמה הטילה נטל מאוד גדול על הציבור בישראל. אחת ההוצאות המרכזיות, מעבר להוצאות הביטחון, היא תגמול חיילי המילואים ששוויו 9 מיליארד שקלים. כדי להביא את הגירעון ל- 6.6% נדרשים צעדי התכנסות משמעותיים. לכן הממשלה הגישה שורת צעדים, שאחד מהם מובא כאן היום. זה לא צעד שהיינו מביאים לדיון אלמלא היה צורך, זהו צעד שהוא כורח הנסיבות. אנחנו רוצים לשדר אמינות ואחריות פיסקאלית ומתכנסים ליחס חוב-תוצר מאוזן".  

חנן לזימי, סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר הוסיף: התקיים שיח בין משרד האוצר והשר ליו"ר הסתדרות העובדים החדשה, ההסכמה באה לידי ביטוי בהסכם קיבוצי שבו מוסדרת הפחתה של יום הבראה אחד מכל העובדים במשק. שווי ההפחתה הוא 418 ש"ח לעובד במגזר הפרטי וכ-470 ש"ח במגזר הציבורי. למי שלא זכאי לדמי הבראה מלכתחילה אין הפחתה ואין גביית מס. בנוסף, בהתאם לבקשת ההסתדרות, עובדי משק בית פטורים מהפחתת דמי ההבראה. הכסף מיועד אך ורק למענקים לטובת משרתי המילואים, ולא לשום דבר אחר". 

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות: "זה לא צעד שמתבצע כלאחר יד. הייתה פה מחשבה שכללה שיקולים רבים. מדובר בהפחתה יחסית מינורית ומדודה, תוך חיבור לזכויות העודפות של חיילי המילואים".

בהמשך הדיון עלתה השאלה האם יש לאפשר לארגונים להגיע להסכמות עם העובדים ונציגיהם באשר לאופן ההפחתה ומועדה. יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר ביקש לוודא כי המהלך יבוצע באופן שוויוני ולא יפלה בין עובדים המיוצגים במסגרת התארגנות עובדים בגוף משמעותי לבין כאלה שאינם: "חשוב שכל אזרח יבין את הצדק של הדבר ושלא תהיה אפליה של עובד אחד כלפי השני". 

ח"כ דבי ביטון: מדובר בצעד של סולידריות וחשוב שהכסף יעבור לאוצר. כן חשוב לדעת שהכסף צבוע ולפקח שהוא אכן עובר למקום הנכון". ח"כ נעמה לזימי: "המיסוי הזה לא מבדיל בין שכבות אוכלוסיה ודרגות שכר. יוקר המחיה גואה ויש אנשים שבונים על דמי ההבראה האלה. יש עובדים שנפגעו בעצמם ישירות מהמלחמה, כולל כאלה שהוצאו לחל"ת, נפגעו באחוזי המשרה ועוד. להם אסור להפחית בכלל, גם אם זה יחסי וחלקי". 

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "לא ראינו שום צעדים של הממשלה למען העובדים בתקופה הזאת. לא שולטים בעליית המחירים, העובדים כבר קורסים תחת הנטל, ולא ראיתי שהממשלה מנסה לקצץ מהתקציבים הקואליציוניים כדי לקחת אחריות".  אי אפשר לבקש ממישהו שיש לו רק 5 ימי הבראה את מה שמבקשים ממי שיש לו הרבה יותר. הפגיעה אינה שוויונית". 

נציג הסתדרות  העובדים הלאומית ששי שדה אמר: "עמדתינו היא שכן צריך לאפשר לארגוני עובדים לייצר הסכמות כדי לנסות לאזן את הפגיעה בעובדים חלשים. זה לא יעזור לכולם, אבל יטיב לפחות עם חלקם". 

עוד ב-

תוכנית "חיסכון לכל ילד": זה המהלך הדרמטי שמתכנן משרד האוצר

לכתבה המלאה

נועה נוצני, ראש תחום קידום מדיניות בכוח לעובדים: "הציבור כבר קורס תחת הנטל, וביתר שאת הציבור המשתכר בדרגות שכר נמוכות. רוצים להעלות את המע"מ כבר, ועכשיו התרומה של דמי ההבראה. לא ייתכן שמטפלת שמשתכרת 5,500 שקלים בחודש תתרום כמו מתכנת בהיי טק. צריך לבנות מנגנון דיפרנציאלי".