"הצלת העסקים מחייבת מעבר לנוהל חירום – ממש כמו טיפול נמרץ"

"אישור תקציב המדינה הוא עוגן משמעותי במאמץ להניע מחדש את גלגלי המשק", קובע פרופ' ירון זליכה. "מדובר בתוכנית העבודה של הממשלה להתמודדות עם מגוון האתגרים שעל הפרק. כל עוד אין תקציב - אין עבודה ואין התמודדות, זו השורה התחתונה".

איזה אפקט יש למשבר הקורונה על המשק הישראלי?
"האפקט הוא בהחלט דרמטי, משום שזהו המשבר הכלכלי והבריאותי החריף ביותר איתו נדרשת המדינה להתמודד מזה עשרות שנים. עד כמה חמורה הפגיעה? חשוב להבין ש-20% מהעסקים בישראל נסגרו או ייסגרו במהלך החודשים הקרובים. עוד 20% מהעסקים נלחמים על חייהם ממש בימים אלו".

ואיך לדעתך ניתן לסייע להם?
"העסקים הקטנים זקוקים לטיפול בשני מישורים. ראשית, במישור המיידי באמצעות נוהל חירום – ממש כמו חדר טיפול נמרץ לעסקים. מהלך כזה כולל הגדלה משמעותית של מענקי הממשלה, וזאת כדי לאפשר להם להיחלץ ממשבר הנזילות ומשבר ההון שהטילה עליהם הקורונה.

"כמובן שעבור ענפים אשר נפגעו בצורה קשה יותר – כמו התרבות, המסעדנות או הפנאי – על הממשלה להעניק מענקים בסכומים גבוהים יותר. זה מהלך שצריך להיות מובן מאליו למקבלי ההחלטות. הרציונל הוא שהמענקים יותאמו לרמת הפגיעה בענף. אין הרי שום טעם במענקים זעירים הניתנים על רגל אחת, כמו המענק בגובה 750 שקל שהוזרם לכלל אזרחי ישראל, ובתוכם גם מיליון עובדי הסקטור הציבורי שלא יצאו ולו לשעה אחת של חל"ת. בכל הקשור בטווח הארוך, כפי שציינתי בראשית דבריי, אין מנוס מקביעת תקציב חדש שבו מנועי צמיחה רבי עוצמה".

על רפורמות חדשות ומונופולים ישנים
לפרופ' זליכה (50), המכהן כיום כנשיא המועצה האקדמית העליונה וכראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, ניסיון רב במגזר הציבורי והיכרות עמוקה עם מנגנוני האוצר, כמי שכיהן כחשב הכללי במשרד בשנים 2007-2003. בשלל כובעיו לא היסס להביע את דעותיו ולחשוף עיוותים, גם אם נאלץ לשלם על כך מחיר אישי.

"הממשלה הנוכחית לא עושה מספיק", הוא מצהיר, ומפרט על צעדים חיוניים שיש בכוחם להוציא את המשק לדרך חדשה: "יש שתי קבוצות של רפורמות שצריכות להתקיים: האחת היא קבוצת רפורמות במערכת המס, והשנייה היא קבוצת רפורמות להגברת התחרותיות. רפורמה במס משמעותה בראש ובראשונה ביטול הטבות המס האדירות המוענקות לחברות הגדולות במשק. מהכסף הזה ניתן יהיה להפחית מיסים לעסקים הקטנים, לעצמאיים, לשכירים ולצרכנים. כחלק מהרפורמה יש להפחית את גובה המע"מ ואת מס החברות – מהלך שגם באמצעותו ניתן יהיה לממן באמצעות ביטול הטבות המס לחברות הגדולות. אפליית המיסים לטובת החברות הגדולות, היא תולדה של מדיניות קפיטליסטית חזירית ולא יעילה.

"רפורמה הכרחית הנוספת היא זו המתמקדת בהגברת התחרותיות. צריך להביא בחשבון שבמדינת ישראל פועלים למעלה מ-100 מונופולים נכון להיום, כשהממשלות השונות רק חיבקו אותם לאורך העשור האחרון. במקום לנסות לאזן את הכוחות, ניסו הממשלות להגן על המונופולים מפנינו, הציבור. כמו שאני רואה את הדברים, רשות ההגבלים העסקיים חדלה מלתפקד כראוי, ואילו אגף התקציבים במשרד האוצר אינו חותר לגבש רפורמות שיכולות להגביר את התחרות, אלא בדיוק להיפך – הוא מקדם ומוציא לפועל רפורמות שרק מגבירות את כוחם של המונופולים".

מפריטים תשתיות, מונעים בזבוזים

בכל מה שנוגע לתשתיות לאומיות, הזכרת לא פעם את הצורך בהעברת השליטה מחברות ממשלתיות לחברות פרטיות. איך צעד כזה ישפיע על המשק?
"הפרטת תשתיות היא פעולה נדרשת. לאורך העשור האחרון נרשמו בזבוזים אדירים בתחום התשתיות הלאומיות. ניקח למשל את פרויקט הרכבת הקלה המנוהל על ידי חברה ממשלתית, כשעד כה במיזם הזה כבר חרג התקציב מסכום של 7 מיליארד שקל ל-20 מיליארד שקל - וזה עוד לפני שבכלל דברנו על האיחור המתמשך בהשלמתו של הפרויקט. המהלך המתבקש הוא להוציא את כלל הפרויקטים הגדולים החוצה מהחברות הממשלתיות, ולהעביר אותם למכרזים של שותפות ציבורית פרטית למימון פרויקטים בשיטתBOT  ו-PFI, ממש כפי שעשינו בין השנים 2007-2003".