פרויקטים
זכויות קשישים בהתחדשות עירונית: "בזכות החקיקה ניתקנו את הסרבנות מהאוכלוסייה המבוגרת"
בעוד ההתחדשות בעירונית צוברת תאוצה, מבקשת המדינה לוודא כי גם בעלי הדירות הקשישים ירתמו לקידום הפרויקטים ולא יישארו מאחור. רחל עזריה, שהובילה את החקיקה בכנסת ועו"ד יוחנן דוניץ, המלווה את האוכלוסייה המבוגרת בשטח – מנתחים את ההטבות ומצביעים על החסמים שטרם זכו לפתרון
את מצב העניינים שבו סומנו בעלי דירות קשישים כמי שמטרפדים בעקשנות מיזמי התחדשות עירונית – נערכה המדינה לשנות. שורה של תיקוני חקיקה התמקדו בפתרונות ייעודיים לאוכלוסייה המבוגרת, וביקשו לייצר מציאות חדשה בשטח.
מהן הזכויות וההטבות להן זכאית כיום אוכלוסייה זו, והאם כעת נרתמים בעלי הדירות הקשישים ביתק קלות לקידום הפרויקטים? הסוגיות הבוערות הללו עמדו במרכז הפאנל שערך אתר ice – בו התארחו רחל עזריה, לשעבר חברת כנסת וסגנית ראש עיריית ירושלים, שהובילה את הרפורמות בכנסת; ועו"ד יוחנן דוניץ, ממשרד עורכי הדין דוניץ ושות', המלווה בעלי דירות מבוגרים בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38.
"התנגדותם של בעלי דירות הקשישים לפרויקטים של התחדשות עירונית, כשהם נדרשים לעזוב לתקופה ממושכת את בתיהם, הייתה הגיונית ולא דווקנית", מסבירה עזריה. "ברגע שהבנו מאין ההתנגדות הזו מגיעה, עיצבנו את החקיקה באופן שתיתן מענה לחששות שלהם – מה שבאמת הביא לשחרור הרבה מאוד פקקים".
עו"ד דוניץ מברך על צעדי המדינה: "בזכות החקיקה ניתקנו את הסרבנות מהאוכלוסייה המבוגרת, לא יהיה פרויקט שלא יציע פתרונות ברי קיימה עבורם". ועם זאת, הוא מדגיש כי על אף המענה הפרטני, הבשורה עדיין לא מחלחלת בשלמותה אל השטח. "לצערנו, בהרבה פרויקטים אנחנו נתקלים בבעלי דירות מבוגרים שכלל לא מודעים לזכויות המוענקות להם לפי חוק. תפקדנו כעורכי דין המייצגים בעלי הדירות, ובטח כאשר מדובר בבעלי דירות קשישים, היא לוודא שהם לא יפלו בין הכיסאות ושהאינטרסים שלהם יישמרו לכל אורך הפרויקט".
בהמשך הפאנל, דנו השניים בחשיבות הגוברת של מיזמי התחדשות עירונית כמענה לגידול הצפוי באוכלוסיית המדינה והצורך הגובר והולך בהגדלת היצע הדיור, כמו גם בחסמים שעדיין נותרו ללא טיפול ועלולים להקשות על בעלי דירות קשישים להצטרף ולחתום על הסכמים לביצוע התחדשות עירונית. צפו בראיון המלא.
