יוני 2020 ייזכר כנראה כאחד החודשים הקשים שעבר המשק הישראל בשנים האחרונות. תוצאות המשבר החריף שהביאה התפרצות הקורונה נראו כמעט בכל תחום, כשמספר גדל והולך של בעלי עסקים, התקשו לשמור את הראש מעל המים ונאלצו בלית ברירה לסגור את שעריהם. אליהם צריך להוסיף גם שכירים רבים שלא הצליחו לשמר את מקום עבודתם, פוטרו או הוצאו לחל"ת – ונמצאים מאז בערפל.

בעיתונות הכלכלית דווח אז על זינוק דרמטי של כ-75% במספר פושטי הרגל בישראל, בהשוואה לחודש המקביל שנה קודם לכן. בהמשך, התברר כי שיעור מקרי חדלות הפירעון בין מרץ לאוקטובר 2020 קפץ בכ-40% ביחס לחודשים הללו ב-2019.

לא פחות מ-22,475 תיקי חובות בסיוע משפטי נפתחו עד סוף נובמבר האחרון, מתוכם 9,768 בקשות להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל של עצמאים שאינם חברות – כך על פי הדו"ח השנתי של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. 

אוטוריטה בתחום
חשוב להסביר, חדלות פירעון הוא בפירוש הליך מתיש ולא נעים, וככל שניתן עדיף לנסות ולהגיע להסדר נושים או לטפל בחובות בדרך אחרת. להבדיל ממה שאולי מנסים לצייר לנו בכל מיני מודעות המתפרסמות ברשת חדשות לבקרים – חדלות פירעון זה באמת מוצא אחרון, כך שלמי שאין ברירה רצוי שיתחיל בהליך בהקדם.

לאותם הישראלים שאינם יכולים עוד לעמוד בהיקף ההוצאות וברף החובות ההולך ונערם - ובמיוחד עבור אלו שכבר החלו כנגדם הליכי גבייה דרקוניים, דוגמת עיקול משכורות, עיקול בחשבון הבנק או הגבלת רישיון נהיגה - משמעות הפתיחה בהליכי חדלות פירעון היא ברירת מחדל. כחלק מכניסה להליך שכזה יינתן צו עיכוב הליכים שיקנה שקט נפשי לחייב ולסביבתו - אך מנגד הוא יידרש להסתגל למציאות חדשה שלא הורגל בה, במסגרתה כל זכות שברשות הפונה הופכת להיות בבעלות הממונה על חדלות פירעון, כשהחייב מחויב לעמוד בכללים כדי לזכות ברשת הצלה לקבלת ההפטר המיוחל, שמשמעותו קיצוץ נכבד בהיקף החוב.

רשת ההצלה הזו נקראת בעגה המקצועית "צו לשיקום כלכלי", והיא ניתנת לחייבים לאחר שעמדו בהתחייבויותיהם. ברמה המעשית, לאחר מתן הצו הראשוני ניתן צו תחילת הליכים שמשמעותו עיכוב הליכים. בשנה הראשונה שלאחר קבלת הצו נבחן החייב בשורה של פרמטרים, כאשר בסוף השנה מתקיים דיון בעניינו בפני בית המשפט ונקבעת לו תוכנית פירעון המוגבלת בזמן, שלאחריה יזכה בהפטר. כדי שהתהליך יצליח ויעבור חלק ככל האפשר, מומלץ להיעזר במשרד עורכי דין המכיר מקרוב את התחום ואת הגורמים הפועלים בו – וכאן נכנס לתמונה עו"ד שמשון רוקח, מומחה בתיקי חדלות פירעון ושותף במשרד צימרינג, רוקח ושות'.

"רבים מעורכי הדין מפרסמים שהם יכולים לקצץ חובות בהיקפים אדירים, ומתפארים בסכומים אותם הצליח להפחית, אבל במציאות זה לא בדיוק כך", אומר עו"ד רוקח. "לא מדובר בהליך קל ונדרשות משמעת והתמדה עד לקבלת ההפטר, אחרת ההליכים יופסקו והפונה יעמוד שוב בפני אותם לחצים שגרמו לו להתחיל בהליך, וחבל".

על כן בסיטואציה כה מורכבת, אין זה כי מפתיע כי בפנייה לעזרה מקצועית נוטים רבים לגשת דווקא למשרדי הבוטיק האינטימיים - המונים מספר מצומצם של עורכי הדין הנחשבים לאוטוריטות בתחומם, ומהווים מרכיב משמעותי בדרך לצליחת ההליך ויצירת אופק חדש לחייבים.

"בהיותנו משרד בוטיק, מעבר לניסיון ומיומנות בתחום, היתרון שלנו הוא בהקפדה על ליווי צמוד ויסודי של כל לקוח. מי שמגיע אלינו מקבל את מלוא תשומת הלב והסיוע, לא יקרה פה שתיק ייפול בין הכיסאות או יסתובב בין עורכי דין ומחלקות. גם לשותפים יש מעורבות עמוקה ולעניין הזה יש אפקט חשוב שפועל לטובת הפונה. ברגע שהמשרד לוקח על עצמו את הטיפול, יש לי מחויבות אישית להצלחת התהליך - זה מה שמנחה אותי, כמובן שמתחייב כאן גם שיתוף פעולה הדוק מצד הפונה".

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב צילום: הדר הראל 

"מי שנכנס להליך שכזה גם אמור להתנהג כמי שנמצא במצוקה כלכלית", מבהיר עו"ד רוקח. "הוא לא יכול להגיד שהוא פושט רגל ולנסוע במרצדס או לגור במגדלי יוקרה. אנשים צריכים להפנים את הסיטואציה, שבה יש להם מנהל מיוחד שכל הזמן בודק את היכולות הפיננסיות שלהם ושכל סגנון החיים שלהם מצוי במעקב - וזה לא פשוט כמו שאולי זה נשמע, מה גם שהמנהלים המיוחדים הם הרבה יותר פדנטיים היום".

ניהול סיכונים
"לתהליך של חדלות פירעון רצוי לגשת בכובד ראש, עם יכולת הכלה ומשמעת עצמית", ממליץ עו"ד רוקח, "זו לא תכנית כבקשתך. אתה לא יכול לסגת כשאתה מרגיש שהדברים לא הולכים כמו שחשבת. על כן, טרם כניסה להליך חובה לברר את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו.

"מהרגע שבו אתה בתוך ההליך, השליטה כבר לא בידיים שלך. המנהל המיוחד עושה את החשבון שלו ואם יש בבעלותך נכסים הוא לא יוותר עליהם בקלות ולא ישחרר אותך כל כך מהר. שכר הטרחה של המנהלים המיוחדים נגזר מהגבייה בתיק, היות והם לא מקבלים שכר מהמדינה. זו אחת הסיבות שכניסה של עורך דין מטעם החייב למשוואה יכולה לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון".

איך אתה וצוות המשרד מסייעים למי שנאלצים להתמודד עם הליך שכזה?
"האחריות שלי היא ללוות את החייבים במסע לא פשוט, לכוון, לתמוך ולייעץ. אני בעצם מנתב ומדריך אותם בכל הצמתים. במסגרת זו אני זה שמבקש את הבקשה בשמם, נמצא בקשר עם המנהל המיוחד, פותר את הבעיות  ככל שאלו מתעוררות מולו ומול בית המשפט - ובמידה שנקבע ללקוח רף תשלומים גבוה, פועל להפחית אותו  ולהתמודד בסוף עם טענות כאלה ואחרות שנטענות כנגדם, להיאבק למען הפונה על מנת שיקבל תוכנית פירעון סבירה ומניחה את הדעת".

אם, למשל בזבזתי את הכסף שלי בלי חשבון על כל מיני מותרות, גם אני זכאי להליך פשיטת רגל?
"עקרונית כן. מבינים שעשית תאונה כלכלית, שאתה לא יודע להתנהל נכון ושעשית דברים שהם מעבר ליכולות שלך. גם אדם כזה זכאי לסיוע וחילוץ, כל עוד זה לא נגוע בחוסר תום לב. ייתכן והחייב יתבקש כתנאי לקבלת הפטר לקחת הכוונה כלכלית במסגרת קורס, בדומה למשל לנהיגה מונעת עבור נהגים שכשלו. צריך לזכור כי החוק נקרא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, משום שגם לשיקום יש ערך. אין כל כוונה לראות את החייב שקיבל הפטר מחובותיו מגיע להליך נוסף כעבור זמן קצר.

"היום, עיקר החייבים הם תוצאה של מגפת האשראי שהתפשטה בארץ. אנשים לקחו אשראי ובזבזו כסף. לקבל אשראי זה עניין פשוט, הרבה יותר קשה להחזיר אותו. במדינת ישראל, זו מגפה, אנשים חיים ממה שאין להם".

אפשר לומר המשרד שלך גם לוקח פה סיכון? אלו הרי אנשים שלא בהכרח יוכלו לשלם לכם.
"חד משמעית כן. זה נושא כאוב שצריך לטפל בו בסבלנות ורגישות. אני סבור שאני והקולגות שלי במשרד ניחנו בתכונות הללו. מי שנקלעו לקטסטרופה כלכלית חשוב שיגיעו לשיחת ייעוץ בכדי למקד את הבעיות ולמצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורם להשתקמות כלכלית ולעמידה מחדש על הרגליים".