בואו נגיד את האמת. ערב ליל הסדר הוא כנראה הערב המיוחד, המשפחתי והחגיגי שיש לעם היהודי, אבל הוא גם סיוט לוגיסטי לא קטן - בעיקר למי שמארח. יש קניות, הכנות, סידורים, בישולים - ובסוף הערב, הרבה כלים לשטוף. בשנים האחרונות, כולנו הפכנו להרבה יותר מודעים לסביבה. המהפכה הירוקה השתלטה על העולם ולא פסחה גם על הישראלים. לכן, יצאנו לבדוק האם בסדר השנה הישראלים יוותרו על האופציה "העצלנית" - אירוח בכלים חד פעמיים. המספרים מפתיעים.  

לפי עזר שר שלום, מנכ"ל פעמית סטור, השנה ישנה מגמה בולטת שבה הישראלים בוחרים לחגוג סדר גדול ומיוחד יותר מאשר בשנים עברו. אחרי תקופת הקורונה ולאחר מכן המלחמה, שבהן נאלצנו להישאר עם המשפחה הגרעינית ללא חוויות חוץ, השנה יש חזרה לחגיגות גדולות יותר. כבר כעת אפשר לראות את השפעת המגמה הזו בחנויות. בתקופה שבין שלושה שבועות לפני פסח ועד יום העצמאות, קיימת עלייה של כ-60-70% בצריכה השוטפת. המספר אמנם נראה גבוה, אבל הוא נמצא בהלימה לעלייה ברכישת כלי בית רב פעמיים. 

הנתון המפתיע, לפי עזר, הוא שמבחינת המכירות השנה, המגמה דומה לשנה שעברה. עם זאת, השנה יש תופעה חדשה: בין 400 ל-500 אלף ישראלים נמצאים בחו"ל, דבר שלא קרה בשנה שעברה.

מה הישראלים קונים בחנויות חד-פעמי?
1. אקססוריז.
2. כלים משלימים כמו צלחות הגשה, תבניות אלומיניום ועוד.
3. צלחות וסטים.

מבחינת סוגי הפריטים, ניתן לחלק זאת לשניים: 
הראשון – קולקציות חדשות ויפות שהגיעו השנה. אלו כוללות גם תמונות וגם מוצרים דמויי כלים רגילים, אך בעיצובים מודרניים ומרשימים. 

השני – עבור מי שמעוניין במוצרים ידידותיים יותר לסביבה, יש את המוצרים המתכלים, מגמה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. אנשים רבים עברו למוצרים פחות פלסטיים ויותר ברי קיימא. עם זאת, יש לציין שליל הסדר דורש לרוב יותר יופי ופאשן, ולכן ניתן למצוא גם כלים אלגנטיים עשויים פלסטיק, שממחזרים אותם ומעבירים למפעלי הפרדת פסולת למחזור.

אם נחלק זאת לנתונים, ניתן לומר כי חצי מהישראלים קונים כלים מפלסטיק, בעוד החצי השני בוחר במוצרים מתכלים. המגמה נמשכת לכיוון המתכלים, אך זה משתנה מאזור לאזור בארץ. לדוגמה, בתל אביב ניכרת העדפה למתכלים, בעוד שבפריפריה המגמה פחות בולטת.

באופן כללי, כמעט כל ישראלי משתמש בכלים חד-פעמיים, אך אחוזים ניכרים לא משתמשים בהם באופן קבוע. השימוש בחד-פעמי משתנה בהתאם לסוגי המפגשים – יש מי שמשתמש רק ביום העצמאות, ויש מי שמעדיף כלים חד-פעמיים באירועים כמו ימי הולדת או חגים. באופן כללי, כ-97% מהישראלים משתמשים במוצרים חד-פעמיים מסוג כלשהו. 

עזר מוסיף: "החד-פעמי תופס 3% מהזבל שלנו, רובו פלסטיק, אך סוגים שונים של פלסטיק. חיתולים, למשל, מהווים 8% מהזבל, רק כדי לתת פרופורציה. אז כן, זה נתפס כמשהו פחות טוב, אבל הוא לא מגיע על חשבון משהו אחר".

השפעת החד-פעמי על איכות הסביבה
המשרד להגנת הסביבה מציין כי שימוש עודף בפלסטיק וזיהום פלסטיק במרחב הם בעיה עולמית. בעיה זו נובעת ממוצרים המתוכננים לשרת זמן קצר, מוצרים שאי אפשר לתקנם, מוצרים שעיצובם מקשה על מיחזורם או מוצרים המאבדים את ערכם השיווקי כעבור זמן קצר. הנזק הסביבתי מתפרש על פני כל מחזור החיים של המוצר, משלב הייצור, דרך השינוע, השימוש והטיפול בסוף חייו, ופוגע במים, באוויר ובקרקע. אחת הפגיעות הקשות של אותם מוצרים היא ביצירת מיקרופלסטיק, שאינו ניתן לאיסוף ופגיעתו במערכות השונות, כולל בריאות האדם, קשה ומתמשכת.

מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות ב-OECD בשימוש מוגבר בכלי פלסטיק חד פעמיים. לצד הצטרפותה ומעורבותה של ישראל ליצירת אמנת פלסטיק בינלאומית חזקה ומשמעותית, המשרד ממשיך לקדם צעדים לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי, בהם: איסור שימוש בכלים חד פעמיים במשרדי ממשלה וביחידות הסמך, מניעה במקור, חינוך, צמצום חלוקת כלים חד פעמיים בשוק המוסדי ושימוש בכלים חד פעמיים באזורים רגישים. חוק השקיות שהביא לצמצום משמעותי בשימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות ועוד. במסגרת זו המשרד מקיים שיח עם גורמי מקצוע במשרדי האוצר והכלכלה, כפי שנקבע בממשלה, ובסיום העבודה יציג תוכנית אופרטיבית.

להערכת המשרד לאיכות הסביבה, בהסתמך על נתוני חברת סטורנקט בשנת 2024, בחודשים ינואר-נובמבר סך המכר של כלים חד פעמיים עמד על 514 מיליון שקלים, כאשר הממוצע החודשי עמד על 46.76 מיליון שקלים. לעומת זאת, בשנת 2023 סך המכר עמד על 603 מיליון שקלים, ואילו הממוצע החודשי עמד על 50.26 מיליון שקלים. מדי שנה, ניתן לראות עלייה בשיעור של 24% בין חודש מרץ 2024 לחודש אפריל 2024 לקראת חג הפסח. העלייה במכר בחגי תשרי 2024 הייתה מתונה יותר, בשיעור של כ-6%.

השפעת כלים חד-פעמיים על איכות הסביבה והשינוי במודעות
איתמר אבישי, מנהל מדעי עמותת אקואושן, מציין כי יש שימוש נרחב בחד-פעמי בחגים, במיוחד בפסח, מטעמים של כשרות וחמץ. הרגלי הצריכה משתנים בין המגזרים – במגזר החרדי הצריכה גבוהה במיוחד, אך ניכרת עלייה במודעות להשפעה ההרסנית של שימוש בחד-פעמי.

אבישי מסביר כי רוב המוצרים החד-פעמיים אינם מתכלים והם עשויים פלסטיק או מכילים פלסטיק שאינו מתכלה, אפילו אם הם נראים לנו תמים (כמו כוסות קרטון מסוימות). הפלסטיק הזה נשטף לים, מתפרק לחתיכות זעירות שנקראות מיקרו-פלסטיק, וחודר למארג המזון ולגופם של אורגניזמים ימיים. חלקיקים אלו נמצאים היום בכמויות אדירות באוקיינוסים, ויש המאמינים שיש כיום יותר פלסטיק בים מאשר דגים. מיקרו-פלסטיק נמצא כיום בכל מקום, והוא גורם להפרעות חמורות לסביבה ומשפיע גם על בריאות האדם. מחקרים מצאו מיקרופלסטיק בחלב אם ובדם של בני אדם.

הים מהווה את המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בעולם, ומכסה כ-70% מפני כדור הארץ. כ-90% מהפסולת בים עשויה פלסטיק, כשכ-60% מהפסולת הימית בישראל מגיעה משימושי החוף שלנו. מעל 8 מיליון טון פלסטיק מוצאים את דרכם לאוקיינוסים ולימים מדי שנה – שווה ערך למשאית אשפה כל דקה. התחזית היא שבעוד כ-30 שנה, יהיה יותר פלסטיק מדגים בים, וריכוז המיקרופלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב הים התיכון וגבוה מהממוצע העולמי.