פרויקטים

חוסן תעשייתי: המפעלים בצפון ממשיכים לייצר תחת אש

כשהצפון הופך לחזית והירי על העורף לא פוסק, מתחדדת החשיבות של תעשייה ישראלית השומרת על חוסן לאומי וביטחון תזונתי. במפעלים, במחלבה ובמרכזים הלוגיסטיים שלה באזור מקפידה שטראוס על פעילות אינטנסיבית, תוך חיזוק הקשר עם הקהילה: "שטראוס היא חלק בלתי נפרד מהצפון – ובמלחמה החיבור רק מתעצם"

בשיתוף שטראוס | 
אסף נבון (מימין), ערן אברהם, יורם אשורי, לריסה של (צילום באדיבות שטראוס, באדיבות יורם אשורי)
מלחמת חרבות ברזל תציין בקרוב 300 ימים לפריצתה, כשהפוקוס עובר בהדרגה לגזרה הצפונית וברקע חשש לעלייה נוספת במפלס הלהבות. למעשה, כבר למעלה מ-9 חודשים שהצפון הפך מעורף לחזית: כששיגור כטב"מים וירי טילים הם חלק מהשגרה היומיומית איתם מתמודדים האוכלוסייה האזרחית, המפעלים והעסקים באזור – וזה עוד לפני שבכלל הזכרנו את עשרות אלפי המפונים שכבר תקופה ארוכה אינם נמצאים בביתם, ואין אופק לחזרתם.
כללי המשחק הקשוחים שכפתה המלחמה מחדדים עוד יותר את חשיבותה של תעשייה ישראלית שורשית וחזקה – תעשייה המהווה עוגן למשק יצרני ואיתן, ושומרת גם בעת חירום על החוסן הלאומי והביטחון התזונתי של מיליוני תושבי המדינה.
דוגמה מייצגת לחברה שנטועה בצפון, ונחושה גם בתקופה המורכבת להמשיך ולפעול בקצב גבוה, מספקת שטראוס. מה שהחל ב-2 פרות בחצר קטנה בנהריה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, התפתח מאז לאחד מתאגידי המזון הגדולים בישראל – כשהקשר החם בין שטראוס לצפון ולקהילה היושבת בו, מתהדק עוד יותר בזמן המלחמה. בזרועותיה השונות בצפון – במפעלים, במחלבה, בקשר עם החקלאים והרפתנים, ובמרכזים הלוגיסטיים – מקפידה שטראוס על פעילות אינטנסיבית, כשהעובדים בכל דרגות ההיררכיה, נרתמים לעשייה ורואים בתפקידם שליחות.
"הבטחת אספקה רציפה של התוצרת, זו האחריות שלנו – ואני רואה בזה לא פחות ממשימה לאומית", מציין ערן אברהם, מנהל מפעל הסלטים של שטראוס בכרמיאל. "עבורי להמשיך ולפעול מהצפון כשהגזרה רק מתלהטת – זו בפירוש גאווה. כבר מהימים הראשונים למלחמה, הבנו כולנו שאנחנו בפתחו של מגה אירוע, ושהעבודה שלנו הופכת לנחוצה ומאתגרת עוד יותר".

ערן אברהם. "הבטחת אספקה רציפה של התוצרת – אחריות ומשימה לאומית" (צילום באדיבות שטראוס)
מפעלים הסלטים, מזוהה בעיקר עם המותג הפופולארי "אחלה" ומורכב משלושה מוקדים: חומוס וטחינה, סלטי ירקות ופסטה – כשלצד מצבת העובדים, נמצא המפעל באינטראקציה עם חקלאים, מצפון ועד דרום, האמונים על גידול התוצרת. "לפעילות שלנו אין תחליף, וזה בדיוק המסר שהעברתי לעובדים", משחזר אברהם. "כל אחת ואחד מהעובדות והעובדים ברגע שנכנס בשערי המפעל, יודע להתנתק מרעשי הרקע. פרופיל העובדים במפעל שלנו הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית: יהודים ומוסלמים, ותיקים וצעירים, צברים ועולים – כולם נותנים את הלב והנשמה".
"יש כאן מחויבות הדדית", מיישר קו אסף נבון, מנהל יחידת הלוגיסטיקה בשטראוס ישראל. "בתחילת המלחמה כשאי הוודאות הייתה גדולה, וגויסו לא מעט עובדים ומנהלים, לרבות המנכ"ל שי באבד, הקפידה ההנהלה הבכירה – היו"ר עופרה שטראוס, המשנה למנכ"ל רונן זוהר וסמנכ"ל שרשרת האספקה אלון שרף – להגיע למרכזים הלוגיסטיים שלנו בצפון ובמרכז, לשוחח עם העובדות והעובדים בגובה העיניים, לחזק, לעודד ולספק תמיכה במקרה הצורך. לצידם, מערך משאבי אנוש הארגוני דאג ודואג באופן חוצה לפתרונות בכלל ההיבטים: דיור, סיוע כלכלי תמיכה נפשית ועוד".
"בסופו של דבר כולנו פה יחד. דוגמה אישית, זה הבסיס לשיתוף פעולה וחיבור כלל העובדים למשימה", מבהיר נבון. "אני שמח על ההתגייסות מלאה. בכל יום מחדש ובכל משמרת, המנהלים בלוגיסטיקה ובמטה, וכלל עובדי החברה נותנים את ה-200% – זאת כמובן תוך דאגה לסביבת עבודה בטוחה ומוגנת, בהתאם להנחיות של פיקוד צפון ופיקוד העורף. ברמה האישית, להמשיך בפעילות ולספק סחורה לצרכנים כשמסביב מלחמה, ממלא אותי עוד יותר".

אסף נבון והמרלו"גים בכפר מסריק (מימין) ובעכו. "לכל אורך המלחמה שרשרת האספקה עובדת באופן מלא" (צילום באדיבות קבוצת שטראוס)
המרכזים הלוגיסטיים של שטראוס באזור הצפון, מופקדים בעיקר על אספקת התוצרת בין קריית שמונה לחדרה. המרלו"ג בעכו מלקט ומפיץ סחורה יבשה – כמו דבש, מלוחים ושוקולדים; ואילו המרלו"ג בכפר מסריק, מלקט ומפיץ סחורה מצוננת – מוצרי חלב דוגמת מילקי ודני, משקאות פרי ויוגורט, גבינות וסלטים.
"לקבל החלטות כשאף אחד לא ממש יודע מה יפגוש אותנו מחר בבוקר – רחוק מלהיות סיטואציה אידיאלית", מדגיש נבון. "ועדיין, מכיוון ששטראוס נכללת תחת ההגדרה משק לשעת חירום, היינו חייבים להגיב מהר כדי שלא ייווצר מחסור בתוצרת טרייה על המדפים בכל רחבי בארץ. הקמנו חמ"ל ייעודי ואנחנו עם האצבע על הדופק. לכל אורך המלחמה אנחנו לא מורידים הילוך ודואגים ששרשרת האספקה תעבוד באופן מלא – בסטנדרט שירות וזמינות גבוהים, לצד שמירה על איכות המוצרים לו אנו מחויבים בשטראוס, ותחת בקרה ופיקוח קפדניים".
גמישות ורגישות
לריסה של, היא טכנולוגית ביטחון מזון במפעל הקפה של שטראוס בצפת, ועובדת בחברה כבר למעלה מעשור. "כתושבת צפת אני יכולה לומר שמרגישים אצלנו את המלחמה מדי יום", היא מספרת. "כאמא לשלושה ילדים, באופן טבעי מאז ה-7 באוקטובר אני יותר מתוחה ויותר דואגת, במיוחד כשהמשפחה לא לידי. אני גם מבינה שיש תרחיש להתגברות המערכה בצפון. לא נעים לחיות במציאות כזו, ואני צריכה להיות חזקה".
לאורך חודשי המלחמה ממשיכה של לעבוד כרגיל, כשלסיוע ולתמיכה של שטראוס יש תפקיד מרכזי: "הנסיעה למפעל לוקחת כ-15 דקות ואני כבר יודעת איפה בדרך יש מיגוניות. כבר קרה שביום עבודה תפסו אותנו כמה וכמה אזעקות, כך שכל העובדים כבר מתורגלים בלהגיע למקלטים ולמיגוניות מכל נקודה במפעל. המפעל שלנו הוא ממש כמו משפחה קטנה, כולנו תומכים אחד בשני, כשההנהלה עוזרת גם היא. בתחילת המלחמה התמודדתי עם מצב משפחתי לא פשוט, ואפילו שלא ביקשתי עזרה, מנהל המפעל והנהלה סייעו ותמכו".

לריסה של. "העובדים מתורגלים בלהגיע למקלטים ולמיגוניות מכל נקודה במפעל" (צילום באדיבות לריסה של)
הדיאלוג בין ההנהלה לעובדים אותו מתארת של, מוכר היטב גם לאברהם בכובעו כמנהל מפעל הסלטים – כשבמהלך החודשים האחרונים, היה עליו לגבש פתרונות בזמן אמת לשלל בעיות שצצו בעקבות האירועים בצפון. "עובדים שגויסו למילואים, או פונו מביתם הם רק חלק מהתרחישים שמלווים אותנו בימי המלחמה", מפרט אברהם. "ביכולת לגלות גמישות ורגישות, המפעל שלנו נמדד. גיבשנו יחד מענה הולם לטובת העובדים – וחשוב לא פחות: מבלי לפגוע בפעילות ובתפוקה. אגב כחלק מההערכות להתגברות הלחימה בצפון, אנחנו גם מוכנים לשהות ממושכת במפעל אם נצטרך".
צלע חשובה נוספת למפעל הסלטים, הם מגדלי התוצרת חקלאית, ובהם יורם אשורי ממושב צרופה. "בשדות ובחממות שלי אני מגדל פלפלים עבור שטראוס, זו ההתמחות שלי", מרחיב אשורי, דור שלישי לחקלאים. "עונת הפלפלים היא בין החודשים ספטמבר ליוני, כך שהמלחמה תפסה אותנו בשיא הפעילות. בשבוע הראשון למלחמה הפועלים התאילנדים עזבו את הארץ, ואני נשארתי חסר אונים. רק בזכות מתנדבים שהגיעו לסייע, הצלחתי בהדרגה להתגבר על הקשיים. במאי חזרו פועלים תאילנדים, ועכשיו כשהעונה הסתיימה, כולנו מכינים את השטח לקראת הגידולים החדשים. מבחינתי לצלוח את התקופה הזו ממש לא היה מובן מאליו".
"לכל אורך הדרך, במפעל הסלטים היו איתי בקשר שוטף", ממשיך אשורי, "התעניינו במה קורה ואיך ניתן לעזור. המלחמה, כמו גם הקורונה, ממחישים את הצורך הבוער בחקלאות כחול-לבן. ליות בחזית הביטחון התזונתי זו גאווה גדולה, ואני מקווה שהממשלה תדע לשמור על החקלאים ולעודד תוצרת מקומית".

יורם אשורי. להיות בחזית הביטחון התזונתי זו גאווה גדולה" (צילום באדיבות יורם אשורי)
הסיפור הישראלי
כחברה שנוסדה והתפתחה בצפון, החיבור לאזור ולתושביו, הוא כאמור חלק מהאג'נדה של שטראוס כבר מראשית דרכה – כשהעניין משתקף היטב לכל אורך המלחמה. "שטראוס היא חלק בלתי נפרד מהצפון", מבהיר נבון. "לכן סיוע הן למפונים והן לתושבים שנשארו, כמו גם לכוחות הביטחון באזור, ניצב חזק על סדר היום שלנו. בנוסף מאמצת שטראוס את פנימיית אהבה שבצפון, פנימייה טיפולית-חינוכית לילדים ובני נוער בסיכון. בחודשים האחרונים גייסנו תרומות, חילקנו סלי מזון במוצבים ובבסיסים, ערכנו אירועי תרבות כולל סדנאות בישול והופעות של אומנים להעלאת המורל. שטראוס היא סוג של משענת עבור התושבים פה, ובימים הללו זה רק מתעצם".
"הציבור בצפון בפרט ומדינת ישראל בכלל, מבין את החשיבות של תאגיד מזון כמו שטראוס להבטחת הביטחון התזונתי", מסכם אברהם. "אנחנו רואים את החיבור למוצרים ולסלטים שלנו, בין היתר באמצעות הקמפיין שהשקנו במלחמה תחת הסלוגן 'כולנו אחלה', שמספר את הסיפור הישראלי וזכה לפידבקים חמים ומפרגנים".  
(בשיתוף שטראוס)