הריאיון החלש של הנשיא ג'ו ביידן לג'ורג' סטפנופולוס, ששודר ביום ששי האחרון, בוודאי לא התיר את הספקות לגבי סיכוייו להיבחר שוב בנובמבר ואת התהיות באשר לתפקודו אם ייבחר. וכאילו לא די בכך הרי שבא כעת ניסיון ההתנקשות והגדיל עוד יותר את אי הוודאות באשר לסיכויי הבחירה של ביידן.

סקר שנערך ע"י CBS ו-YouGov בימים שלאחר הדיבייט מצא כי 72% מהבוחרים בארה"ב סבורים שלביידן אין את היכולת המנטלית והקוגניטיבית לכהן כנשיא, כולל כמחצית מהבוחרים הדמוקרטים. ואכן, האקונומיסט מעריך שסיכוייו של מועמד המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ להיבחר עומדים על 75%, לעומת 66% לפני הדיבייט, ותוצאות אלו עולות בקנה אחד עם אלו של הניו יורק טיימס/סיינה.

צילום גודלי הפקות - צילום ארועים

כאשר צופים בתדהמה במהלך האירועים בשבוע האחרון, אי אפשר שלא להיזכר באופן העגום בו חתמה שופטת בית המשפט העליון המנוחה רות ביידר גינסבורג, המכונה RBG, את הקריירה המפוארת שלה. גינסבורג נפטרה בספטמבר 2020, בגיל 87, לאחר כהונה בת 27 שנים בבית המשפט העליון. היא הייתה, ונותרה במידה מסוימת, אייקון ליברלי, בזכות המורשת הליברלית העשירה שהשאירה אחריה. כך, ניסחה ב-2013 את דעת המיעוט במקרה Shelby County v. Holder, במסגרתה ביקרה בחריפות את החלטת רוב השופטים לבטל אלמנט מרכזי בחוק זכות ההצבעה מ-1965, שנועד למנוע אפליה בהצבעה על בסיס גזעי. ב-2019, ניסחה שוב את דעת המיעוט במקרה American Legion v. American Humanist Association, במסגרתה העלתה על נס את עקרון החופש מדת כאשר קבעה כי הקמת אתר הנצחה בדמות צלב לקורבנות מלחמת העולם הראשונה נוגדת את התיקון הראשון לחוקה.

אלא שכהונתה של גינסבורג – האישה היהודייה הראשונה שכיהנה בתפקיד הרם – נחתמה בטעם מר. החלטתה שלא לפרוש חרף גילה המבוגר ומחלתה הקשה, ולמרות שהנשיא ברק אובמה הפציר בה לעשות כן מתוך החשש שיורשו בתפקיד יהיה טראמפ, סללה את הדרך לרוב שמרני, כאשר מחליפתה בבית המשפט העליון היתה השופטת השמרנית איימי קוני בארט. כיום, האגף השמרני בבית המשפט העליון מחזיק ברוב מוצק של שני שלישים, שישה שמרנים לעומת שלושה ליברלים. לו הייתה גינסבורג פורשת בתקופת אובמה, הייתה מאפשרת לממשל הדמוקרטי לקדם מינוי ליברלי במקומה.

מכיוון שנשיא בית המשפט העליון, השופט השמרני ג'ון רוברטס, משלב לעתים כוחות עם הליברלים, מינוי שופט ליברלי במקום RBG עשוי היה להביא את בית המשפט לנקיטת קו שמרני פחות בהחלטות חשובות, כמו גם לאי-ביטולן של החלטות ליברליות היסטוריות. השפעת הרוב השמרני בבית המשפט העליון ניכרת. סמלית במיוחד הייתה ההחלטה מיוני 2022 שביטלה את עיגונה החוקתי של הזכות להפלות, אשר נקבעה בפסק הדין Roe v. Wade לפני כחמישה עשורים. ההחלטה הביאה לזעזוע בחברה האמריקנית, ובפרט בקרב הליברלים שהחשיבו את RGB לנושאת הלפיד שלהם. המגמה הזו של בית המשפט העליון שועטת קדימה. רק בשבוע האחרון פורסם פסק דין שמצר את השפעתן של סוכנויות ממשלתיות. הצעד, אשר נובע מתוך תפיסת עולם שיפוטית המבקשת להקטין את כוחה של הרשות המבצעת, מעורר דאגה רבה בחוגים רחבים, ובין השאר בקרב ארגונים העוסקים בענייני אקלים. לביידן מורשת מרשימה, לא רק בנושאים חברתיים, אלא גם בנושאים סביבתיים וכלכליים.

ממשל ביידן היה הראשון לקבוע יעד של אפס נטו בפליטות פחמן במגזר האנרגיה עד אמצע המאה. בשלוש השנים הראשונות לכהונתו, נוספו לכלכלה האמריקנית 14.8 מיליון מקומות עבודה – הנתון הגבוה ביותר אי-פעם לנשיא לאורך אותה תקופת זמן. אבל, אם ביידן לא רוצה להיות RBG, עליו לפרוש עכשיו כדי שמורשתו לא תוכתם כמו זו של גינסבורג.  

הכותבים: פרופ' שלומית זוטא היא חברת סגל בכירה בבית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. כמו כן היא עמיתת מחקר במכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא שבפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. עידן פרנקו הוא דוקטורנט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, בקבוצת המחקר של פרופ' אודי זומר. הוא מתמחה בפוליטיקה של קבוצות מיעוט בארה"ב.