הרשות השנייה הגישה למשרד התקשורת את עמדתה המקצועית לתזכיר חוק השידורים שהוגש על ידו. הרשות הבהירה כי היא תומכת באסדרה מעודכנת של שוק השידורים המסחריים הכוללת בין השאר: הקמתו של רגולטור אחד לשוק; במיקוד/צמצום הרגולציה על גופי השידור המסחריים; ביטול זכויות הבלעדיות לשידורי חדשות ופרסומות; ביטול האבחנות הנושנות של סוגי טכנולוגיית השידור או המיקום הגאוגרפי של גוף השידור; ביטול מגבלות והקלה על ספקי חדשות; ועוד.

עם זאת, הרשות השנייה מצביעה על כשלים וחוסרים משמעותיים בתזכיר החוק, אשר יש בהם כדי לפגוע בתכליות החוק המוצהרות, להוציא מגדר האסדרה גורמי שידור מסחרי משמעותיים, להותיר חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים, לפגוע ברמת התחרותיות בשוק (בשל היעדר מנגנונים לשמירתה), ואף לפגוע פגיעה משמעותית ביצירה הישראלית ככלל ובהשקעה בתוכניות של סוגה עילית בפרט, פגיעה העלולה להתגבר על ציר הזמן. ולכל אלו מציעה הרשות השנייה פתרונות ומנגנוני הגנה ואיזון, לשם הגנה על האינטרסים הציבוריים.

 
עיקרי עמדת הרשות: "גופי שידור שלא ייכללו ברגולציה:הרשות תומכת בהרחבת גורמי השידור שיהיו תחת הרגולציה החדשה, אך מצביעה (בפרק "תחולת האסדרה") על ליקויים וכשלים בתזכיר שתוצאתם אי תחולת הרגולציה על שחקנים בעלי גודל שוק משמעותי. כשל שיגרום לעיוות מגרש המשחקים ופגיעה מוגברת בגופים שתחת רגולציה. הרשות מדגישה את הצורך בהכללת כל גורמי השידור המסחריים הרלוונטיים תחת הרגולציה (לדוגמה, ספקי תכנים שהכנסתם מתחת ל־300 מיליון שקל)".

מבנה הרגולטור ועצמאות הרגולטור: "הרשות מתנגדת להצעת התזכיר להקמת גוף רגולטורי לגופים המשדרים במסגרת יחידת סמך במשרד התקשורת, כן הרשות מתנגדת לאופן בחירת חברי המועצה, ולהרכב המועצה המוצעת שתמנה שלושה נציגים של שלושה משרדים ממשלתיים, ומציעה: תאגיד סטטוטורי עצמאי (כדוגמת הרשות השנייה)"

מדובר במועצה שכל חבריה יהיו בעלי ניסיון רלוונטי, המורכבת כולה מנציגי ציבור (ללא נציגי משרדי ממשלה), אשר יבחרו על ידי ועדת איתור עצמאית המורכבת מבעלי ניסיון מקצועי רלוונטי.והנימוקים לכך: מניעת מראית עין וחשש להשפעה ממשלתית, פוליטית ופקידותית, שתפגע באמון הציבור והגופים המפוקחים. וכן הגברת העצמאות של הגוף הרגולטורי בהיבטים תקציביים, משפטיים, ובמבנה וניהול כוח האדם המקצועי.

קביעה בחוק של סכומים מרביים להטלת עיצומים/קנסות על ידי הרגולטור, וזאת לפי דרגות שונות של חומרה בהפרות החוק, יחד עם קריטריונים לקביעת גובה העיצום.  פתיחת שוק השידורים והגברת התחרות: הרשות תומכת בתכלית המוצהרת של תזכיר החוק בדבר פתיחת השוק לשחקנים חדשים והגברת התחרות, אך מצביעה על ליקויים וכשלים בתזכיר החוק בהיבט זה, ומציעה מנגנונים מוכרים (כגון – חובת העברה, חובת מכירה וחובת תשלום) להנמכת חסמי הכניסה לשוק והגברת התחרותיות שבו, וזאת תוך איזונים בין השחקנים, כחיוב בתשלום לערוץ על ידי ספק המחייבו במכירה וכדומה (ראו פרק הכלכלי־תחרותי).

החדשות: הרשות תומכת בהגדרה החדשה של ה"חדשות" הכוללת גם תוכניות בענייני היום; ובביטול הגבלות משמעותיות הקיימות כיום כמו השקעת מינימום (גבוהה) והפרדה בין חברת החדשות לחברת השידורים. עם זאת, התזכיר משאיר חסמי כניסה גבוהים לספקי חדשות הפועלים במדיות אחרות (עיתונים, אתרי חדשות) אף מעבר לדרוש כדי לשמור על רמת התחרותיות בענף החדשות/שוק השידורים. בנוסף, על פי התזכיר הרגולטור יוכל לפסול כניסת ספק חדשות לענף משיקולי "מגוון", שאינו תבחין אובייקטיבי.

הרשות מצביעה על ליקויים אלו בתזכיר בנושא זה ומציעה פתרונות לגביהם, לרבות צמצום שיקול הדעת של הרגולטור ברישום של ספק חדשות וקביעת הקריטריונים בחוק. הנמכת חסם כניסה לשוק – באמצעות צמצום מגבלת "בעלויות צולבות" על אמצעי תקשורת בינוניים וקטנים, וקיצור תקופת המגבלה לשחקנים גדולים ל־5 שנים. חובת העברה של שחקנים חדשים ע"י ספקי תכנים.לצד זאת, הרשות מציעה מנגנוני הגנה חיוניים על הצופים, ובהם איסור גורף על שידור תוכן פרסומי סמוי בחדשות, בתוכניות הילדים ובתוכניות בענייני צרכנות.

היצירה הישראלית:הרשות הצביעה על  חשש לפגיעה משמעותית ביצירה ובתעשייה המקומית, הכה חשובה לחברה הישראלית, פגיעה העלולה להתגבר על ציר הזמן, ככל ויתקבל מודל מחויבויות ההשקעה המוצג בתזכיר החוק. הרשות הציעה פתרון המורכב ממספר אדנים: חובה של הפקה מקומית בנוסף להפקת סוגה עילית (שבתזכיר). חיוב גופי שידור בהשקעה ביצירה הישראלית, שאינם מחויבים על פי התזכיר, והגדלת רמת המחויבויות ההשקעה של כל גורמי השידור הרלוונטיים, כך לדוגמה החובה להשקיע ביצירה הישראלית תחול גם על ספקי תכנים עם הכנסות של פחות מ-300 מיליון שקל וערוצים עם הכנסות שמעל 40 מיליון שקל ועד 80 מיליון שקל ותיקון הגדרת הפקה מקומית שבתזכיר (51%) ל־75% לצד חיוב הפקה קנויה (שאינו קיים בתזכיר) של 20% מהסוגה עילית. 

עוד ב-

הרשות השניה מגיבה להחלטת בג"ץ: "פעלנו באופן מקצועי כמתחייב"

לכתבה המלאה

יצוין, כי הרשות הביעה את עמדתה כי בשל חשיבות התחום לחברה הישראלית ומורכבותו ובשל הניסיון והידע הרב שנצבר בשני גופי האסדרה הקיימים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין), על גורם האסדרה הייעודי שיוקם להתבסס על כוח האדם המקצועי הקיים בהם ולהסתמך עליו.