אני עד היום לא מצליח להבין את הטענה של בן חיים. אדם עבר לכאורה על החוק. אז לא צריך לחקור ולהעמיד אותו לדין כמו כל אדם אחר כי בתיאוריה של בן חיים הוא יעד? אם הוא לא עבר על החוק והוא זכאי, בית המשפט יזכה אותו. אני לא מצליח להבין מדוע תיאוריה של "יעדים" ו"לא יעדים" רלוונטית בכלל וראויה לזמן מסך כקול של משקל הנגד. חובה להציג כמו בכל דיון את הצד שבעד והצד שנגד, אבל נאשם ראוי שישמיעו עבורו טענות רלוונטיות ולא תיאוריות טובות יותר או פחות שאין להן שום קשר ישיר לנושא שעל הפרק.

אם היה קורא, תהיו בטוחים שהיה אומר מייד שקרא... במקום זאת ברח והתחמק. אבל ככה זה בישראל השניה... עובדות לא חשובות כאן... גם לא ראיות.... בדיוק כמו בהכחשת קורונה. דוקטור בבל"ת.