האם ענף הבנייה אכן נמצא בקיפאון ובמשבר שנוצר בהשפעת המלחמה?
שנת 2023 נפתחה בשיא של 3 שנים לפחות בהיצע הדירות החדשות, לעומת שפל של 11 שנים בהיקפי רכישת הדירות. אלו הנתונים שעולים מסיכומי 2022 בשוק הנדל"ן של הכלכלנית הראשית באוצר
שוק הנדל"ן בישראל עבר טלטלה ונקלע למשבר עוד בטרם החלה מלחמת "חרבות ברזל". האם ענף הבנייה אכן נמצא בקיפאון ובמשבר שנוצר בהשפעת המלחמה?. בשביל לענות על השאלות הללו נצטרך ללכת קצת אחורה בראי ההיסטוריה ולבחון השפעות של מלחמות על הענף; מיד לאחר מלחמה שששת הימים ב-1967, חלה עלייה של למעלה מ20% בהיקף רכישות הנדל"ן.
מלחמת יום כיפור שהתרחשה בשנת 1973, הגיעה כבר בזמנים קשים עם 50% אינפלציה במדינה ומשבר כלכלי גדול שלאחריו רכשו יותר דירות. בדיוק כמו שהזכרנו מעלה בפתחה של 2023. כמו אז, גם עכשיו, משבר הנדל"ן בארץ נתן את אותותיו עוד לפני פרוץ המלחמה, אך התייצב עם שוך הקרבות.
מלחמת המפרץ התרחשה בשנת 1992. כשנה מתום המלחמה, חלה עלייה של למעלה מ30% בהיקף רכישות הנדל"ן. אנחנו למדים מההיסטוריה כי בכל מלחמה נראה משבר כלכלי גדול ואחריו הגיע ביקוש ועליית מחירים משמעותית ביותר, כזאת שתלווה אותנו לאורך שנים.
עם זאת, הפעם, ענף הבנייה בישראל מתמודד עם מחסור משמעותי בפועלים פלסטינים מאז פרוץ המלחמה. כתוצאה מכך, קיימת האטה משמעותית בפרויקטים רבים, עלייה בעלויות הבנייה וקשיים רבים בהשלמת התחייבויות. כתוצאה מהמלחמה, ישראל הטילה הגבלות ביטחוניות מחמירות על מעבר פועלים פלסטינים משטחי יהודה ושומרון לישראל.
השלכות המחסור בפועלים פלשתינים, הביאו להאטה בפרויקטים: קבלנים רבים מתקשים לעמוד בלוחות זמנים ובהתחייבויות חוזיות כתוצאה ממחסור בכוח אדם; עלייה בעלויות; מחסור בפועלים גורם לעלייה בביקוש לפועלים זמינים, מה שמוביל לעלייה בשכר ובמחירי הבנייה; פגיעה בכלכלה; ענף הבנייה הוא אחד מענפי התעסוקה המרכזיים בישראל, וההאטה בו עלולה לפגוע בכלכלה כולה.
פתרונות אפשריים עשויים להיות הקלה על הגבלות ביטחוניות; בחינה מחודשת של ההגבלות הביטחוניות תוך התחשבות בצרכים הביטחוניים ובצורך לשמור על רצף עבודה בענף הבנייה; שיפור תנאי העבודה; העלאת שכר ותנאים סוציאליים, וכן יצירת סביבת עבודה בטוחה ומכבדת; הכשרת עובדים ישראלים; השקעה בהכשרה מקצועית של עובדים ישראלים לתחומי בנייה שונים; שימוש בטכנולוגיות חדשניות; בחינת שימוש בטכנולוגיות חדשות שיכולות להפחית את הצורך בכוח אדם בענף הבנייה.
חלק מהאחריות שלנו, כחברה בתחום הנדל"ן, היא להמשיך לתמוך בכלכלה של המדינה, ואנו למדים שצוואר הבקבוק של תקופת המלחמה ישתחרר מיד לאחריה. יחד עם חוסר וודאות שמתלווה לתקופת מלחמה אנו מחפשים וודאות בשוק יציב ובטוח כזה שיהיה לצידנו בתקופות מטלטלות וכזה הוא בדיוק שוק הנדל"ן.
במידה ונאבד את מקור הפרנסה שלנו תהיה בידנו הכנסה קבועה, נכס בבעלותנו, שניתן לסמוך עליה ללא תנאי, או לכל הפחות מקום לגור בו. כפי שניתן לראות במשך שנים הנדל"ן מהווה קרקע יציבה וחוף מבטחים לימי חוסר וודאות.
כך שאם ניקח את עליית מחירי הנדל"ן בסופה של כל מלחמה אשר ידעה מדינתו, אך נראה את השוק מתעורר. למשל היום מתקיימת הגירה חיובית של יהודים מרחבי העולם, בעקבות האנטישמיות הגואה.
משקיעים יהודי מרחבי העולם, מגיעים לפה לגור בבית קבע, או תומכים בכלכלה הישראלית ומבצעים עסקאות נדל"ן מרחוק דווקא כאן, בזמנים אלו, ניתן לומר שמתנהל שוק של היצע וביקוש.
ישראל למודת המלחמות ותקופות המשבר שמשליכות על הכלכלה ובאופן ישיר על שוק הנדל"ן, קמה כמו עוף החול מהמשברים הרבים ומתקדמת קדימה והזמנים הנכונים לבצע עסקאות נדל"ן והשקעות למען עתידנו ועתיד ילדנו הוא בזמנים אלו.
הכותבת היא אריאל ספירו מחברת "LDB"- גלובל השקעות נדל"ן וליווי פיננסי.