פאנל סוער התקיים אתמול (שני) בכנס מקצועי של עיריית תל אביב ומרכז הנדל"ן "מתכנון לביצוע בתל אביב יפו". אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב יפו, פנה ליזמים בפאנל והתייחס לבקשות להקלות ושינויים בתוכנית אחרי שכבר קיימת תב"ע באזור. לדבריו, "העולם השתנה, הטקטיקה של סחר מכר מול העירייה כבר לא עובדת. אתם יכולים לנקוט בטקטיקה הזו אבל תבינו שיש לה מחיר – תשקללו את המחיר, תקבלו החלטה מודעת, אבל אל תתלוננו על בירוקרטיה אחרי זה".

כרמלי הוסיף כי "מי שבא לבקש היתר, עם תוכנית עיצוב ותב"ע שמתאימים כמו כפפה למדיניות העירונית ולסטנדרטים העירוניים, לוחות הזמנים קצרים בהרבה. הבור הגדול שיזמים נכנסים אליו מולנו, וחלקם עושים זאת מחוסר ידיעה, הוא בור שאומר 'אנחנו נכניס תהליכי תכנון לתוך תהליכי הרישוי' ואת זה אנחנו לא מקבלים".

לדברי כרמלי המטרה של העירייה היא קודם כל לייצר תהלכי תכנון ודאיים, מהירים, קלים שקופים וברורים  "זו המלצה שלנו לאורך כל הדרך וזו הסיבה גם שאנחנו רוצים להעיף את כל עולם הבקשות להקלות שגוזר התנגדויות, ועדות ערר, וחוסר ודאות לכל הצדדים. אם אנחנו נדע לייצר מנגנון רישויי עם אפס שיקולים תכנוניים, ההליכים ייראו אחרת לגמרי".

בכנס השתתפו גם הלמן הילל - אדריכל ומתכנן ערים, סגן מהנדס העיר, מנהל אגף רישוי פיקוח ובנייה עיריית תל אביב יפו, כמו גם יזמי נדל"ן מובילים שפעילים במשך שנים בעיר ת"א. היזמים בפאנל סיפרו על מקרים שעברו מול עיריית ת"א בקידום פרויקטי בנייה בעיר ועל התלאות שנאלצו לספוג בדרך.

​לדברי עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל חברת אאורה, "ראשית, אגיד כי העיר תל אביב צריכה להוביל את ההתחדשות העירונית בכל הארץ, במיוחד בדרום ומזרח העיר – יש שם שכונות שחייבות לעבור התחדשות עירונית אמיתית כבר היום. אני סבור ומקווה שהתפכחנו כבר מחוויית תמ"א 38 ואנחנו הולכים לכיוון של חידוש מתחמים שלמים בפינוי בינוי הכוללים גם תועלות ציבוריות. בדרך זו אפשר בהחלט גם לשלב דיור בר השגה, דיור להשכרה, ולתת תנאי מחיה ראויים לדיירים הוותיקים, ובמקביל לבנות פרויקטים מודרניים שיאפשרו גם לזוגות צעירים לגור בעיר ובאמת לעשות ליצור חוויה ואינטגרציה אמיתית".

אטרקצ'י הוסיף כי "עיריית תל אביב מתנהלת ברמה הכי מקצועית מבין הרשויות המקומיות בארץ, אבל יש בהתנהלות שלה שני כשלים מנקודת מבטי כיזם – הדברים לוקחים הרבה מדי זמן בלשון המעטה, גם כשמאשרים תב"עות משאירים את תוכנית העיצוב לאחר כך ואת תוכניות האיחוד והחלוקה לאחרי כן ואז כל ההסכמים של מבני ציבור וכולי, וזה לוקח שנים ארוכות. על כל תב"ע לוקחת במקרה הטוב 5 שנים לקבל תשובה".

"הכשל השני הוא התב"ע בדרום ומזרח ת"א למשל – אנשים משוועים שם להתחדשות עירונית, אני חושב שגם העירייה רוצה לבצע שם התחדשות, אבל קיים שם תהליך בירוקרטי מאוד מאוד ארוך. העירייה עושה סקר תושבים כזה, וסקר תושבים אחר והתהליכי מתארכים. זה לא גזירה משמיים שפרויקט התחדשות עירונית בת"א ייקחו 10-15 שנה, אפשר לעשות את זה גם בתוך 4 שנים. העירייה היא מקצועית, אבל בכל הקשור לבירוקרטיה היא כושלת ואת זה צריך לשפר דרמטית"  לדברי אטרקצ'י.   

"כל יזם רוצה להמשיך לבנות בתל אביב, ליזום בתל אביב ולמכור דירות בתל אביב, ורובנו גם היינו רוצים לגור בת"א, אך החיים בת"א הם לא כל כך פשוטים ליזמי נדל"ן. אם פעם תכנון היה דבר נורא מסובך, היינו רואים תוכניות שהיו נתקעות בוועדה מחוזית 5, 10 ו-15 שנה אבל לאחר מכן היה קל להוציא היתר, היום הדברים השתנו. הליכי התכנון היום יחסית פשוטים אבל הליכי הרישוי מאוד ארוכים ומסורבלים ואת זאת אנחנו רוצים לשפר", הוסיפה בפאנל עו"ד ענת בירן.