נדל"ן ותשתיות

המשכנתאות מזנקות לשיא במלחמה: הציבור לקח 10.6 מיליארד שקל

נתוני חודש מרץ מפתיעים מאוד: דווקא בחודש המלחמה, הציבור לקח משכנתאות בהיקף גבוה - עליה של מעל 16% לעומת אשתקד, עוד לפני המלחמה מול איראן. הלוואות הבלון ללא שינוי משמעותי. איך זה קרה?
איציק יצחקי | 
משכנתאות (צילום shutterstock)
בחודש אוקטובר האחרון נרשמו נתוני שפל בשוק המשכנתאות - הציבור לקח הלוואות בגובה של 6.8 מיליארד שקל בלבד. הנתונים האלה לא הפתיעו אף אחד: ישראל הייתה עדיין נתונה למשא ומתן המתקדם בעניין שחרור החטופים, הריבית לא ירדה ונרשם כאוס גם בנתוני מכירת הדירות. לעומת זאת, בנובמבר ראינו עלייה דרמטית לכמעט 9 מיליארד שקל ובדצמבר הם זינקו לאזור 11.173 מיליארד שקל - מה שהעיד על התאוששות בשוק.
בחודש המספרים חזרו להיות ריאליים. הם עמדו על פחות מ-9 מיליארד שקל ובפברואר אף עלו מעל הרף - שזה זינוק של 23% לעומת אשתקד. השאלה הגדולה והחשובה היא מה קרה בחודש מרץ, חודש המלחמה, שהיה אמור להיות חודש חלש במיוחד. בחודש מרץ 2025, שלושה חודשים לפני המערכה הראשונה מול איראן (עם כלביא), עמדו נתוני המשכנתאות על 9.165 מיליארד שקל.
עד כמה המספרים קטנו השנה בשל המלחמה? לפי בנק ישראל - במרץ הנוכחי נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 10.672 מיליארדי שקל - מדובר בזינוק משמעותי של כ-16.5% לעומת הנתונים אשתקד. הנתון מנוכה עונתיות היה נמוך יותר. לגבי סך הלוואות הבולט/בלון - לא מדובר בשינוי משמעותי החודש. 14% מסך המשכנתאות.
נתוני המשכנתאות חשובים כי הם חושפים מגמה בשוק הדיור. לפעמים המגמה הזאת לא מתכתבת עם מספר הדירות שנמכרו באותו חודש, ויש לכך סיבה טובה: אנשים ממחזרים משכנתאות. כלומר, לא כל מי שלקח הלוואה, רכש גם נכס. אם אדם מסלק הלוואה ולוקח הלוואה חדשה, הוא ערך מחזור, אבל המספרים האלה נכנסים להיקף ההלוואות הכללי ולפעמים מתקבל תמונה מעט מעוותת. יכול להיות שבחודש מרץ הציבור מחזר הלוואות וזה ההסבר העיקרי למספרים הגבוהים.
מתי זה קורה? בעיקר כשהריבית בירידה או שיש צפי לירידה. הריבית עומדת כיום על 4%, אבל לפי ההערכות של הכלכלנים ובנק ישראל, ייתכן והיא תעמוד על 3.25% בעוד שנה. זה חשוב כי כשאתם לוקחים משכנתא, ההחזר החודשי מושפע מאוד מהריבית. כשהריבית נמוכה, סך ההחזר שלכם ל-30 יכול לקטון במאות אלפי שקלים. לפעמים, זה כל ההבדל בין אדם שלוקח משכנתא לבין אדם שמחליט לפוצץ את העסקה רגע לפני החתימה על החוזה.
אולי זו הסיבה לכך שהממשלה אישרה לאחרונה את ההצעה לסבסד לכם את המשכנתא. ההצעה הזאת אומרת שמי שלקח משכנתא עד אפריל 2022, אז החלה הריבית לעלות בהדרגה, יקבל החזר. מדובר בהחזר לא מבוטל, של אלפי שקלים, בגין הכספים העודפים ששילמתם בעקבות עליית הריבית.
בחזרה למספרים. נזכיר כי בדצמבר 2024, לפני עליית המע"מ, נרשם זינוק משמעותי במשכנתאות, אבל מצד שני - זה בדיוק מה שקרה השנה, אמנם לא בשל נתוני המע"מ אלא בשל העונתיות בחודש בדצמבר, שכללה את תמחור חזרת החטופים וצפי להפחתות ריבית נוספות.
נתון המשכנתאות הוא לא הנתון החשוב היחיד. צריך להסתכל גם על נתונים "נלווים" אחרים כמו היקף ההלוואות לכל מטרה, שירד ב-2% בחודש שעבר. זה אומר שהלווים זהירים יותר. גם משקל הלוואות הגישור ירד וזה אומר הרבה על השוק - לא עוד הלוואות בריבית גבוהה שאחר כך קשה מאוד לשלם. השוק זהיר יותר ואפשר לראות גם את תופעת מצמצמי הדיור חוזרת - אמנם לא בשיא תפארתה כמו ב-2023, אבל אפשר לראות כי רבים עוברים לרכוש דירות בסכומים נמוכים יותר ולא מתמקדים, כבעבר, בתל אביב והסביבה.
היקף הפיגורים יפורסם גם הוא בימים הקרובים, אבל בחודש ינואר הוא עמד על 4.23 מיליארד שקל - כ-0.66% מכלל הלווים בישראל, עלייה מינורית לעומת החודש הקודם.
מספר המשכנתאות גבוה יותר מאשר בשנה שעברה. עד החודש האחרון נרשם זינוק של כ-21% ל-17.8 מיליארד שקל. מה שחשוב הוא שגם הלוואות הגישור מתוך סך המשכנתאות לדיור בירידה. הנתון הזה, לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, מעיד על התנהלות פיננסית שמרנית יותר של משקי הבית בתקופה של אי ודאות.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה