הממשלה הודיעה השבוע כי תביא לאישור הצעת מחליטים להקמת שדה תעופה בינלאומי משלים ראשון בצקלג שבנגב, סמוך לאזור רהט, נתיבות ואופקים. ההחלטה גובשה בדיון בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות שרת התחבורה מירי רגב, סגן השר אלמוג כהן ובכירים ממשרדי האוצר, התחבורה והביטחון.

בהודעות הרשמיות הוגדרה הקמת שדה משלים כצורך לאומי, בשל הגידול המתמשך במספר הנוסעים בטיסות לישראל וממנה וההתקרבות של נתב"ג לתקרת הקיבולת שלו.

לפי הנתונים שהוצגו, נתב"ג צפוי להגיע לשיא קיבולת של כ-30 מיליון נוסעים בשנה סביב 2030. באוצר העריכו כי תנועת הנוסעים עלולה להגיע לכ-40 מיליון עד 2030 ללא פתרונות משלימים. בשנת 2025 עברו בנתב"ג כ-18.4 מיליון נוסעים. על רקע זה מקודמת הקמת שדה נוסף שיסייע בפיזור העומסים ובהרחבת היצע הטיסות.

באתר "וואלה" פורסם כי בניגוד להצהרות הפומביות שהתמקדו בדרום, הצעת המחליטים כוללת גם קידום במקביל של שדה אזרחי ברמת דוד שבעמק יזרעאל. גורמי מקצוע מעדיפים את חלופת רמת דוד משום שניתן להפעיל בה נתיב גישה נפרד מזה של נתב"ג והאתר הדרומי, ובכך להגדיל את היקף הטיסות הבינלאומיות. בעבר התקבלה החלטה להקים שדה צמוד לבסיס חיל האוויר רמת דוד לאחר התנגדות מערכת הביטחון לנבטים, אך ההחלטה בוטלה בממשלה הקודמת.

אתר צקלג נבחר כחלופה דרומית לנבטים, בין היתר בשל ריחוק יחסי ממתקנים ביטחוניים רגישים ואזורי אימונים. לפי מסמכי התכנון, השדה בצקלג מיועד לקיבולת של כ-10 מיליון נוסעים בשנה וכ-70 אלף תנועות כלי טיס. עלות ההקמה מוערכת בכ-7–8 מיליארד שקל. שדה רמת דוד מתוכנן לקיבולת של כ-20–30 מיליון נוסעים בשנה, בעלות של כ-9–10 מיליארד שקל. בסך הכול מדובר בפרויקטים בהיקף מצרפי של כ-18 מיליארד שקל.

לפי ההערכות שהוצגו בדיונים, אם המודל יהיה של הפעלה פרטית בזכיינות, עיקר המימון יגיע מהחברות שיזכו במכרז ויפעילו את השדות ב-25 השנים הראשונות. נתיבי ישראל, שקיבלה בעבר אחריות לתכנון השדה המשלים, מעריכה כי ניתן יהיה להשלים הקמה בתוך 5–7 שנים. צוין כי לשדה הדרומי יתרון של בנייה על אדמות מדינה וללא אזורי מגורים צמודים, דבר שמאפשר היקף עבודות רחב יותר.

קידום המודל הפרטי עורר התנגדות מצד ועד עובדי רשות שדות התעופה וההסתדרות. בעקבות הדיונים בכנסת סוכם על נוסח שיאפשר לרשות שדות התעופה להתמודד בעצמה במכרזים להקמה ולהפעלה מול מפעילים פרטיים. במקביל נשמעו בלשכת ראש הממשלה טענות כי נדרש מודל תחרותי כדי לשפר שירות ולהפחית עלויות.

ברקע המחלוקת התכנונית, נמשכת גם מחלוקת ביטחונית. לפי הדיווחים, חיל האוויר הביע התנגדות לשדות משותפים עם פעילות צבאית, בין היתר בנבטים וברמת דוד. מנגד, גורמים ביטחוניים הסירו בפועל התנגדות לחלופת צקלג. תא"ל (מיל’) רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל, אמר ל"מעריב" כי נתב"ג קרוב לרוויה והציג עמדה התומכת בשדה בנגב כמענה מיידי, לצד חזון עתידי של שדה תעופה ימי. הוא דיבר על היערכות ל-60 מיליון נוסעים בטווח הארוך.

שדה רמון ליד אילת, שנבנה בעשור הקודם בהשקעה של כמעט 2 מיליארד שקל, מסוגל לקלוט כ-2 מיליון נוסעים בשנה, אך בפועל משמש היקף נמוך בהרבה בשל המרחק ממרכזי האוכלוסייה. נתון זה הוצג בדיונים כדוגמה לחשיבות המיקום והנגישות התחבורתית של שדות משלימים.

עוד ב-

הקמת נתב"ג 2 בישראל בדרך להכרעה מפתיעה: זו הבחירה הגורלית

לכתבה המלאה

הממשלה צפויה לדון בהצעת המחליטים בישיבתה הקרובה. אם תאושר חלופת ההקמה הפרטית, פרסום מכרז בינלאומי ראשון להקמת השדות צפוי במחצית השנייה של 2027.