אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות, וצ.פ. חברה לבניין, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עוה"ד שמואל שוב, הילה לביא-יתים וישראל אלתר ממשרד עוה"ד שוב ושות', כנגד מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). היקף התביעה עומד על 343 מיליון שקל. התביעה הוגשה בגין הטעיה חמורה, הפרת חוזים והתנהלות חסרת תום לב במכרזי קרקע בשכונת "זכרונה" בזיכרון יעקב.

על פי כתב התביעה, רמ"י פרסמה בשנים 2021–2022 מכרזים לשיווק מקרקעין בהיקף של מאות יחידות דיור ודיור מוגן, תוך הצגת מצג לפיו מדובר בקרקעות זמינות לבנייה, וקביעת התחייבות חוזית להשלמת הבנייה בתוך 48 חודשים. בפועל, כך נטען, כבר במועד פרסום המכרזים ידעה רמ"י כי קיימות מחלוקות עמוקות, מתמשכות ורבות שנים בינה לבין המועצה המקומית זיכרון יעקב  מחלוקות אשר מונעות את ביצוע עבודות הפיתוח הנדרשות ומהוות חסם מוחלט למימוש הפרויקטים.

לטענת התובעות, המדינה שיווקה קרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמים, ולאחר הזכייה הותירה אותם להתמודד לבדם עם סכסוך בין רשויות שאין להם כל שליטה עליו. התובעות מתארות מציאות אבסורדית, במסגרתה שילמו סכומי עתק עבור זכויות חכירה, אך נותרו  ללא יכולת לקדם את הפרויקט.

כתב התביעה מותח ביקורת חריפה על התנהלות רמ"י כגוף שלטוני, וטוען להפרה בוטה של חובת הגילוי, חובת ההגינות וחובת תום הלב המוגברת החלה על המדינה. לטענת התובעות, מידע מהותי בדבר היעדר היתכנות לפיתוח, סירוב המועצה לקדם תשתיות, והיקף המחלוקות בין הגופים  הוסתר מהיזמים ולא הובא לידיעתם במסגרת מסמכי המכרז.

עוד נטען כי במשך למעלה משלוש שנים פנו החברות שוב ושוב לרמ"י, למועצה המקומית, למשרדי הממשלה הרלוונטיים ואף לשרים ולגורמי רגולציה בכירים, בניסיון למצוא פתרון שיאפשר את מימוש הבנייה ואת קידום שכונת המגורים אך ללא כל תוצאה. חרף פניות, ישיבות, עתירה מנהלית ואף ניסיונות לגישור והסדרים חלופיים, המדינה, כך נטען, עמדה מנגד ולא נטלה אחריות למצב שיצרה.

עוד מדגישות החברות היזמיות כי בטרם פרסום המכרזים, רמ"י כבר התקשרה עם חברת אפשטיין ניהול פרויקטים לביצוע עבודות פיתוח במקרקעין, אולם התברר כי ההתקשרות הופסקה בשל מחלוקת בין רמ"י לרשות המקומית לאחר שהחברה השלימה באופן כמעט מלא את תכנון פיתוח התשתיות. במכרזים רמ"י הטילו את הפיתוח על הרשות מבלי שניתן גילוי מלא וברור למשתתפים במכרז בדבר הפסקת ההתקשרות עם אפשטיין והשלכותיה על היתכנות קידום עבודות הפיתוח.

לטענת התובעות, התנהלות זו אינה פוגעת רק ביזמים, אלא גם באינטרס הציבורי הרחב קידום פתרונות דיור, פיתוח שכונות חדשות ואמון השוק במכרזי המדינה. בנסיבות אלו, נטען כי החוזים שנחתמו בין הצדדים אינם ברי ביצוע ודינם בטלות, תוך השבת מלוא הסכומים ששולמו ופיצוי בגין הנזקים הכבדים שנגרמו.

מהחברות נמסר בתגובה: "יזמים שפועלים בתום לב ובהסתמך על מכרזי מדינה אינם אמורים למצוא את עצמם כבני ערובה במחלוקות בין רשויות. מדובר בפגיעה קשה ביזמים, אך לצידה זאת גם פגיעה ממשית באינטרס הציבורי הרחב. מדובר במאות יחידות דיור שאינן מקודמות ואינן משווקות בפועל לציבור, לרבות לזוגות צעירים ולמשפרי דיור, וזאת בתקופה של משבר דיור מתמשך. במקום שקרקעות מדינה יהפכו לדירות, הן תקועות בשל מחלוקות תכנוניות ותשתיתיות בין המדינה והרשויות המקומיות שהן לא טורחות לפתור".

עוד ב-

מה קרה למניות של הקבלנים החזקים בישראל בינואר?

לכתבה המלאה

תגובת רמ"י תובא לכשתתקבל.