איך משתמשים בנושא שכר האמנים בהופעות יום העצמאות, בתור מינוף פוליטי ציני במסווה של דאגה לתושבי העיר? ובמקרה שלי, תושבי רמת גן. גניבת דעת וציניות, הפכו להיות כלי משחק משמעותי לצערי בקרב פוליטיקאים בישראל.

לצערי, כי אני חשוף לזה יותר מכל. כי כן גם אני פוליטיקאי. אבל בין לדבר ישירות עם הציבור ולשטוח את משנתי, לבין לספר לו א' ומאחורי גבו לעשות ב', המרחק רב. אנחנו בתקופה כלכלית לא קלה, אחרי שנתיים של מגיפה, משפחות ששברו קופות חיסכון, עסקים שנסגרו, אנשים שאבדו נכסים ואפילו קריירה. והנה, מגיע לו יום העצמאות ופורסמו דרישות השכר של אמני ישראל להופעות בערב החג. אכן מקומם ומכעיס, ודאי נוכח המצב. אני בעד הצבת תקרת סכום להופעות יום העצמאות.

אבל כשבודקים באמת, כשמסתכלים בפרטים הקטנים, אלה שהציבור פחות חשוף אליהם, בעיקר הוא עסוק בימים אלה בהישרדות, בלהיות עם הילדים בבית בבידוד, בלצמצם את אובדן ימי העבודה, בלהגן על הורים מבוגרים בזמן של מגיפה, מגלים שאלה לא באמת פני הדברים. אם ראש עיר מצהיר בפוסט רשמי שמטרתו היא לשמור על כספי הציבור ולכן הגביל את הוצאות חגיגות יום העצמאות, איך קורה שהסכום שיועד לחגיגות אלה, דווקא גדל?

איך קורה שמצהירים על צמצום בשכר להופעות אמנים, אבל התקציב לחגיגות גדל? איך קורה שמצהירים על צמצום בשימוש בזיקוקים, ומסבירים לציבור שזה על מנת לשמור על הלומי הקרב (נושא שאני מכיר באופן אישי) ובעלי החיים, אבל התקציב לחגיגות גדל?

ובעיקר איך קורה שמצהירים על הגנה על תשלום המיסים, בעיר עם הארנונה השנייה בגובהה במדינת ישראל, אבל מגדילים בכמה מיליוני שקלים את תקציב החגיגות? לאן הולך הכסף שלנו? משהו פה לא מסתדר או כמו שאמרו גדולים ממני: שלא יעבדו עליכם....

הכותב: ליעד אילני, מ"מ ראש עיריית רמת-גן לשעבר וראש האופוזיציה ברמת-גן