דעות

המאבק בהון השחור עולה שלב: הצעדים לסגירת הפרצות

שורת מהלכים משמעותית, מחשבוניות דיגיטליות ועד פיקוח על תרומות, משנה את כללי המשחק במאבק בהון השחור ומצמצמת את מרחב ההתחמקות ממס

רו"ח איריס שטרק | 6/4/2026 8:06 1

המאבק בהון השחור הוא דגל מרכזי וצמצומו תורם לכלכלה הישראלית. פעילות עסקית שאינה מדווחת לרשויות ושבגינה לא משולם מס, גורמת לחוסר שוויון בחלוקת נטל המס. אלו הן הכנסות לא מדווחות, שעליהן לא משולם מס הכנסה, מע"מ ולעיתים גם ביטוח לאומי.

מרבית האוכלוסייה בישראל משלמת מס אמת, אך יש חלק ניכר שאינו משלם, ובכך מערער את הצדק החברתי והכלכלי. מעבר לזה, מדובר גם במלחמה שתכליתה צמצום משאבים וגישה לכספים הבלתי חוקיים שממנים בין היתר ארגוני פשע וטרור.

המאבק בהון השחור מסייע לישראל לעלות בדירוג במדדים הבינלאומיים – ובהם מדדי ה-OECD, וכמובן שיש לו חשיבות בתוספת המשמעותית של גביית המס לתקציב המדינה, ובכלל זה להקצאת כספים לתחומי ביטחון, חינוך, רווחה ועוד.

השקת מערכת "חשבוניות ישראל", משלב הפיילוט במאי 2024 לשלב המעשי בינואר 2025, הוכחה כמוצלחת. רשויות המס, באמצעות הפעלת תשתיות מחשוב מתקדמות, פעלו במקצועיות ואפשרו את יישום המהפכה הדיגיטלית בממשק של בעלי העסקים למערכות המחשוב של רשות המסים, בהתאם לסכומים שנקבעו כחייבים במספר הקצאה כתנאי לקיזוז המע"מ.

החל מינואר 2026, רשות המסים עדכנה את תקרת הסכום המדווח לו נדרשת הקצאת מספר של הרשות: מסכום של 20,000 שקל לפני מע"מ לסכום של 10,000 שקל לפני מע"מ, כשביוני 2026 ייערך עדכון נוסף לסך של 5,000 שקל לפני מע"מ.

הפחתת הסכום משמעותה הידוק האכיפה של רשות המסים, במטרה למנוע חשבוניות פיקטיביות, בכל שלב ושלב עד להטמעה מלאה של כל חשבוניות המס. הפחתה הדרגתית זו מבטיחה כניסה למטריית הפיקוח של מרבית העסקים בישראל – מהקטנים והבינוניים ועד לחברות הגדולות – ומצמצמת למינימום את האפשרות לחמוק מתשלום מס אמת.

המעבר לחשבוניות מכריח את מרבית העסקים בישראל להתאים עצמם למערכות מחשוב דיגיטליות, לרבות אלו שנהגו לעבוד ידנית. מי שעדיין ממשיך לעבוד "בעולם של פעם" עובר תהליך מייגע, בניגוד לתהליך אוטומטי אצל השאר.

רשות המסים הצליחה לגבות במהלך שנת 2025 מס בהיקף משמעותי של 40 מיליארד שקל מעבר לתחזית, כאשר מהלך זה של "חשבוניות ישראל" הוא בעל משקל רב בתוספת זו, ומוערך בכ-12 מיליארד שקל.

יש שהטילו ספק במהלך בתחילת דרכו. אני גאה בכך שתמכתי במהלך זה, אשר בהישגיו אנו צופים כעת. לצד בקרות במקרים חשודים, זהו נדבך נוסף המצטרף למכלול צעדים שנוקטים בחקיקה ובאכיפה של הרגולטורים השונים.

למשל, מערכת "תרומות ישראל" שייעודה להסדיר את נושא התרומות. כך, החל משנת 2026 כל עמותה שהתרומה אליה מזכה במס (לפי סעיף 46) מחויבת לדווח על כל תרומה באופן דיגיטלי לרשות המסים, ולקבל מספר הקצאה שמאפשר את זיכוי מס אוטומטי באזור האישי של התורם, בגובה 35% מהתרומה לתורם יחיד ו-23% לתורם שהוא חברה. כעת אין עוד צורך לאסוף ניירת ולהגיש דוח שנתי לשם קבלתו.

מהלך זה, יוצר אמינות ומונע זיוף קבלות, וגם יסייע בהגברת הפיקוח על עמותות, אשר רובן המכריע פועלות על פי חוק במשך שנים – אבל היה די בחלק קטן ומזערי של עמותות או עמותות קש ששימשו להעברת כספים בלתי חוקית, כדי להכפיש את המוניטין של השאר. כעת, ניתן יהיה לעקוב ולפקח באופן יעיל יותר, ולמקד את הפיקוח והאכיפה המחמירה על מפירי החוק.

צעדים אלו, נזכיר, מצטרפים למהלך קיים של הפחתת השימוש במזומן. בשלוש השנים האחרונות מאז אוגוסט 2022 הופחת הרף של שימוש במזומן. בנוסף, עולות מעת לעת הצעות גם להגבלת החזקת מזומן, ביניהן ההצעה להגביל עד לסכום של 200,000 שקל, הכלולה כעת בחוק ההסדרים.

צעד חשוב נוסף, בא לידי ביטוי ברפורמה שמובילה רשות התאגידים במשרד המשפטים בדרישה לשקיפות מלאה של חברות פרטיות. במקום דיווח הצהרתי לרשם החברות הנהוג כיום, חברות פרטיות יידרשו לדיווח מלא בעל תוקף משפטי, ובכך תחסם הפרצה המאפשרת קיומן של חברות קש וחשבוניות פיקטיביות.

השימוש בתשתיות מחשוב ובכלים טכנולוגיים משוכללים למאבק בהון השחור מסייע מאוד – בפרט בענפים בהם הייתה בעיה מוכרת כמו בענף הנדל"ן למשל, וכן במגזרים בהם האכיפה הייתה מורכבת, דוגמת החברה החרדית והחברה הערבית. עם זאת, צריך להביא בחשבון שגם היום נעשים ניסיונות להונאה של מערכות רשות המסים באמצעות גניבת זהות תאגידית והנפקת מספרי הקצאה לחשבוניות פיקטיביות. על רשות המסים ועל התאגידים להיות ערים לכך, ולטפל בנושא במסגרת מערכי אבטחת המידע.

לסיכום: המדיניות המשלבת בין מהלכי חקיקה ממוקדי מטרה, לאסטרטגיית יישום מקיפה ומבוססת תשתיות מחשוב מתקדמות, לצד הקצאת משאבים למאמצי פיקוח ואכיפה – מקדמת ותומכת בכלכלה הישראלית, ומציבה אותה בחזית יחד עם המדינות המובילות במאבק בהון השחור. בהקשר הזה חשוב גם להוסיף כי מהלכים אלו ממקמים את ישראל כמדינה טכנולוגית מתקדמת, וגם יותר שוויונית.