דעות
הזכות למיגון: לא בחירה בין חוק לחיים – אלא מחויבות לשניהם
פערי המיגון בישראל אינם רק בעיה תשתיתית, אלא מבחן לאחריות המדינה כלפי אזרחיה. דבין מגבלות חוקיות למציאות ביטחונית, עליה להוכיח שהיא מסוגלת להגן על החיים מבלי לוותר על שלטון החוק
הדיון על "הזכות למיגון" איננו עוד דיון תכנוני או תקציבי. זהו דיון הנוגע בליבת אחריות המדינה כלפי אזרחיה שחיים תחת איום מתמשך. לצערנו, במדינת ישראל של השנים האחרונות, זו כבר איננה שאלה תיאורטית.
מבקר המדינה קבע באופן חד שמיגון פיזי הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם איום טילים, רקטות וכטב"מים – ולא פחות חשוב, זהו תנאי לקיומה של שגרת חיים בסיסית גם תחת חירום. ובכל זאת, הנתונים מדברים בעד עצמם: למיליוני ישראלים אין מיגון תקני, לא בשוליים, לא במקרים חריגים, כי אם בהיקף רחב ומתמשך.
האם קיימת "זכות למיגון"?
ייתכן שהמונח עצמו אינו מעוגן במפורש ככותרת חוקתית, אך קשה להתווכח עם המהות. הזכות לחיים, עקרון השוויון וחובת המדינה להגן על אזרחיה יוצרים יחד בסיס ברור לפיו המדינה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו חלק מאזרחיה חשופים באופן שיטתי לאיום מסכן חיים שניתן לצמצם. ברגע שהאיום ידוע, וברגע שהפתרון ידוע גם כן, זו כבר אינה סוגיה תכנונית בלבד – זו חובת הגנה בסיסית.
ייתכן שהמונח עצמו אינו מעוגן במפורש ככותרת חוקתית, אך קשה להתווכח עם המהות. הזכות לחיים, עקרון השוויון וחובת המדינה להגן על אזרחיה יוצרים יחד בסיס ברור לפיו המדינה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו חלק מאזרחיה חשופים באופן שיטתי לאיום מסכן חיים שניתן לצמצם. ברגע שהאיום ידוע, וברגע שהפתרון ידוע גם כן, זו כבר אינה סוגיה תכנונית בלבד – זו חובת הגנה בסיסית.
המתח מתחדד במיוחד במקרה של הפזורה הבדואית בנגב. מצד אחד, מציאות קשה של היעדר תשתיות ומיגון, עד כדי מצב שבו לאורך שנים לא היה מיגון כלל בחלק מהיישובים הלא מוכרים. מצד שני, מגבלות תכנוניות ומשפטיות מונעות הקמת מבנים ממוגנים ללא הסדרה פורמלית.
בין שלטון חוק לבין הגנה על חיים
מדובר כאן באחד המבחנים המורכבים ביותר של מדינה – בין שלטון החוק לבין הגנה על חיים. מן הצד האחד, הטיעון ברור: אי אפשר להתנות הגנה בסיסית בוויכוח קנייני או תכנוני. מיגון איננו פרס על הסדרה, אלא אמצעי מציל חיים. פערים במיגון אינם רק בעיה תשתיתית – הם פוגעים באמון, בלכידות ובתחושת השוויון האזרחי. המשמעות בפועל אינה דיון תכנוני, אלא מציאות שבה אזרחים חיים תחת איום ללא אפשרות בסיסית להתגונן.
מדובר כאן באחד המבחנים המורכבים ביותר של מדינה – בין שלטון החוק לבין הגנה על חיים. מן הצד האחד, הטיעון ברור: אי אפשר להתנות הגנה בסיסית בוויכוח קנייני או תכנוני. מיגון איננו פרס על הסדרה, אלא אמצעי מציל חיים. פערים במיגון אינם רק בעיה תשתיתית – הם פוגעים באמון, בלכידות ובתחושת השוויון האזרחי. המשמעות בפועל אינה דיון תכנוני, אלא מציאות שבה אזרחים חיים תחת איום ללא אפשרות בסיסית להתגונן.
מן הצד השני, גם עמדת המדינה איננה מופרכת. שלטון חוק, תכנון והסדרה הם תנאים הכרחיים לניהול מדינה לאורך זמן. ויתור עליהם עלול להנציח מציאות לא מוסדרת ולייצר בעיות עומק קשות יותר בעתיד.
אבל כאן בדיוק נדרשת הבחנה. הטעות היא לחשוב שמדובר בבחירה. לא צריך לבחור בין חוק לבין חיים. מדינה מתפקדת מחויבת לשניהם. בפועל, כאשר לאורך זמן אין מיגון, זו כבר איננה רק מורכבות – זו הכרעה, גם אם לא הוצהרה כך.
חוקי התכנון והבנייה צריכים להיאכף, והסדרה תכנונית היא יעד חשוב והכרחי. אך במקביל, ובאופן שאינו תלוי בכך, יש להבטיח פתרונות מיגון מיידיים, זמינים ושוויוניים. לא כתחליף להסדרה, אלא כתנאי בסיסי לקיומם של חיים תחת איום. זהו איננו ויתור על שלטון החוק. זו הבנה של סדרי עדיפויות.
מדינה מפותחת נכון שלא תדחה את ההכרעה, אלא תפעל בשני מסלולים במקביל של הגנה מיידית על חיים, לצד הסדרה ארוכת טווח. כאן גם חשוב לומר ביושר כי אינני מניח הנחות על אכיפה בררנית, ואינני טוען לכך. אך עצם קיומם של פערים בפועל, בהיקף ובעוצמה, מחייב התבוננות ופעולה, לא מתוך האשמה, אלא מתוך אחריות – כי בסופו של דבר השאלה איננה האם המדינה יודעת להסביר את הפערים אלא האם היא פועלת לצמצם אותם.
והמבחן כמובן איננו בהצהרות, אלא בתוצאה. הזכות לחיים איננה יכולה להיות מותנית בהיתר בנייה. אך גם תחת איום מתמשך של ירי על העורף, האחריות של המדינה אינה לבחור בין חוק לחיים, אלא להבטיח את שניהם בפועל – במקביל, באופן שיטתי, ובדחיפות הנדרשת. כאשר המיגון חסר, המחיר איננו תיאורטי – הוא משולם בגוף, ולעיתים גם באמון שבין המדינה לאזרחי.
*הכותב הוא כלכלן בכיר, לשעבר המפקח על הבנקים. כיום עמית מחקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה, IPS – אוניברסיטת רייכמן.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
