דעות
השד האוסטרלי פרץ מהבקבוק – כך נראית הפקרות שלטונית
אוסטרליה משתנה והממשל זורם עם זה. כשאת זעם ההמון האיסלמיסטי משביעים באמצעות מדיניות אנטי ישראלית חסרת פרופורציות, התוצאה ידועה מראש: דם יהודי נשפך בסידני
עבורנו בויצו, אוסטרליה היא מקום של יציבות וביטחון. לא מבחינת המצב שם, אלא בהקשר האחר – של יחסן אלינו. באוסטרליה פועלות שתי פדרציות ויצו – במלבורן ובסידני, מהפעילות והבולטות שבנציגויות ויצו בעולם. הפדרציות הללו מאמצות מוסדות ופרויקטים בישראל, שולחות לארץ משלחות, מגייסות תרומות ותמיד עומדות לצידנו, בטוב וברע, מביטות מרחוק, אבל בלב – כל כך קרובות אלינו. בראשית השבוע, הקשר הזה התהפך, כאשר אנחנו בישראל עקבנו בחרדה ובעצב אחר המתרחש בסידני, כשאחינו מהקהילה היהודית שם, הותקפו בטבח אכזרי באירוע של חב"ד בעיר.
למעשה, זאת ממש לא ההתקפה הראשונה על יהודי אוסטרליה. התנכלויות, תהלוכות מזרות אימה בחוצות הערים, קריאות להשמדת ישראל, שריפת בית כנסת, ריסוס נאצות ואיומים – זו מנת חלקם של יהודי אוסטרליה מאז ש-14,000 ק"מ מהם החליט ארגון טרור עזתי לצאת ולטבוח באזרחי ישראל. באופן תמוה בחרה ממשלת אוסטרליה להתייצב לצד ארגון הטרור וכנגד זכותה של ישראל להבטיח לעצמה עתיד נטול שפיכות דמים.
הזלזול של ממשלת אוסטרליה בסכנה הביטחונית המרחפת מעל אזרחי מדינת ישראל, מתחבר באופן טבעי לזלזול בזכות היהודים המקומיים לחיות בביטחון ובכבוד. העלמת העין מהאיומים המרחפים מעל הקהילה היהודית – הן הכתובות שצעקו מהקיר, ותורגמו ל-15 הרוגים במרחץ דמים אנטישמי.
הצביעות האוסטרלית שייכת לממשל בלבד, הרואה מספרים וקורא סטטיסטיקות. באוסטרליה, על כל יהודי יש 4.5 מוסלמים – וגם אם אלה מהווים רק 2.5% מהאוכלוסייה, עדיין היהודים הם מעטים מול רבים במשחק הדמוקרטי. על מנת להשביע את זעם ההמון האיסלמיסטי ברחובות, מנהלת הממשלה המקומית מסע נמרץ להחרמת ישראל ומשחררת הצהרות על "פשעי מלחמה", "רצח עם" ו"כיבוש".
בניגוד לממשלה המקומית, העם האוסטרלי (זה שנוצר דרך כיבוש אדמה זרה ושיעבוד תושביה המקוריים), דווקא מעדיף ברובו את היהודים – אוכלוסייה תורמת ומועילה ששותפה בחוזק הלאומי של אוסטרליה, על פני גלי המהגרים מהמדינות הנכשלות, המעדיפים להתנחל במדינות המערב המודרניות. באירוויזיון האחרון נתן הציבור האוסטרלי 12 נקודות לשיר הישראלי, הממשלה לא הייתה נותנת אפילו נקודה אחת.
אלא שהממשלה, ולא הציבור, היא המתווה את המדיניות. הקו האדום שנחצה אתמול בסידני, לא יניע את המערכת להילחם באנטישמיות ובאיסלמיזציה הגוברת באופן רוחבי, אלא רק נקודתית בענישה פרסונלית של המעורבים באירוע זה. יותר מכך: טבח החנוכה רק יעלה את רף הזעזוע, כך שהתנכלויות "רכות" יותר, כאלה ש"מתקבלות על הדעת" – יתקבלו באותו שוויון נפש ובאותה עצימת עין שהתקבלו עד כה. בהחלט יש מקום לחשש אמיתי, שחוף בונדיי היה רק הפתיח.
זה מחזיר אותנו אל חברותינו הטובות בסידני ובמלבורן, אלה שבכל זמן המלחמה בישראל לא הפסיקו לתמוך, לסייע ולדאוג לשלומנו. המחויבות שלנו אליהן לא פחותה מזו שלהן אלינו, ואת קולנו עלינו להשמיע היום בעוצמה ובבירור. עלינו לפנות אל העם האוסטרלי, זה שכן דואג לעתיד מדינתו, ולומר: הסכנה המרחפת מעל הקהילה היהודית היא סכנה לעתידה של אוסטרליה. שימרו על הקהילה היהודית כפי שעם שומר על מולדתו, כי הצלת הקיום היהודי באוסטרליה ומיגור מוחלט של כל ביטוי אנטישמי – יכול אולי להציל את צביונה ודמותה של אוסטרליה כולה.
עוד ב-
*הכותבת, אניטה פרידמן, היא יו"ר תנועת ויצו העולמית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



