דעות

80 שנה אחרי: האם אירופה שוב מתעלמת מהאיום?

ועידת ויצו באירופה, תיערך בסוף השבוע בסימן 100 שנים לויצו שבדיה. על החגיגות של סיום המלחמה בישראל, תעיב הסכנה המרחפת עלינו מהיבשת
יו"ר ויצו, אניטה פרידמן (צילום ניר סלקמן באדיבות ויצו)
בסוף השבוע נחגוג בשטוקהולם את יום ההולדת ה-100 של ויצו שבדיה, בכינוס השנתי של פדרציות ויצו באירופה. כינוס דומה נערך באותו מקום גם 80 שנה קודם, ב-1945, אלא שאז בכינוס השתתפו רק פדרציות ממדינות סקנדינביה, לאחר שכל האחרות חדלו מלהתקיים בשנות המלחמה והשואה. אז, במלחמה ההיא, בזמן שפדרציות ויצו במזרח ומערב אירופה הושמדו, היו אלה מדינות צפון אירופה שקלטו יהודים: ויצו שבדיה, שמנתה ערב המלחמה 283 חברות, צמחה במהלכה פי שישה, לכדי 1,700 חברות.
את ועידת 2025 נציין באופן חגיגי במיוחד – על רקע החטופים החיים שחזרו לאחר שנתיים הביתה, לצד המשך המאמץ להשבתם לקבורה בישראל של כל החטופים החללים, הפסקת אש שהושגה, ואפילו על רקע הערכות אופטימיות לשיתוף פעולה מדיני של ישראל עם מדינות בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט.
אלא שברקע הוועידה תרחף גם ההבנה שאת המגמה הדמוגרפית של אירופה יהיה כבר קשה לשנות. כ-50 מיליון מוסלמים שחיים בה כיום, משנים את היחס אל מדינת ישראל ואל היהודים, ולמעשה משנים את אופייה וצביונה של היבשת. התהליך נמצא רק בתחילתו, והמגמה הדמוגרפית המוכחת, בתוספת חוסר היכולת של המערכת המשפטית המערבית להתמודד עם האיום התרבותי והדתי – יביא את אירופה לימים קשים, שהסוגיה היהודית היא רק נדבך קטן מתוכם.
את האירופאים, החששות שלנו פחות מעניינים כרגע. המוסלמים מהווים רק כ-6% מכלל האזרחים, ואין בכך כדי לאיים על ערכי החופש של הפרט. כל עוד הזעם הערבי מופנה כלפי צד שלישי: "הציוניים", אפשר להכיל אותו ולשלם את המחירים. אך זאת הייתה הבעיה גם באותה מלחמה שהסתיימה לפני 80 שנה: הנכונות להילחם נדחית תמיד לרגע שבו כבר מאוחר מדי, ועמי אירופה שלא הקדימו מלחמה לנאציזם ושילמו על כך בדם ובהרס, עושים זאת שוב, ומאפשרים למפלצת החדשה לגדול ולהתחזק בתוכם.
שבדיה, "ארץ מקלט" מלפני 80 שנים, כנראה כבר לא תוכל לשמש כזו גם היום. חוליי אירופה לא פסחו עליה בסיבוב הזה, והשפעתם שמתחילה בהתפרעויות אלימות במאלמו ואיומים על הקהילה היהודית הקטנה – תתרחב ללא ספק בהמשך ותסכן גם את האוכלוסייה המקומית.
אבל אולי הפעם, אנחנו לא נזקקים לשבדיה כפתרון לימים קשים, כי בתמונה יש מדינה חדשה שלא הייתה אז, והיא גם זו שתעמוד במרכז הוועידה – ישראל. נציגות ויצו מהעולם ייפגשו כדי לדבר על מה שויצו עושה כבר 105 שנים: חיזוק החברה בישראל, הבאת תקציבים נוספים, יזום פרוייקטים נוספים, סיוע מקומי בהסברה פרו-ישראלית במדינות אירופה, גיוס חברות חדשות בחו"ל ומתנדבות חדשות בארץ, התמודדות עם גלי האנטישמיות והפעלת כל הכלים החינוכיים והחברתיים שמאפשרים לנו לחזק בודדים וקבוצות אוכלוסייה שלמות, ולייצר אפקט מצטבר שמביא חוסן לחברה הישראלית.
הפעם, לצד איחולי מזל טוב לויצו שבדיה ותוכניות להצלחת החברה בישראל, יעמדו גם איחולי הצלחה למדינות אירופה. ניסיון העבר מלמד, שהן ללא ספק יזדקקו לה.
* הכותבת, אניטה פרידמן, היא יו"ר תנועת ויצו העולמית
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה