נבחרת אייס
תומכי ישראל בעולם בסכנה ממשית: מה אפשר לעשות? | פרופ' ירון זליכה
האנטישמיות נוצלה שוב ושוב כמכשיר במאבקים פוליטיים שונים ברחבי היבשת. אולם, ההכחשה והרטוריקה האנטישמית זורעות את הזרעים שמובילים בסופו של דבר אל פגיעות ממשית כלפי אנשים מזוהים עם ישראל או יהודים בכלל
מדינת ישראל מותקפת בזירה הציבורית העולמית ללא הרף מצד גורמים פרו‑פלסטיניים. סכומי כסף אדירים מופנים למימון פעולות אלה - תעמולה, לחצים פוליטיים, הקצאת משאבים לקמפיינים ברשת ולשיתופי פעולה בין עמותות וארגוני שמאל במדינות המערב - שמעודדות שנאה קשה כלפי ישראל ולתומכיה.
חלק מהפעולות נועד לקעקע את יכולתה של ישראל להגן על עצמה נוכח ציר הגורמים הפונדמנטליסטיים המקיף אותנו, חלקן נועד לקדם סולידריות בין גורמי שמאל במערב לקהילות מוסלמיות שנוצרות ומתעצמות באירופה, באוסטרליה ובקנדה.
שיתוף פעולה זה אמנם נושא פירות פוליטיים מקומיים - הוא מסייע לגורמי שמאל רדיקלי לצבור כוח על חשבון גורמי ימין מקומיים - אך אינו מסתכם בכך: היהודים וישראל משמשים לעתים קרובות כ-"קלף" במאבקים פנימיים במערב. כלומר, ההסתה נגד ישראל משמשת לסימון של אויב משותף, שמקל על איגום כוחות פוליטיים פנימיים שאינם קשורים בהכרח לסכסוך הישראלי‑פלסטיני.
אין זו תופעה חדשה. האנטישמיות נוצלה שוב ושוב כמכשיר במאבקים פוליטיים שונים ברחבי היבשת. אולם, ההכחשה והרטוריקה האנטישמית זורעות את הזרעים שמובילים בסופו של דבר אל פגיעות ממשית כלפי אנשים מזוהים עם ישראל או יהודים בכלל.
מי המגינים - ואיזה נכס הם מהווים?
לצד התופעות העוינות ישנם גם משפיענים מובילים שנלחמים לתת מענה של המערב המאוחד ולעתים גם עושים מלאכת קודש בהגנה על דימויה של ישראל. אלה כוללים דוברים מהימין הפוליטי במערב, בני הקהילה הישראלית והיהודית בחו"ל, וכן אינטלקטואלים, משפטנים ואישיים ציבוריים שמכבדים אמת, הגינות וחוקיות ונאבקים נגד גל ההתלהמות והאנטישמיות.
אנשים המבינים היטב כי ההתלהמות נגד היהודים מתחילה נגדנו אך לעולם לא מסתיימת שם. לצערנו, קבוצת המגנים הזו גם קטנה וגם נתונה לסיכון.
הקולות הללו - גם אם מעטים - הם נכסים אסטרטגיים: הם משמשים מקור מידע, מאתגרים את זירת השיח, מושכים תמיכה ומעצבים מדיניות. לכן איבוד כל דובר משמעותי, בין אם כתוצאה מהסתה ובין אם מהתנכלות אלימה, הוא פגיעה במשאבי ההגנה הלאומיים של ישראל.
סכנות ממשיות - דוגמה לתמרור אזהרה
הרצח של צ'ארלי קירק, ולפני כעשור הרצח של התובע היהודי ארגנטיני אלברטו ניסמן (שפענח את פרשת הפיגוע המחריד בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ואת הטיוח שביצעו שלטונות ארגנטינה דאז כדי להסתיר את מעורבותה של איראן), ממחישים שאישים אלה נתונים בסיכונים ממשיים.
מקרים כאלו צריכים לשמש תמרור אזהרה לכל מי שעומד בחזית הציבורית: אנשים המועדים למתקפה - ישירות או באמצעות הסתה - מצריכים הגנה הולמת. אין בכך כדי להצדיק חשדות ללא ביסוס, אך יש להכיר במציאות שבה דיבור ציבורי לטובת ישראל והיהודים נושא סיכונים פיזיים.
מה אפשר לעשות - המלצות מדיניות ופרקטיקה
להלן מספר מהלכים מעשיים שישראל צריכה לעשות כדי לסייע בהגנה על בני הברית התקשורתיים שלה:
מיפוי ואחריות מידע
לזהות מי הם הדוברים והמשפיענים המרכזיים שמסייעים להגנה על שמה הטוב של ישראל בעולם וחושפים את האמת על ציר הרשע הפונדמנטליסטי המקיף אותנו, לאמוד את רמת הסיכון ואופי ההתקפות כלפיהם (התקפות פיזיות, איומי רשת, דה‑לגיטימציה מקצועית). מיפוי כזה יאפשר תעדוף תקציבי ויישום מדיניות אחידה.
סיוע ביטחוני מותאם
לספק סיוע בהדרכה ובמידע לשירותי הביטחון המקומיים, להעביר שיטות עבודה מומלצות בתחומי אבטחת אירועים, אבטחת בתים, ניהול איומים ברשת וניטור התראות. במקרים מתאימים, להפעיל את קשרי הביון של ישראל עם גורמי הביון המקומיים כדי לבקשם להגביר אבטחה ואף לשקול במקרה הצורך מימון חלקי של שירותי אבטחה פרטיים לשמירה על דוברים משמעותיים.
חיזוק מערכי הסברה ותוכן אלטרנטיבי
להשקיע ביצירת תכנים מידעיים מדויקים, אמינים ומושכים ברשתות החברתיות, ולתמוך במשפיענים שמפיצים מסרים פרו‑ישראליים מבחינה עובדתית ואתית. מאמץ כזה צריך לכלול גם שיתוף פעולה עם פלטפורמות חברתיות בנוגע להסרת תכנים מסיתים.
פעולה דיפלומטית ומשפטית
לסייע במימון תביעות משפטיות כנגד ארגונים שמממנים הסתה שיטתית, כאשר יש בסיס חוקי ראוי. השתתפות בדיונים בינלאומיים והעלאת הבעיה בפורומים רלוונטיים יכולה להציב לחץ מוסרי על מדינות התומכות במימון מסית.
חיזוק הקהילה היהודית בחו"ל
לתמוך בארגוני הקהילה היהודית ולסייע בתכנון תגובות קהילתיות לימין ולשמאל של המפה הפוליטית במדינות אירופה ואוסטרליה. הקמת רשתות חירום ותשתיות שיח לשעת משבר תחזק את העמידות החברתית.
איזון מוסרי ומניעת הסלמה
חשוב לשמור על כללי אתיקה: ההגנה על דוברים אינה צריכה להפוך לתמיכה בהתבטאויות אלימות או לגיטימציה להתקפות נגד אזרחים חפים מפשע. תגובה אחראית תגן על חיי אדם ותשמור על עקרונות המשפט והחירות.
עלויות מול תועלות - השקעה מול סיכון
ההשקעה בהגנה על דוברים ותשתיות תקשורתיות היא קטנה בהשוואה לעלות האפשרית של אובדן קולות אסטרטגיים. אפילו תקציב קטן יחסית למימון פעולות אבטחה, הדרכה ושיתופי פעולה מקומיים עשוי להניב החזר אסטרטגי גדול בהרבה - הן מבחינת שימור הנכסים התקשורתיים והן מבחינת יכולת הבלימה של גל ההשתקה והדה‑לגיטימציה. המוסד אשר מפעיל מערכי הגנה על קהילות יהודיות כמו גם בעל יכולות ניטור איומים בחו"ל הוא הגוף שכדאי שיקבל משימה זו על אחריותו במסגרת יחידה ייעודית שזה יהיה תפקידה.
מסקנה - מחויבות לא רק לדיבור, אלא לחיים
בעוד שהמאבק בזירה הציבורית הוא חוקי וחשוב, יש לזכור שמדובר גם בבני אדם. איסוף תמיכה רחבה למען מי שמתייצבים להגנת ישראל, תוכנית הגנה פרואקטיבית ומאבק נחוש במסיתים - כל אלה יתחברו יחד לחוזק אסטרטגי ולהגנה על ריבונותנו ועל הערכים שלנו. על מדינת ישראל ועל ציבור התומכים בה לשקול מדיניות שמגנה על "הנכסים האנושיים" שלה — לא רק משום שאלה קולנו בזירה הבינלאומית, אלא גם משום שמדובר בחיי אדם שאנו מחויבים להם.
הכותב: יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(4):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.שום מילה על השליט העליון שכול העולם שונא אותו (ל"ת)חל 10/2025/24הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.הפתרון מאוד פשוטחנה 10/2025/23הגב לתגובה זו0 0לצאת מהשטחים, להבין ולהפנים שהפלסטינים שגרים כאן הם בני אדם שוויםסגור
-
1.כל הרשע מגיע מאיראן. חיזבאללה מתחזק מאוד (ל"ת)דין 10/2025/20הגב לתגובה זו0 0סגור
-
צודק אבל המאמר מנותק מהמציאות (ל"ת)משה כהן 10/2025/22הגב לתגובה זו0 0סגור
