דעות

נס כלכלי: מה עומד מאחורי הדו"ח שממקם את ישראל בצמרת העולמית?

לאחר שנתיים של מלחמה ואי-ודאות, קרן המטבע הבינלאומית מציגה תחזית מעודדת לכלכלת ישראל: צמיחה גבוהה, אינפלציה מתונה ואבטלה נמוכה. המשק מוכיח עמידות יוצאת דופן ואמון מתמשך מצד המשקיעים – אך מאחורי המספרים המרשימים מסתתרת גם מציאות שבה יוקר המחייה נותר מהגבוהים בעולם

פרופ' נסים בן דוד |  1
פרופ' נסים בן דוד (צילום דוד מויאל)
הדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מסוף השבוע האחרון הציג תחזית מעודדת במיוחד, שמבליטה את חוסנה של הכלכלה הישראלית וממקמת אותה בצמרת הכלכלות המפותחות. נתוני המסמך ממחישים כיצד גם בעיצומם של אתגרים מדיניים וביטחוניים, שומר המשק הישראלי על יציבות: התוצר המקומי הגולמי הנומינלי של ישראל ב-2025 יגדל בכ-12.7% לעומת השנה הקודמת ויגיע לכ-611 מיליארד דולר, כשהתוצר לנפש יגדל לכ-60 אלף דולר לנפש.
נתון זה אינו מתיישב, לכאורה, עם נתוני בנק ישראל, לפיהם צפוי התוצר בישראל לעלות השנה בכ-3.3% בלבד. פערים אלו מובנים כאשר מתייחסים להבדל הניכר שבין התוצר הנומינלי לתוצר הריאלי, ולוקחים בחשבון שתרגום התוצר הישראלי למונחים דולריים מבטא לא רק את השינוי בתוצר, אלא גם את השינויים החדים שחלו בשער החליפין של הדולר שנחלש מתחילת השנה בכ-9.5%. משמעות הדבר היא שגם בתקופה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, מצליחה הכלכלה הישראלית לשמור על יציבות ולשדר אמון מתמשך לשווקים הבינלאומיים.
מכאן שרוב רובו של הגידול בתוצר הנומינלי של ישראל, כפי שדווח על ידי קרן המטבע, אינו משקף עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים בישראל, אלא בעיקר את השינוי שחל בשער החליפין של הדולר, ובהתאם – אינו משקף עלייה משמעותית בהכנסה הריאלית לנפש.
עם זאת, חשוב בכל זאת לציין כי מצבה הכלכלי של ישראל כיום משקף את חסינותו הניכרת של המשק לזעזועים ואת יכולתו לשוב במהירות למסלול של צמיחה ויציבות. אמנם חוב הממשלה במונחי תוצר עלה לעומת רמתו לפני המלחמה, מכ-60% תוצר לכ-68% תוצר כעת, אולם עלייה גדולה מזו בחוב חלה בעבר במהלך מגפת הקורונה. בשנת 2019, טרום המגיפה, היה החוב הממשלתי במונחי תוצר כ-60%, ועלה לכ-70% תוצר לקראת סופה. החוב הצטמצם בתוך שנה מסיום המגיפה חזרה לכ-60% תוצר, אך כאמור טיפס שוב במהלך מלחמת חרבות ברזל.
יתר הנתונים המאקרו כלכליים של ישראל משקפים חוסן ניכר; כך שיעור האינפלציה השנתי ירד מתחת ל-3%, שיעור האבטלה נמוך מאוד ועומד על כ-3.3%, הנכסים הזרים נטו מסתכמים בכ-230 מיליארד דולרים – מכאן שלא רק שלישראל אין חוב חיצוני נטו, אלא שהעולם חייב לישראלים כ-230 מיליארד דולרים. בנוסף, קיים עודף ניכר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, כאשר שיעור הצמיחה הריאלי הינו כ-3.3%.
למרות כל זאת, חשוב להדגיש שאף שנתוני המשק כיחידה מאקרו כלכלית משקפים עמידות וחוסן ניכר, העובדה שמחירי המוצרים והשירותים בישראל הם בין הגבוהים בעולם מבטאת הכנסה נמוכה יותר באופן משמעותי במונחי כוח קנייה, ומכך נפגעות בעיקר השכבות החלשות. כעת האתגר המרכזי יהיה להפוך את ההישגים המאקרו-כלכליים לרווחה מורגשת ולשיפור אמיתי ביוקר המחייה.
*הכותב, פרופ' נסים בן דוד, הוא כלכלן בכיר, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות בישראל.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    נתוני מקרו כלכלה, או קלקלה. הפריירים מחזיקים על גבם את
    יוגב 10/2025/22
    הגב לתגובה זו
    1 1
    כל הפרזיטים.
    סגור