דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול מעלה ביקורת חריפה על אופן הדיווחים של הקבלנים ברשות המסים. מתניהו אנגלמן ביקר את יוקר הדיור בישראל, טען כי יש הפרשים של מיליארדים בין הדיווחים לבין החובות שמציג מיסוי מקרקעין, וכן דירות שלא מופיעות בטאבו, קבלנים שלא מדווחים על המבצעים שלהם, וכן רישוי שגוי של מכירות.

לא ברור איך ממצאים כאלה עולים בשעה שבה יש בישראל מאבק עיקש על יוקר המחיה, ובשנה שבה יש מתיחות וסתירות בין האוצר ללמ"ס בענייני הדיווחים. הדוח מעלה ממצאים קשים ונראה שיש לא מעט ליקויים שהמדינה צריכה לתקן. המבקר טוען שאין מידע זמין בדבר התפלגות החוב בין סוגי החובות השונים: מס רכוש, מס שבח ומס רכישה. הוא טוען כי "יוקר הדיור בישראל זקוק לטיפול משמעותי. הטיפול דורש מידע עדכני וזמין על הנדל"ן בישראל" ומוצא ליקויים בדיווחים של הקבלנים בעניין הוצאות מימון, מה שעשוי להשפיע בסוף על המדד שמפרסמת הלמ"ס בעניין מחירי הנדל"ן. כמו כן, הוא מצא כי ישנן טעויות בדיווחים על שנת הבנייה של הנכס, מספר הקומות בבניין ושטח הדירה.

בעקבות הדיווח, פנינו למשרד מבקר המדינה וביקשנו לברר האם יש כוונה להטיל עיצומים על הקבלנים, ממה נובעים ההפרשים בבדיקה, איך יכול להיות שהושמטו 900 אלף דירות מקובץ מאגר הנדל"ן והאם בכוונתם להקים גוף חדש, חיצוני, שיטיל חובת דיווח על כל נכס.

"ההמלצה העיקרית בדוח הינה הקמת תשתית מידע לאומית. כיום, מאגר המידע העיקרי הוא של רשות המיסים", נמסר ממשרד המבקר. "רשות המיסים אוספת מידע על נדל"ן אך ורק בעת עסקה החייבת בדיווח ולכן מאגר המידע של רשות המיסים חסר. כמו כן, בדיווחים לרשות ישנם חוסרים ונתונים שגויים רבים כפי שהוצג בדוח, כגון: עסקאות חסרות מכיוון שאינן חייבות במס ולכן לא נדרש לדווח עליהן ונתונים שגויים בדבר פרטי הנכס".

לדברי המשרד, "זו הסיבה העיקרית לכך שמאגר המידע אינו שלם ואינו עונה על צרכי הרשות וגופים נוספים. הדיווח לרשות המיסים נעשה על ידי עורכי הדין המייצגים של הנישומים (המוכרים והקונים) ולא על ידי הקבלנים. לצרכי דיווח העסקה לרשות המיסים לא נדרש לדווח על מבצעי מימון. הלמ"ס פנתה לרשות המיסים בבקשה שזו תוסיף לטופס הדיווח פירוט בעניין המימון שניתן בעסקה וזאת לצרכיה. לכן אין רלוונטיות להטלת עיצומים על הקבלנים".

מה לגבי החובות שעליהם דיווח מיסוי מקרקעין?
"למיסוי מקרקעין אין יכולת להפריד את הנתונים על החובות למרכיבים הנדרשים לצורך הצגה חשבונאית נאותה (הרכב הנכסים, מועד התהוותם ורישום הפרשה לחובות מסופקים), אין מידע בדבר התפלגות החובות בין סוגי החובות השונים (רכוש, שבח ורכישה) ואין גיול חובות. לטענת מיסוי מקרקעין ההפרשים בין הדוחות הכספיים לנתונים שקיבל המבקר ממיסוי מקרקעין נובעים ממועד הפקת הנתונים ומכך שבדוחות הכספיים לא כלולים החובות המסופקים. ממצאים אלו של המבקר מעלים תהייה האם החובות המוצגים בדוחות הכספיים נכונים וכן מעלים קושי בגביית החובות ובהכרה בחובות אבודים או מסופקים. יש לציין שרו"ח המבקר העיר על כך גם בדוחות הכספיים של מדינת ישראל".

לאן נעלמו 900 אלף דירות?
"תשע מאות אלף דירות לא הושמטו מקובץ הנדל"ן של רשות המיסים - הפער למול הטאבו מדגיש את העובדה שהנתונים של רשות המיסים חלקיים. קיימים נכסים שלא נמכרו מאז נאסף מאגר הנדל"ן או קיימים נכסים שאינם עסקה החייבת בדיווח ולכן לא דווחו לרשות המיסים. כאמור, מאגר המידע של רשות המיסים הוא המאגר העיקרי הקיים ופער זה מדגיש את הקושי להסתמך עליו ואת הבעיה המרכזית שאין כלל מאגר נדל"ן איכותי, שלם המכיל מידע מגופים נוספים במדינת ישראל. כבר כיום קיימת חובת דיווח מלאה על נתוני דירות אולם אין בקרה מלאה והשוואה מול מידע נוסף על הנתונים המוזנים על ידי עו"ד ומכאן הנתונים החלקיים או השגויים".

עוד ב-

הבנקים הגבילו את הטבות המימון - והיזמים מתפללים להורדת הריבית

לכתבה המלאה

מי יהיה הגוף החדש? מדובר בגוף חיצוני?
"מבקר המדינה המליץ למשרד ראש הממשלה לקבוע את זהות הגוף שיהיה אחראי להקמת תשתית מידע לאומית - גוף זה ירכז את הנתונים מכלל הגופים הנוגעים בדבר בישראל וע"י ריכוז הנתונים ויצירת מספר מזהה לנכס ניתן יהיה ליצור מאגר מידע מלא. מדובר בשילוב מידע מגופים שונים כגון: רשות המיסים, טאבו, משרד השיכון והבינוי, עיריות וכדומה".