העיתונאי נדב איל פרסם הבוקר טור בעיתון ידיעות אחרונות בו טען כי יש קשר עבה מאוד בין כישלון האנושות בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, כפי שנחשף אתמול בדוח מיוחד של האו"ם שחקר את העניין בשנים האחרונות, לבין ההתמודדות האנושית עם מגפת הקורונה. 

"יש קשר בין המשברים, למרות שאין ספק מה האיום הנרחב יותר על קיום האנושות (שינוי האקלים, כדי להסיר ספק). ההתפשטות של מגפות חדשות אל תוך האוכלוסייה היא תוצאה ישירה של הרס שטחי מחיה של בעלי חיים פראיים, וההתפשטות האנושית שאיננה יודעת שובע. בשני המקרים מדובר במשברים גלובליים, כאלה שאינם מאפשרים לאף מדינה לפתור אותם בעצמה, לבדה. הם דורשים שיתוף פעולה בינלאומי; אך מה שאנחנו מגלים, בקורונה ובמשבר האקלים, ששיתוף הפעולה הוולונטרי לא עובד היטב. זהו עולם גלובלי, בו פליטת גזי חממה בידי מפעלים שכבר נסגרו, שמייסדיהם כבר מתו ומוצריהם נעלמו מהעולם משפיעים על חייהם של ילדים שטרם נולדו - במדינה אחרת, רחוקה מאוד משם". 

"בעולם כזה, בו אדם יכול לעלות על מטוס בבוקר בבייג'ינג ולצאת - תיאורטית, ולפני הקורונה — למסע של ימים רבים בין שדות תעופה בעולם כולו, לא ייתכן שאין גוף בינלאומי שאמור לנטר תחלואה של זיהומים מידבקים ומסוכנים. שאין צוות פקחים שיכול להיכנס לסין בהתרעה של 48 שעות אחרי שנודע על מגפה. ובאותה מידה, אם אכן משבר האקלים הוא הסכנה החריפה ביותר לציוויליזציה האנושית - איך ייתכן שמדינות יעשו, בפשטות, ככל העולה על רוחן?" כתב איל.

העיתונאי סגר את הטור בסיכום לא אופטימי במיוחד "במילים פשוטות יותר: האם ייתכן עולם גלובלי ללא אחריות גלובלית. עד עכשיו, בנושא האקלים (וגם המגפה) התשובה היא שעולם כזה איננו עוד בר קיימא, אם אי־פעם היה כזה".