רשם ההוצאה לפועל מלשכת ירושלים, אריאל לנגה, הורה על פטור מאגרה בבקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל שהגיש נפגע פעולת איבה שנדרס על-ידי מחבל וזכה בפס"ד בפיצוי של כ-3.3 מיליון שקל מעזבון המפגע. בהחלטה ציין רשם ההוצאה לפועל, כי בלב המחלוקות בין הנפגע למדינה עומדת השאלה - האם בנסיבות העניין המיוחדות של מקרה זה מוסמך רשם ההוצאה לפועל להורות על הפחתה, פטור או דחיית אגרה, אם לאו?

בהחלטה נאמר כי נפגע פעולת איבה שנדרס על-ידי מחבל תבע את עזבון המפגע וזכה בפס"ד בפיצוי של כ-3.3 מיליון שקל. הנפגע ביקש לנקוט בהליכי הוצל"פ נגד העיזבון מבלי לשלם אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, סכום האגרה הוא בסך של כ 30,000 שקל. הנפגע ציין, כי ידו קצרה מלשלם סכום האגרה והוא נכון שהאגרה תגבה מכספים שיתקבלו בהמשך בתיק. המדינה מנגד, באמצעות הפרקליטות, עומדת על כך שיש להפקיד מראש מלוא אגרת פתיחת תיק כתנאי לפתיחת התיק.

בראשית ההחלטה קבע הרשם, כי יש ממש בטענת הזוכה, לפיה "נוצר מצב אנומלי ולא קוהרנטי בחקיקת המשנה, לפיו בשלב היולי של הגשת תביעה לפיצוי בשל פעולת טרור או מעשה איבה מושיטה המדינה ידה לתובע ומפחיתה סכום האגרה וכל זאת למרות שבשלב המקדמי לא ברור אם יש ממש בתביעה שטרם התבררה, ומנגד לאחר שהתביעה נדונה, הוכרעה והתקבלה בחלקה או במלואה המדינה אינה נכונה להפחית או לפטור מתשלום אגרה".

הרשם הוסיף כי "הותרת פס"ד לפיצוי שנפסק נגד מחבל כאבן שאין לה הופכין בשל חסרון כיס של הנפגע ממעשי איבה, היא בבחינת חטא על פשע. גביית החיובים שפוסקים ביהמ"ש נגד מחבלים בכוחה להרתיע מחבלים פוטנציאלים מבצוע פעולתם הזדונית... בימי דמים אלו, בעודנו חוזים בבעתה בפעולות טרור רצחניות המבקשות לגדוע פתיל חיינו ולמוטט מפעל חיינו הלאומי, עת צרה היא ליעקוב בה מוטלים מתנו לפנינו צו השעה הוא לוודא כי ימומשו פסקי-דין שנפסקו לטובת נפגעי טרור ופעולות איבה וכי מערכת הגבייה תרד לנכסי המפגעים אם לא יפרעו את החוב הפסוק".

הרשם הדגיש, כי הוא עושה שימוש בסמכותו הטבועה לפי סעיפים 3א(ב) ו3ב לחוק ההוצל"פ ("רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה"), וקבע שבנסיבות העניין נכון להעניק פטור מתשלום אגרה כך שהאגרה תשולם כתשלום ראשון ע"ח גביית בתיק, בהתאם להוראת תקנה 6(א) לתקנות הוצל"פ אגרות.

הרשם הסביר כי "הפעלת סמכות טבועה של רשם הוצאה לפועל אינה כבולה בעבותות למצב כלכלי של זוכה. יחד עם זאת, הבהיר הרשם, כי גם במקרה דנא קיים שיקול כלכלי. אמנם הנפגע לא הצביע על מצב כלכלי אקוטי וקשה המצדיק הפעלת תקנה 19 לתקנות ביהמ"ש אגרות במלואה, אך מתצהירו.
 
מהמסמכים שצרף ומתשובתו שהוגשה לאחר ההחלטה מיום 14 באוגוסט עולה כי הכנסת הנפגע מצומצמת (9,000 שקל) כי הוא נישא לאחרונה וכי אין בידיו לשלם 30,000 שקל כדמי אגרת פתיחת תיק. למצב כלכלי זה של הנפגע משקל מסוים בשקלול כולל עת בוחנים הפעלת סמכות טבועה.

עוד ב-

המלון המיתולוגי שאירח את בן גוריון וגולדה - יהפוך לבניין בוטיק

לכתבה המלאה

"לנדבך הכלכלי של הנפגע נכון להוסיף בכף הזכות גם נדבכים נוספים לרבות: זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית נעלה, זכות הקניין של זוכה, אינטרס הציבורי הרחב ביישום פסקי דין, הצורך הלאומי במלחמה בטרור גם באפיקים משפטים וכללי הצדק המחייבים למנוע מצב בו יצא חוטא נשכר".