בארץ
לאחר המלחמה מול איראן: למדינת ישראל אסור ליפול במלכודת הזו
מספר ימים לאחר המתקפה הישראלית על יעדים צבאיים וכנגד ראשי הצבא ומובילי תכנית הגרעין האיראנית, עבר ישראל כ"ץ להכרזת מלחמה על אזרחים. כך, שר הביטחון חשף שוב את המצפן המוסרי המעוות של חברי ממשלה רבים
הפסקת האש במלחמה עם איראן מאפשרת הזדמנות להפקת לקחים בהקשר האיראני והכללי. הציבור הישראלי למד הרבה על איראן בתקופה האחרונה ואולי גם הפנים שהעם האיראני ברובו הגדול הוא שותף שלנו בהתנגדותו למשטר האייתולות.
עובדה זאת היא אחד מהגורמים שמאחדים את הרוב הפרסי השיעי חילוני, ואת המיעוטים הלא פרסיים הגדולים – אזרים, תורכמנים, בלוצ'ים, כורדים, ערבים אחוואזים ועוד. זאת אחת הסיבות ששר הביטחון אולץ לחזור בו מאמירתו הבלתי מוסרית אבל גם המזיקה - "תושבי טהרן ישלמו את המחיר ובקרוב", בעקבות הפגיעות בעורף הישראלי.
מספר ימים לאחר מתקפה ישראלית על יעדים צבאיים וכנגד ראשי הצבא ומובילי תכנית הגרעין האיראנית, עבר שר הביטחון הישראלי להכרזת מלחמה על אזרחים. בכך, הוא חשף שוב את המצפן המוסרי המעוות של חברים רבים בממשלה הנוכחית.
שר הביטחון ישראל כ"ץ לא לבד, רבים בישראל מתקשים לבצע את האבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים ללוחמים, בין ההנהגות לעמים. רבים מדי בציבור הישראלי אינם מבחינים בין חמאס לבין כלל תושבי עזה.
על פי סקר מרכז אקורד, 64% מהציבור מסכימים במידה גבוהה עם המשפט "אין חפים מפשע בעזה". זו סיסמת הקרב, שהפכה לאליבי הלאומי להצדקת הפגיעה הנרחבת באזרחים בעזה. ילדים, נשים, זקנים, כולם באותה סירה עזתית שכולה חמאס, כך רבים אצלנו רוצים להאמין. אולי זה מסייע להם למירוק המצפון, אבל זה אינו נכון וגם מזיק.
מי שמנסח את התפיסה הזו טוב מכולם, הוא האלוף בדימוס והפוליטיקאי בהתהוות גיורא איילנד, שמסביר שאין טעם להבדיל בין חמאס לעזה, כמו שלדבריו אסור להבדיל בין חיזבאללה ללבנון, או בין החות'ים לתושבי תימן.
נוח מאוד לאיילנד לשים את האזרחים בסירה מופצצת אחת עם מנהיגיהם, כי ככה אין צורך להסתבך עם מושגים מעיקים כמו "דין בינלאומי", "אחריות מוסרית" או "ערכים יהודיים". רוב העולם אינו קונה את הסחורה הזאת שאינה מבחינה בין האזרחים להנהגה ובצדק. מסתבר שמה שקשה כל כך להבין כאן, מובן לגמרי במדינות דמוקרטיות ליברליות.
הסנקציות האחרונות של בריטניה על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שאליהן הצטרפו קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה - הן בדיוק הדוגמה לאבחנה הנכונה בין ממשלה קיצונית של עליונות יהודית לבין אזרחים שמנסים לשרוד תחתיה עד שתחלוף מהעולם.
רק בתחילת 2023, אותם מנהיגים במערב עמדו והריעו לרוח הדמוקרטית הישראלית, לישראלים שיצאו להילחם על דמותה של המדינה. שנתיים וחצי עברו והם כועסים, אבל עדיין יודעים להבחין בין האזרחים לבין ממשלתם. הלוואי שגם אנחנו היינו יודעים לעשות את זה.
מיד לאחר פרסום הסנקציות המוצדקות, המינוריות והסמליות לכשעצמן, על בן גביר וסמוטריץ הגיעו הקינות הקבועות של המוחרמים ושותפיהם לקואליציה, אליהם הצטרף בני גנץ שטען שמדובר ב"כשל מוסרי עמוק".
לא, בני גנץ. להפך. הבלבול המוסרי העמוק הוא אצלך. הסנקציות האישיות הללו, הן בדיוק הדבר המוסרי, הנכון, הפרו-ישראלי ביותר שהידידות שלנו בעולם יכולות לעשות בעבורנו.
במקום לגנות, עלינו לנהוג כמו אותן המדינות, להילחם נגד מחבלים, צבאות וממשלות, לא נגד אזרחים.
במקום לגנות, עלינו לנהוג כמו אותן המדינות, להילחם נגד מחבלים, צבאות וממשלות, לא נגד אזרחים.
בעזה, ישראל נכשלה בכך, טוב נעשה אם ביחס לאיראן, לבנון, סוריה ותימן לא ניפול שוב לאותה מלכודת. מלכודת שלא רק הביאה למותם של עשרות אלפי ילדים, נשים, קשישים ובלתי מעורבים עזתים, אלא דחפה את מדינת ישראל ובעיקר את ממשלתה לפינת הילד הרע של העולם.
אל לנו לרדת לרמה של אויבינו, המלחמה שלנו היא לא נגד תושבי טהרן, אלא בעדם – שחרור איראן ממשטר האייתולות, לא רק שיהפוך את האזור כולו לבטוח יותר, אלא יסייע לעם האיראני להשתחרר מאחיזת החנק של המשטר שאוחזת בו כבר 45 שנים. אנחנו לא יכולים לעשות זאת אבל חשוב שלא נפריע לפטריוטים האיראנים שפועלים בכיוון הזה.
הגיעה העת להבין שההפרדה בין טוב לרע היא חיונית, היא נדרשת פנימית ונדרשת חיצונית כי היא מאפשרת את הבחירה המוסרית והאסטרטגית. כך נכון כאשר מדובר בנו וכך נכון כאשר מדובר בשכנינו.
עוד ב-
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



