הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת אליהו רביבו ממפלגת הליכוד, דנה היום (שלישי) בהשלכות הבאת עובדים זרים שאינם מיומנים לעבודה בענף הבניין, ובאחראים לכך. זאת ברקע המצוקה הגוברת בנושא, בשל מלחמת חרבות ברזל.

ח"כ אליהו רביבו אמר בפתח הדיון: "לאחר שבמשך חודשים אני מבקש תיעוד של תהליך מיון העובדים בחו"ל, מסתבר שאין תיעוד. נציגי משרד השיכון רשות האוכלוסין התאחדות הקבלנים טסים למיין עובדים, אולם אין לכך שום תיעוד. אני סברתי שצריך להיות תיעוד מצולם. לכל הפחות חוברת מיונים כדי שנוכל לבדוק האם העובד דייג או בנאי".

עוד הוסיף ואמר: "כלום ושום דבר. מזה זמן רב שאנחנו מבינים את מצוקת העובדים אני מנסה להניע תהליכים. לא עומדים בזמנים לא עובדים איכותיים וגם לא בתשובות מינימליות, אין מענה. איני מתכון ליישר קו. אני כאן לדרוש שהמציאות תשתנה, זו אינה גזירת גורל. כל אזרחי מדינת ישראל סובלים מהמצב. אם הייתה חבות אישית לפקידים, או לנבחרי ציבור, הם לא היו משתזפים לאור הפלורסנט". 

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן תיאר את תהליך הבאת עובדים בחודשים האחרונים ואמר: "הבנו שצריך לייבא הרבה עובדים ובמהירות. מיינו מעל 50,000 איש לעומת אלפים בודדים בימים רגילים. היו טענות על המסלול הפרטי שלא הייתה לגביו נוהל עבודה. הבאנו 20,000 עובדים במסלול BTB. אנחנו עובדים בזירה חדשה צריך לייצר נוהל ולאשר אותו במשרדי החוץ המשפטים ורשות האוכלוסין. קיימת מערכת איזונים ובלמים בין משרדי הממשלה, ובהם יועמ"ש חשב ולא מעט גורמים שלוקח זמן לעבור אותם. אני מבין את התסכול של העולם העסקי, וטוב שהוועדה מבקרת ומאתגרת אותנו. 

אני מעדיף שיגיעו אלפי עובדים כשעשרות מהם לא מקצועיים, מאשר לייבא מעט עובדים, ולקבל תלונות שיש מעט עובדים. היום עובדים כ-40,000 בכל ענפי הבניין, אני מעדיף לתחקר בדיעבד ולא מראש ולהמתין ולייבא. ייצרו מודל מיון חדש, ולאחרונה החלטנו לפתוח את תהליך המיונים שלא יבוצעו רק ע"י התאחדות הקבלנים. בתחילת המלחמה התנגדתי להקפיא את התהליך הקיים. גם אם אנחנו משלמים על כך מחירים. במבט לאחור, היום הייתי עושה את אותו דבר. 10 שנים פעלו בצורה מסוימת, ושינתי את המצב". 

מורגנשטרן התייחס לטענות על איכות העובדים ואמר, "אנחנו ממינים באמצעות התאחדות הקבלנים ששולח ממינים למדינת היעד. ועדה מקצועית קבעה שהממיינים לא יקבלו את שם העובד, אלא רק מספר, כך שאנו לא יודעים את מי אנחנו מראיינים. ולכן כשמתקבלת טענה, קשה לדעת מול מי הטענה". 

יו"ר הוועדה הגיב לדברי המנכ"ל ואמר, "עם גיבוי כל כך רחב שאתה נותן לעובדים שלך, מגרה אותי להיות שכיר". 

קבלנים ובעלי תאגידים לייבוא עובדים בענף הבניה השמיעו טענות קשות על תהליך מיון העובדים, בפרט על עובדים לא מקצועיים שהגיעו מהודו, על גובה האגרות שהתאגידים נדרשים לשלם גם על עובדים שאינם מקצועיים ואין להם דורש, אגרות שמסתכמים במאות אלפי שקלים, וכן על טעויות בדרישות תשלומי האגרות שגויות בגובה מאות אלפי שקלים.

מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון מיכל ארן תיארה את תהליך פרסום נוהל העבודה לתאגידים. ח"כ רביבו הגיב לדברים ואמר בכעס: "אלו דברי בדיה ושקר שאני שומע פה מידי שבוע. אח"כ אתם מתלוננים למה אני פוגע בעובדים, חודשים שאני ממתין למענה. אל תענו לי בשקרים". 

דניאל בעל תאגיד אמר: "הזמנתי 150 עובדים בתהליך מקוון. ביום מסוים, גויסתי למילואים. בזמן שאני חותם על נשק, וללא הודעה מוקדמת, קיבלתי מייל שהערב יגיעו עובדים. נדרשתי לדאוג להם תוך מספר שעות מגורים, מזון ביטוח ועוד. אני לא משרת היום במילואים, רק כדי לטפל בעובדים. רק שמונה מתוך 48 עובדים שהגיעו, מתאימים לענף הבניה. חלקם טבחים נהגים וגם מקורבי ממשל. ביקשתי לעצור את ההבאה שלהם. הראתי לעובדים אתר בניה, והם ענו לי שהם לא עברו שום תהליך מיון ומבחן. המדינה דורשת אגרות בעלות של מאות אלפי שקלים, ואני משלם את המחיר. הוצאתי מעל 5 מיליון שקל ולא הכנסתי שקל אחד". 

ח"כ רביבו שאל את נציגי הממשלה בדיון, "למי הקבלנים יכולים לפנות בתביעת נזיקין? אני פונה לכל מי שניזוק מהרמייה, תתבעו בתביעת נזיקין את המדינה. אני יהיה עד תביעה שלכם. תתחילו לתבוע, רק כך יתעוררו". 

אייל מוסט מנכ"ל תאגיד להבאת עובדים זרים אמר: "הבעיה בגישה. תחשוב שכל תאגיד צריך להתמודד עם היהירות והזחיחות שאתה רואה פה בדיון. במשרד השיכון כועסים עלינו שאנו שואלים שאלות. תוך יומיים קיבלתי 134 עובדים. התקשרו אלי משדה התעופה בטענה למה אני לא בא לקחת את העובדים. שיכנתי אותם במחירים יקרים מהרגע לרגע. רק 40 עובדים מתוכם היו רלוונטיים לענף הבניה. עוד אמר מוסט, אני לא יכול לתקשר וליישם עובדים שעקב הבדלי ניב בשפתם, ביניהם לא יודעים לדבר. איך אני אמור לתקשר איתם?"

יו"ר הוועדה אמר לנציגי משרדי הממשלה שהיו בדיון: "תבינו, גזרו עליו כליה! כל יום הוא משלם 180,000 שקל הוצאות ישירות במזומן. מי ייתן על זה את הדין? מי ישלם להם? הייתכן שבאנו לברך ויצאנו מקללים? זה כבר לא דיני ממונות, זה הגיע לדיני נפשות. קבלנים אמרו לי שהם איבדו את כל הכסף שהם חסכו שנים עקב מחסור בעובדים. נאמרו פה שקרים. אני מכיר תאגידים שאם יעבדו מהיום עד סוף ימיהם, הם לא יכסו את הריבית שהם ישלמו בשוק האפור, בגללכם! מי ישלם להם? שאל רביבו בכעס."

ליאור טל בעל תאגיד להבאת עובדים טען: "קיבלתי דרישת תשלום שגויות בגובה מאות אלפי שקלים. אני שומע טענות דומות מחברי הקבלנים".

מנכ"ל משרד השיכון השיב על האגרות ואמר, "פניתי למנכל משרד רוה"מ לבחון את נושא האגרות. אולי מי שלא מעוניין שנייבא עובדים זרים, מבצע את התהליך בצורה כזו. יחד עם זאת, לא כל החולות הרעות שנשמעו בדיון שייכות למשרדי". 

משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר, נדרשנו לעשות מהלכים מהירים, במספרים גדולים שלא נעשו בעבר. צעקו לנו ובצדק, שהמחסור קריטי, והבאנו עובדים כמה שיותר מהר. עוד אמר נקש, מבדיקות שביצענו, כל העובדים עברו את המבחנים.  מיכל ארן ממשרד השיכון הטיחה בנקש ואמרה, בדקתם רק שלושה אנשים.

יו"ר הוועדה חזר ודרש לאורך הדיון לקבל ממשרד השיכון את הפרוטוקולים של תהליך מיון העובדים שבוצע בהודו. מנכ"ל משרד השיכון השיב לבקשה ואמר, אם אין מניעה משפטית, אני יעביר לוועדה את כל חוברות המיון של העובדים.

אולם נציגת משרד המשפטים עו"ד לנה סאלם, טענה שחוק הגנת הפרטיות מונע העברת העתק מתהליך מיון העובדים לוועדה. לדבריה, המשרד מחויב לשמור את המידע ולא להעביר אותו לגורמים זרים. 

עוד ב-

מנכ"ל משרד השיכון: "עובדים יום ולילה כדי להביא עובדים זרים"

לכתבה המלאה

בסיום הדיון ביקש ח"כ רביבו ממשרדי השיכון והחוץ לבחון האם קיימת מניעה להעביר לוועדה את מסמכי מיון העובדים בחו"ל. הוועדה ביקשה ממנהל עובדים זרים לבחון את נוהל העברת העובדים לשלושה חודשים. הוועדה קראה לתאגידים ולקבלנים לפנות לוועדה בתלונות על מקצועיותם של עובדים.