משפט

יוחננוף פיטר עובד בגלל יהדותו ונתבע: בית המשפט בהחלטה תקדימית

עובד ברשת המזון יוחננוף תבע 350 אלף שקל בטענה לאפליה והתעמרות לאחר שנאסר עליו לבשל במטבח החם. כיצד הגיב בית הדין לטענות הקשות ומהן ההשלכות על מעסיקים השומרים על כשרות בישראל?

מערכת ice | 10/5/2026 12:27

איתן יוחננוף (צילום גבע טלמור, shutterstock)

האם מעסיק רשאי לפטר עובד מטבח בשל מגבלות כשרות הקשורות לזהותו הדתית? שופטת בית הדין הארצי לעבודה, חני אופק-גנדלר, קבעה לאחרונה כי התשובה לכך היא חיובית במקרים מסוימים. פסק הדין דחה את ערעורו של יורי לוגביננקו, שעבד במחלקת האוכל המוכן ברשת "יוחננוף" של איש העסקים איתן יוחננוף, ופוטר בעקבות ספק שעלה לגבי יהדותו.

הפרשה החלה ב-2020, כשעימות בין יורי למשגיח הכשרות בסניף רחובות הוביל לכך שהמועצה הדתית אסרה עליו לעבוד במטבח החם (בשל איסור הלכתי על בישול של מי שאינו יהודי). יורי הועבר למטבח הקר, ובהמשך הוחזר למטבח החם תחת מגבלות קפדניות, כמו איסור על הדלקת אש. לאחר שהפר את ההנחיות הללו, הוא פוטר מעבודתו.

על פי דיווח היום (ראשון) ב-N12, לוגביננקו תבע את הרשת בסכום של 350 אלף שקלים, בטענה לאפליה, התעמרות ופיטורים שלא כדין. אולם, בתי הדין לעבודה דחו את טענותיו. השופטת אופק-גנדלר קבעה כי רשת "יוחננוף" פעלה בתום לב וניסתה למזער את הפגיעה בעובד, תוך שהיא משלמת לו שכר מלא ומנסה למצוא עבורו פתרונות תעסוקתיים מול המועצה הדתית.

בפסק הדין הודגש כי המעסיק אינו אחראי להחלטות ההלכתיות של משגיח הכשרות או המועצה הדתית, וכי מרגע שהעובד הפר את הוראות הבטיחות והכשרות שהוטלו עליו – הפיטורים היו מוצדקים.

עוד ב-

יוחננוף נגד התקיירות החלב: זה מה שיקרה בחנויות לקראת חג השבועות

לכתבה המלאה

עם זאת, השופטת בחרה לסיים את דבריה בנימה אישית והדגישה כי הליך של "בירור יהדות" הוא פוגעני מטבעו. היא קראה למדינה להקים מנגנון בירור רגיש, מהיר ומסודר יותר, שיאפשר לעובדים להשמיע את טענותיהם מבלי להיגרר להליכים משפטיים כואבים.