הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, התכנסה היום (שלישי) לדיון בעקבות תופעת עוקץ פדיונות כספים שהביא לפגיעה קשה בציבור החוסכים. עפ"י החשדות גורמים עסקיים שונים, שרובם אינם בעלי רישיון מרשות שוק ההון, מעודדים חוסכים לפדות את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם.

פעולה זו מובילה לפגיעה בחיסכון העתידי, עלולה לבטל רכיבי ביטוח חשובים כמו אובדן כושר עבודה או מוות, וגורמת לחוסכים לשלם מס של לפחות 35% על הפדיון ועוד שכר טרחה לגורמים המפתים, שיכול להגיע עד 25%-30% מהסכום שנפדה. לשכת סוכני הביטוח טענה בדיון כי ניסתה להילחם בתופעה ובין היתר באמצעות פנייה לרשות שוק ההון אך הרשות השיבה לה כי היא אינה יכולה לפעול בנושא בטענה שאין לה סמכות לפעול נגדם מכיוון שהם אינם מפוקחים על ידה. 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי הסביר בתשובתו: "התופעה של הונאת אזרחים שרבים מהם קשישים, עולים חדשים ואנשים במצבי פגיעות - מטרידה ומדאיגה במיוחד. הם נופלים קורבן לעוקץ מתוחכם במסווה של סיוע בפדיון כספים לרוב מזכויות או כספים פנסיוניים קרנות השתלמות ולעיתים גם תשלומים מהמדינה. מעבר לאובדן הכספים, התופעה פוגעת באמון הציבור במערכות הפיקוח והפנסיה במיוחד באוכלוסיות פגיעות וכן מערערת את יציבות המערכת הכלכלית-חברתית. על רשות שוק ההון לדווח בעוד חודש על קבלת תקציב להגדלת כוח אדם טכנולוגי והקמת מדור ייעודי ולפרסם אזהרות נגד סוכנים ללא רישיון".

ממשרד מבקר המדינה הציגו את הדוח בנושא הרשות מלפני שנה וחצי ובו נכתב כי נמצאו ליקויים משמעותיים בפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, על הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך. על פי הדוח, רשות שוק ההון מתמודדת עם מחסור במשאבים, חוסר בתיאום עם גורמי פיקוח אחרים, וחסר במערכות ניהול מידע, דבר הפוגע ביכולתה להגן על חסכונות האזרחים. הדוח מראה כי התקציב המקורי של הרשות לשנת 2022 היה נמוך בהשוואה לגופי פיקוח מקבילים, כמו בנק ישראל ורשות ניירות ערך. התקציב לעובד ברשות הוא כמחצית מזה שברשות ניירות ערך וכשליש מזה שבבנק ישראל.

הדבר מוביל למחסור חמור בכוח אדם, כאשר בפועל היו חסרים כ-23% מהתקנים המאושרים. מבקר המדינה מצא כי במשך שבע שנים הוטלו רק ארבעה עיצומים כספיים על חברות המנהלות את כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. סך העיצומים עמד על 4.2 מיליון ש"ח בלבד, שהם 7.7% מסך כל העיצומים שהוטלו על ידי הרשות בתקופה זו. היקפם הנמוך של העיצומים פוגע ביכולת ההרתעה של הרשות. מערכות המידע של הרשות נמצאו מיושנות וחסרות, מה שמקשה על ניהול ידע, ניתוח נתונים וביצוע פיקוח יעיל וכן על פיקוח סיכוני סייבר.

עוד ב-

מהפך בפנסיה: המסלול שעקף את כולם ועלה לפסגת הקרנות

לכתבה המלאה

שלמה אייזק נשיא לשכת סוכני הביטוח אמר כי מדובר בגל הולך וגובר שהחל בימי הקורונה. "קיים סכום של כ-1.65 מיליון שקל שלא שויך לחשבונות הפנסיוניים. כל המידע מרוכז בידי המסלקה הפנסיונית – דבר שיוצר סיכון לחשיפת סייבר. לשם מאבק בתופעה, השקיעה הלשכה 200 אלף שקל בקמפיין הסברה. גם פנייה למשטרה נתקלה באדישות, ותיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. קנס של 5.5 מיליון שקל שהוטל על אחת החברות – י.פ. פיננסים – הוא רק "טיפה בים". עו"ד יניב מאיר, יועץ משפטי בלשכה, הבהיר כי הפעולה של משיכת כספי פנסיה מהווה ייעוץ פיננסי הדורש רישוי, ולפיכך מדובר בעבירה פלילית.