ועדת החוקה לקראת שורה של הכרעות כשבמוקד חוק המס לעמותות זרות. ביום שני בשעה 09:00 תעלה הצעת חוק העונשין שיזמו בנפרד הח"כים משה פסל וצביקה פוגל- הכנה לקריאה ראשונה. מוצע לקבוע ענישה מחמירה על מי שמפעיל מכשיר אלחוטי בכוונה לגרום לשיבוש או להפרעה בתחום התדרים המיועד לקשר עם כוחות ביטחון והצלה, ועל מי שמחזיק במכשיר פריצה אלקטרונית לכלי רכב. מוצע כי העונש בצדן של עבירות אלה יעמוד על חמש שנות מאסר.  

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "החקיקה מוצעת על רקע מקרים בהם שובשו התדרים בהם השתמשו שוטרי יחידת אתג"ר, כוחות ביטחון וכוחות הצלה, במהלך פעילות מבצעית נגד כנופיות גנבי רכב ורכוש. ניסיון פעילות היחידה מלמד שהשימוש במשבשי התדרים נועד גם למנוע את אזעקת כוחות המשטרה, הביטחון וההצלה וגם לסכל את פעילות המשטרה וכוחות ביטחון האחרים המוזעקים לזירות עבירה"

בשעה 11:45- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהכנה לקריאות שניה ושלישית. נכון להיום, חייבים יכולים לבקש צו לעיכוב הליכים בהסדר חוב, במסגרת הוראת שעה שנחקקה בשנת 2021 כחלק מההתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה, במסגרתה ניתן לקבל עד 4 חודשים של "עיכוב הליכים" לצורך ניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב מוסכם. ואולם, בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ממונה לחייבים נאמן והם ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, בכפוף למגבלות ההסדר. לצד זאת, כן ממונה לחייבים "מנהל הסדר" שמסייע להם בגיבוש הסדר החוב ומפקח על עמידתם במגבלות שונות. ההסדר שבהוראת השעה הוארך מעת לעת והוא אמור לפקוע ב-31.7.2025.

בתיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון, מוצע לעגן באופן קבוע את עיכוב ההליכים, אך תוך עריכת שינויים מההסדר הקיים בהוראת השעה. בין השינויים המוצעים בתיקון - מתן אפשרות לבקש עיכוב הליכים רק בשלב אישור הבקשה להסדר החוב באסיפת נושים, כסוג של סעד זמני; עוד מוצע לקצר את פרק הזמן שניתן לעיכוב הליכים לחברות (ולהאריכו לאנשים פרטיים); כמו כן מוצע שלא לאפשר למי שהתמנה למנהל ההסדר בתקופת עיכוב ההליכים להתמנות לנאמן בחדלות פירעון ועוד.

ביום שלישי בשעה 09:00- הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות הכנה לקריאות שנייה ושלישית. מוצע לקבוע בהוראת שעה לחמש שנים, עם אפשרות הארכה, כי קטינים ואנשים עם מוגבלות יהיו זכאים לנוכחות עו"ד במהלך חקירתם, אלא אם כן הם מוותרים על הזכות בכתב ומתוך מודעות להשלכות. כמו כן, החוק מפרט את ההגבלות והחריגים בנוגע לנוכחות עורך דין, כגון במקרים של חקירות דחופות או חקירות של חשודים בעבירות ביטחון.

עוד מוצעים כמה כללים באשר לאופן התנהלותו של עורך הדין במהלך החקירה, ובהם איסור התערבות, איסור הקלטה ואיסור תיעוד, לצד מתן אפשרות לעורך הדין לכתוב הערות על אופן התנהלות החקירה, אשר יתויקו בתיק החקירה. הפרת כללים על ידי עורך דין מהווה עילה לעצור את החקירה ובמקרים מסוימים אף מקנה סמכות לממונה על החקירות בתחנה להוציא את עורך הדין מחדר החקירות.

בשעה 11:30- הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, ולוועדת החוץ והביטחון לפי חוק המידע הפלילי ותקנת שבים- הצעת כללי המידע הפלילי ותקנת השבים. מדובר בישיבה מסווגת וסגורה לחברי הוועדה ומוזמנים בלבד- בחדר ועדת חוץ וביטחון. בפניית שר הביטחון נכתב כי "הכללים עוסקים בניהול המידע הפלילי שיהיה ברשות מלמ"ב. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים קבע כי מלמ"ב יהיה אחד הגופים שיקבלו גישה ישירה למערכת המידע הפלילי והמידע המשטרתי, לצד גופים נוספים ובהם המוסד, השב"כ, מצ"ח ומחב"ם . לצד זאת, נקבע בחוק כי כל "גוף גישה ישירה" יקבע כללים לשימוש במידע הפלילי בארגון וכן להחלפת המידע בין כלל הגופים בעלי הגישה הישירה בינם לבין עצמם . כללים אלה ייחתמו על ידי ראש מלמ"ב".

בשעה 13:30- דיון מעקב בנוגע ליישום חוק זכויות לנפגעי עבירה (תיקון מס' 15) העברת ערכות אונס מבית החולים למרלו"ג המשטרה. הוועדה תקיים דיון מעקב נוסף, לאחר שבדיון קודם נחשף כישלון בהעברת ערכות האונס הישנות למרלו"ג המשטרתי לשמירתן לצורך תלונות עתידיות- למרות שעברו 3 שנים מחקיקת החוק, משרד הבריאות לא מספק נתונים על העברת הערכות מהחדרים האקוטיים בבתיה"ח למרלו"ג המשטרה; לא נערכו ביקורות ייעודיות בבתיה"ח של קופות החולים; קמפיין הפרסום הייעודי היחיד הוביל ללינק תקול, ומתוך 1000 ערכות ישנות הקיימות בבתיה"ח, נעשו בעקבותיו רק 12 פניות של נפגעות.

בשעה 14:30- דיון פיקוח בדיווח בהתאם לסעיף 220כא לחוק סדר הדין הפלילי בעניין בתי המשפט הקהילתיים, הכנסת ה-25, שיזמה ח"כ עאידה תומא סלימאן. בפנייתה לדיון, נכתב כי בשנת 2022 הושלם הליך החקיקה שהעביר את ניהול בתי המשפט הקהילתיים לאחריות הרשות השופטת, כהוראת שעה לחמש שנים, עד ה-1 באוגוסט 2027. כמו כן נקבע כי הנהלת בתי המשפט תערוך מחקר שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה וכי שר המשפטים ידווח לוועדה על יישום החוק. עוד נכתב כי ממצאי המחקר מעידים על הצלחת המודל בהפחתת עבריינות חוזרת ומישורים נוספים, יחד עם זאת הדו"ח מצביע על חסמים הנוגעים להשתתפות וסיום התוכנית בהצלחה".

ביום רביעי, הצעת חוק העמותות שם מוצע כי יוטל מס בשיעור 80% על כל תרומה מישות מדינית זרה לעמותה. בנוסף, מוצע כי כל בית משפט לא יזקק לבקשות אשר הוגשו על ידי עמותה שעיקר מימונה על ידי ישות מדינית זרה. שתי ההוראות יחולו אם העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה. עוד מוצע, כי שר האוצר באישור ועדת הכספים, יהיה רשאי לקבוע פטור ממס 80% על תרומה בנסיבות מיוחדות.

עוד ב-

מס חדש בגובה 80% יוטל בישראל: מי עומדים לשלם ביוקר?

לכתבה המלאה

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה. תופעה זו חורגת מגבולות המסגרת הדמוקרטית ופוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה בה הדבר נעשה".