על פי חוקי חדלות פירעון (פשיטת רגל לשעבר) גם אם לחברה או למעסיק רגיל ישנם חובות לנושים רבים, העובדים מוגדרים כנושים בעלי דין קדימה על פני נושים אחרים כך שיקבלו את כספם ראשונים. יחד עם זאת, גם אם בית המשפט ייענה לבקשת לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יינתן צו פתיחת הליכים וימנה נאמן ייקח לפחות חצי שנה ואולי שנה, עד שהעובדים יראו את הכסף. 

קיימת אפשרות נוספת לפיה בית המשפט ידחה את הבקשה לתת צו פתיחת הליכים אם ישתכנע לדוגמא כי בעלי החברה יוכלו להבריא אותה. במקרה זה ימנה נאמן לצורך פיקוח על הליכי ההבראה או בעל תפקיד שיפקח על הפעילות ויגיש תוכנית מסודרת. במסגרת התוכנית, יבוא בהסדר תשלום עם הנושים כאשר אף כאן תינתן לעובדים קדימה בשל מהות החוב - שכר עבודה. 

לאה תורג'מן-מרר (צילום: עידן מעוז)

כמובן שכל מקרה לגופו, ולצורך החלטה אם לתת צו לפתיחת הליכי לחדלות פירעון, בית המשפט יבקש באמצעות הממונה על חדלות הפירעון (כונס הנכסים הרשמי לשעבר) לערוך בדיקה ראשונית לצורך קבלת תמונה כלכלית של החברה ועוד טרם מינוי נאמן.על פי הפרסומים בתקשורת החוב לעובדים נאמד במיליוני שקלים והוא כולל משכורות מרץ - אפריל והפרשות פנסיוניות.

ההערכה היא כי אם העובדים הגישו הבקשה כנראה שהגיעו למסקנה שלא יקבלו משכורתיהם גם בחודש הקרוב לפחות. יש לציין כי מדובר בחברה שהוקמה לפני כ-30 שנה ולטענת העובדים בשנה האחרונה ובפרט בחצי שנה האחרונה, נקלעה החברה לקשיים כלכליים לאור בעיות ניהול קשות והתנהלות בעייתית של מנהליה. 

מצד שני על פי הפרסומים בעלי החברה טוענים לקשיי גביה במדינות אפריקה בשל מלחמת חרבות ברזל וכי החברה נמצאת במו"מ מתקדם להכנסת משקיעים. בית המשפט בוחן במקרים כאלה אם מקיימים התנאים 'להרמת מסך' וחיוב אישי של בעלי המניות ו/או בעלי התפקיד בחברה. נראה כי בעלי החברה יבקשו מבית המשפט אפשרות לארכה על מנת לנסות ולהבריא את החברה בעצמם ובכלל זה אף להגיע להסדר עם העובדים ויתר הנושים. ייתכן כי במסגרת ההתייעלות תאלץ החברה לפטר ולשלם פיצויים לחלק מהעובדים ולהגיע להסדר עם הנושים.

ככלל עם סיום בדיקת הבקשה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, מעבירים את התיק לבית המשפט אשר ייתן צו לפתיחת הליכים זאת לאחר שיברר את המקרה ויאפשר בחלק מהמקרים לבעלי התפקיד בחברה לתת את עמדתם. מתן הצו מלווה במינוי נאמן ובמעורבות של הממונה על הליכי חדלות הפירעון (כונס הנכסים הרשמי בעבר). הנאמן, ידו הארוכה של בית המשפט הוא למעשה עו"ד שבית המשפט ממנה מתוך רשימת נאמנים סגורה ומאושרת בכל מחוז.

הנאמן עורך בדיקה מעמיקה יותר של ההכנסות וההוצאות הצפויות, ההסכמים העתידיים והתחייבויות החברה. כמו כן, תיעשה בדיקה של נכסי החברה על מנת להבטיח שלא הוברחו נכסים. לאחר מתן הצו הנושים נדרשים בתוך 6 חודשים להגיש תביעת חוב לממונה. תביעות החוב נבדקות על ידי הנאמן ונקבע סדר הנשייה וחלוקת הדיבידנד מהכספים שייצברו בקופה. הנאמן יבדוק בין היתר אם ישנה יכולת להגדיל את הכנסות החברה ולצמצם הוצאות. 

במקרים מסוימים ייתכן ויוחלט למנות מומחה חיצוני כזה או אחר שייכנס לנעלי העובדים. בנוסף יתכן ותאושר  בקשת העובדים לחלוקת דיבידנד ביניים על מנת להעניק סעד ראשוני לעובדים. במידה ויתברר כי לחברה אין כל נכסים למימוש, ייתכן כי במסגרת ההסדר, בעלי המניות יאלצו להזרים כספים פרטיים לקופת הממונה. כמוצא אחרון עשויים העובדים לפנות למוסד לביטוח לאומי. יכול להיות שלאחר הבדיקה המעמיקה, הנאמן יגיע למסקנה כי אין מנוס אלא להכריז על חדלות פירעון של החברה. 
 
בתיק דנ"א 9803-07 יעקב תמרי ואח'-גמלאי דן נ' קרן הגמלאות של חברי דן בע"מ קבע בית המשפט העליון חלופת עירבון לעובד אשר ביקש לפתוח בהליכים כנגד החברה בה עבד. זאת על מנת להבטיח נזקיה אם לא יהיה ממש בבקשתו. על העובד מוטל הנטל לפרוס לפני בית המשפט תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי אשר יצדיק זאת, שכן חלופת ערבון אינה משתווה להפקדת עירבון כספי או ערבות בנקאית, מבחינת בטיחותה, נזילותה וזמינותה.

עחדל"פ (מחוזי מרכז) 66894-10-21 רן שרייבר נ' המוסד לביטוח לאומי (11.1.23) קבע בית משפט כי ההכרעה של פקיד התביעות בתביעת חוב של העובד היא הכרעה מעין שיפוטית לכל דבר ועניין, שעשויה להתייחס לשאלות עובדתיות ומשפטיות, כגון: הכרעה בסטאטוס של העובד. בהכרעה מעין שיפוטית ישנה סמכות לקבל לקבל ראיות, לנמק ולהכריע סופית.

בחדל"ת 30487-12-23 נעמה נ' ממונה על חדלות פירעון הוגשה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה. את הבקשה הגיש עובד החברה בגין חוב ושכר עבודה שנותרה החברה חייבת לו בעקבות עבודתו אצלה. נקבע "מהודעת ב"כ הממונה שהוגשה ביום 21 בינואר 2024 עולה שהחברה חדלת פירעון ואין ביכולתה לפרוע את חובותיה לנושיה, ומשכך אין מנוס אלא להורות על פירוקה, ללא צורך בדיון.

עוד ב-

לחם חביתה בבית המשפט: מי יכנס לכלא בעקבות הפרשה?

לכתבה המלאה

הכותבת עו"ד ונוטריון לאה תורג'מן-מרר היא בעלת משרד העוסק בחדלות פירעון לפרטיים וחברות