נבחרת אייס
צורם באוזניים: מה שכח נתניהו לספר בפודקאסט הכלכלי שלו?
מול מראיין ביתי, נתניהו נשאל בעיקר על הישגיו באוצר ומתאר את ישראל שלפני כהונתו כמדינת עולם שלישי, "בלי מגדלים". אלא שבנושאים החשובים – כמו המיסים והרפורמות שהוביל – יו"ר האופוזיציה משמיט פרטים חשובים שפחות מחמיאים לו. ואיך נשארו מחירי הדירות, שזינקו בתקופתו של נתניהו, מחוץ לתוכנית הרדיו שלו?
על פניו, יש משהו מרענן בפוליטיקאי שמניח לשעה את ארסנל הסיסמאות הדוקרניות, בנות 280 תווים בטוויטר, לצורך הקלטת פודקאסט מעמיק אודות משנתו הכלכלית.
במקרה המיוחד של בנימין נתניהו, חד הלשון וחריף המחשבה, פלטפורמה כזו מבטיחה עוד יותר כי יש לה פוטנציאל להסביר את התפיסה של אחת מן הדמויות המשפיעות במשק, לפחות בדור האחרון, ללא מחויבות למסגרת הקצבית ולחוקי ה"תם זמננו" החולשים על השאון התקשורתי כולו.
"שעה קלה על כלכלה" – אבחן נתניהו במדויק את הז'אנר האנכרוניסטי שאימץ, מחווה לתוכנית מיתולוגית מימי גל"צ של פעם, לפני שהוחרמה במוצהר בידי יו"ר האופוזיציה וחברי הבלוק שלו. ככה התפתיתי גם אני להאזין.
אלא שכאן מסתיימות התקוות, והאוזניים מתחילות לגרד באי-נוחות. במקום לבחור בפרטנר שיאתגר את תפיסותיו וייצר סביבן עניין, נתניהו ליהק לאולפנו את פרופ' אבי שמחון, תומך נלהב שאותו הציג (ספק מבלי משים) בתוארו הקודם, "ראש המועצה הלאומית לכלכלה", כאילו דבר לא אירע ושניהם ממשיכים לאחוז בהגה.
שמחון, בראיון שלא בדיוק יילמד בחוגים לתקשורת, ירה באומץ את שאלתו הראשונה: "הסתכלתי מחלון הלשכה שלך וראיתי את עשרות המגדלים שצצו פה בת"א, פתאום היא נראית כמו עיר צפון-אמריקנית ואין ספק שזה מבטא שגשוג גדול... מה היו הרפורמות שלך שתרמו לזה? איך אתה חושב שאתה אחראי?". ההנחתה, כצפוי, הושלמה כשנתניהו ענה מיד: "אני לא חושב שזה קרה מעצמו". ספק אם תל אביב אכן "צפון-אמריקנית" כדברי המשורר, אבל שאלת הפתיחה לגביה נשמעה צפון-קוריאנית למדי.
בין התשובות הארוכות ב"נתניהו שואו" מתגלה שוב ושוב אותו הדפוס הרטורי שמשמש אותו היטב גם בקמפיינים המשוכללים לראשות הממשלה: תיאור של משבר קטסטרופלי לכאורה, שהתהווה לפני תקופתו ומאיים על עתיד המדינה; תובנה או הברקה שצצה במוחו, הנתקלת תמיד בספקנות או התנגדות מצד "הפקידים" ו"הבירוקרטיה"; תעוזה יוצאת דופן מצד המנהיג הפועל נגד הרוח; ולבסוף הצלחה מסחררת הנזקפת כולה, אלא מה, לזכותו.
כך, למשל, מתאר נתניהו את המיתון שירש כשר האוצר במילים: "אני לא חושב שהציבור מבין את עומק המשבר... זה כמו 10 רכבות משא שדוהרות ישר לדרוס אותך". הפתרון שהגה: הפחתה במיסים, כדי לחזק את "האיש הרזה" – כלומר המגזר הפרטי – מתוך תפיסה שהצמיחה שתיווצר תאיץ את הפעילות הכלכלית ותגדיל את הגבייה הכוללת.
אלא שמול המהלך ההוא, נתניהו "שכח" להזכיר כיצד בעשור הבא, הפעם כראש ממשלה, הוא דווקא העלה בחדות את שיעורי המס העיקריים – עד ל-50% על הכנסות גבוהות, 26.5% על חברות (שירדו מאז בחזרה) ו-25% על רווחי הון כמו מניות ואג"ח. חלק מהירידה במחזורי העסקאות בבורסה בת"א, נהוג עד היום לייחס לזינוק במיסים המוטלים על התשואות בה בעשור האחרון. אגב, מי שהמליצה על הצעדים (העומדים לכאורה בניגוד לאג'נדה שנתניהו מבטא בפודקאסט) היא ועדת טרכטנברג שבה, למרבה האירוניה, היה חבר לא אחר מפרופ' אבי שמחון בעצמו.
באופן דומה, נתניהו מתגאה בהגבלת התוספות למשרדי הממשלה ל-1% בלבד בשנה לאורך כהונתו באוצר, כך שהתקציב למעשה נשחק מול קצב הגידול הטבעי בישראל, העומד על קרוב ל-2%. "איך הצלחת להעביר כזה חוק?", משתאה שמחון מול ביצועי רבו, והשניים שוב מתעלמים בקלילות מהעשור של נתניהו כרה"מ, כשתקרת ההוצאה (המכונה גם "כלל פיסקאלי") נפרצת ומשתנה שוב ושוב, על מנת להתמודד עם דרישותיהן הכספיות של שותפותיו לקואליציה. מפרסומים עיתונאיים עולה שבתקופתו כרה"מ, משקלו של המגזר הציבורי בשוק העבודה ("השמן" מהמשל המפורסם) התקרב לרמתו מלפני הקיצוץ הגדול שיזם בשעתו באוצר. בדברים שכתבתי כאן אין ניסיון לקבוע אם נתניהו צדק בעבר כשייעל את השירותים לציבור או שמא טעה כשהרעיב אותם, אלא רק להראות כיצד העקרונות שהוא מציג אינם מיושמים בעקביות לאורך הקדנציות השונות שלו.
ואולם, את הרפורמה "החשובה ביותר" טוען נתניהו שביצע עוד בראשית כהונתו הראשונה כרה"מ, ב-1996, והיא מכונה בפיו: "שחרור מטבע החוץ". הוא מתאר באריכות כיצד בנק ישראל "היה קובע את שער השקל מול הדולר, והדבר הדחוף ביותר היה לשחרר את זה". אלא שלפי פרסומי הבנק המרכזי עצמו, צעדי הליברליזציה בשוק המט"ח נעשו בתהליך עקבי ומדורג שראשיתו בשנות ה-80.
במאמרו "דע מנין באת" קובע הנגיד לשעבר, ד"ר דוד קליין ז"ל, שעוד ביולי 94 – כזכור, ימי ממשלת רבין – השליטה בשער הדולר "הועברה לשוק החופשי", אמנם במסגרת טווח מוגבל המוכר לנו בשם "רצועת האלכסון". נתניהו אכן הרחיב את גבולות הניוד של אותו אלכסון בניגוד לעמדת שר האוצר דאז, דן מרידור, שאף התפטר במחאה מממשלתו; הוא גם הסיר הגבלות חשובות נוספות בשוק המט"ח, אך איסורים אחרים (למשל על השקעות מוסדיים בחו"ל) נותרו בתוקף עד ינואר 2003 – זמן קצר לפני מינויו לשר האוצר – ורצועת הניוד עצמה בוטלה באופן רשמי רק בשנת 2005, כמעט עשור אחרי בחירתו הישירה של נתניהו לראש הממשלה. המהפכות הללו בוודאי לא רשומות על שמו באופן בלעדי.
נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין ז"ל. צילום: פלאש 90
אפילו כששמחון מפגין יושרה ומבקש להכניס את הסיפור ההיסטורי לפרופורציות ("היה תהליך של שחרור במט"ח, מה שעשית היה הקצה"), רה"מ לשעבר לא מוותר על הנרטיב: "בלי זה היינו בעולם השלישי, ובפועל היינו בעולם השלישי, אבל חשבתי עם עצמי והעזתי".
עולם שלישי?! עד אמצע שנות ה-90 הרי כבר פעלה בישראל תעשיית הייטק משגשגת; כביש 6 יצא לדרך ביוזמה פרטית, וביטוחי הבריאות הופקעו משליטת ההסתדרות לצורך יצירת הסל הממלכתי המתקדם שמשרת את החולים כיום. במקום להתמקד בשינוי המרכזי שיירשם על שמו – קיצוץ בקצבאות הילדים תוך עימות עם הסיעות החרדיות שעלה לו בתבוסה פוליטית – נתניהו מנסה לאפיין את ישראל של טרום כהונתו כמדינה נחשלת, אולי מלאת "מגדלי תפוזים" כפי שטען פעם בנו, כזו שאין בה תשתיות ומגדלים.
אבל הדבר המדהים בשיחה בין יו"ר האופוזיציה לפרופסור, הוא דווקא הדברים שאינם נאמרים בה: בקושי חצי משפט על הזינוק במחירי הדירות, שטיפסו בתקופתו בכמעט 80%, לעומת אזכור ההתייקרות של כ-16% במשמרת של בנט; כמעט אף מילה על שיעורי ההשתלבות הנמוכים של חרדים בשוק העבודה, פרי המימון הציבורי שנתניהו העניק למוסדות חינוכיים בלי לימודי יסוד; התייחסות אגבית בלבד לפקקים הבלתי נסבלים, למעט התחייבות ממוחזרת מלפני 15 שנה לסלול את הרכבת לאילת ("זה אולי במצע של ליברמן, אבל בביצוע שלי"); בערך אפס דיבור על מחירי המזון, הגבוהים בעשרות אחוזים לעומת הממוצע במדינות OECD – מלבד סיסמאות עמומות על "פירוק המונופולים" לכאורה, טענה שלא הצלחתי לקשר לרפורמה שהניבה הוזלות ממשיות לצרכנים.
ההימנעות המכוונת של רה"מ לשעבר ויועצו הכלכלי מלעסוק ביוקר המחיה שהתפתח קודם כל בתקופתם ("אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו", הוא אומר לשמחון בזנב המפגש), נשמע למאזין הפודקאסט הסביר כשיא חדש של חוסר מודעות עצמית וניתוק מסדר היום של האזרח הפשוט.
ויש גם חלקים מעניינים שלפחות נדמה כאילו נפלטו, מבלי להתכוון, בשיחה בין חברים. נתניהו מייחס לאריאל שרון את הכוונה לחסל אותו פוליטית באמצעות מינויו לשר האוצר ב-2003, ומעיד ש"הוא הצליח לא רע"; בתגובה שמחון שולח רמז דק כפיל, ולפיו "התפקיד הוא חלום חיי", אולי לקראת אפשרות של הקמת ממשלה חלופית; נתניהו מספק גרסה חדשה לתמיכתו בהצבעות הראשונות על תכנית ההתנתקות מרצועת עזה ("רציתי להישאר באוצר עד שהשלמנו את רפורמת בכר... עזבתי לפני עקירת הבתים וזה יצא בסדר"). השניים משוחחים בגלוי על חשש שעלה כביכול לקריסת בנק לאומי במהלך משבר 2003 – תסריט שככל הידוע, לא נחשף עד כה בפומבי על ידי הרגולטורים הפיננסיים.
עוד ב-
חשוב להבהיר: נתניהו הוא דמות ראויה לא רק לפודקאסט, אלא לסדרה של כתבות עומק בעקבות השפעתו הדרמטית על עיצוב הכלכלה בישראל לאורך יותר משני עשורים. בטענת הבסיס שלו, שלפיה הוביל מעבר מכלכלה ריכוזית לשוק חופשי, יש מידה רבה של אמת והיא ראויה לדיון רציני. אלא שאחרי כ-12 שנים כראש הממשלה, ועוד 3 כשר אוצר, אין צורך להקשיב לשיחת הרעים של נתניהו עם שמחון כדי ללמוד על משנתו או לנבא את צעדיו. די להביט ברקורד שלו – על הטוב ועל הרע המוכרים כל כך – כדי להבין מה מחכה לנו, אם וכאשר יחזור.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(7):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
7.בנימין נתניהו: הלוחש לבומריםהפרופסור 06/2022/13הגב לתגובה זו0 0הפודקאסט היה מעליב. במיוחד לאינטליגנציה של יצורים יונקים אחרים עם ליבת קורטקס אנושי, ומנוע פועם באמצע. כהרגלו בנימין הכין בהשראת אני מניח "יריביו" הטכנולוגי והחדשני יותר, צעיר יותר, אמיתי יותר, לפיד. גם הוא מנסה לשדר 'אותנטיות'. אבל מי שמבין, יודע שזהו רק עץ מפלסטיק. הייתי אומר שכל יצור עם בינה יכול להבין בתסריט, בזוויות היותר מדי מתאמצות, "הרקע" הטבעי.. איזו בדיחה. אפילו בשנות ה-40 הצליחו לשדר יותר אותנטיות בשידור תעמולתי. שיהיה. ואתה מתן, הפתעת אותי. לא חושב שראוי למהר לשבר את מר.פופלריות בכל כך זריזות מחשבה. אל תשכח ש'כלכלה חופשית' יכולה להשתמע להמון דרכים, וה'ריכוזיות' שהוא עזר לשחרר רק גרמה לריכוזיות יותר גדולה. שום תחרות ושום נעליים!. התחרות רק בין חברים ותיקים שעיוותו את חוקי לוח המשחק לטובתם. הבנאדם עם קשרים לוביסטים עם עשרי תבל מאז ומעולם. השחקנים משתנים, אבל המשחק, הוא תמיד נשאר קבוע.סגור
-
6.צודקראובן.ס 06/2022/10הגב לתגובה זו0 2אתה צודק במאה אחוזים, אבל לא משכנע, בעיקר לא את האספסוף שנוהה אחריו מצביע עבורו או מקבל הטבות ממנוסגור
-
5.אתה תותח ניתן לך את ראשות הממשלהמממ 06/2022/09הגב לתגובה זו0 2מילים בלי תוכןסגור
-
4.הבנו שאתה מנסה לקדם את בנט אבלאבו עלא 06/2022/09הגב לתגובה זו3 1בוא נאמר שאתה צודק וביבי נתן לחרדים , אז השאלה למה כולם באים לארץ יגידו לך כי אנחנו יהודים ובתורה כתוב שזה ארץ אבותינו למרות שלגבי הארץ אנשים אוהבים להתלות על התנ״ך לגבי השאר קיבינמאט .. לעומת זאת בנט רוקן את כל הקופה וזרק את כל היהודים יחד עם ליברמן ולפיד והיללו את הערבים השהידים והמחבלים .. אז כנראה שהכתבה בצד הנכון של המפה ( השמאל שחולה על ה.. ) נקווה שהוא יחזור מהר ויקח להם הכל ירוקן להם את הקופה ויחזיר אותם לשנות ה-40-50 ואו לימי דוד בן גוריון ז״לסגור
-
3.מהנדס ביקורת מקצועיico 06/2022/09הגב לתגובה זו0 0הייתי קונה את כל מה שהוא אמר אלמלא ה"ארס" שמידי פעם ברח לו בטיעונים לא עניינייםסגור
-
2.אתה טועהאריק 06/2022/09הגב לתגובה זו6 1כל מה שאמר נכון עובדתית . לגבי מחירי הדיור הם אמרו שידברו בפודקאסט הבא ככה שאף אחד לא מסתיר כלום וזה באמת הנתון הכלכלי היחיד שהיה גרוע בתקופת נתניהו . לגבי המיסים שהבאת בכתבה זה בולשיט ואני אסביר - ברור שהיו עליות במקומות מסוימים למול הרבה ירידות באחרים , אבל בסופו של יום , שיעור המס המשוקלל שכולל את כל המיסים - הישירים , העקיבים , האגרות וכד' ירד בצורה דרסטית . ב2008 הוא היה בסביבות ה37% מעל הממוצע ב-OECD וירד מתחת ל30% לאחר עשור (מתחת לממוצע ב-OECD). ככלל כל נתוני המאקרו השתפרו פלאים בתקופות נתניהו (אבטלה , שיעור תעסוקה , יחס חוב תוצר , תל"ג לנפש , שער השקל , אינפלציה - הוריד בקדנציה הראשונה את האינפלציה לחד ספרתית בפעם הראשונה , רפורמות , תשתיות , שכר ריאלי גם ממוצע גם חציוני וגם מינימום , יוקר מחייה , שיעור המיסיוי הכולל וכו'). הדבר היחיד שלא הצליח לו זה מחירי הדיור. אבל 90% זה כמעט מושלם , לא מכיר דוגמא למנהיג בהסטוריה בעולם אפילו ששיפר את כל הנתונים הכלכליים של מדינה , שלא לדבר שהיו לו 2 משברי ענק ב2001 ואחרי 2008 שיצא מהם גדול.סגור
-
1.ממש מפתיע שזו הנדסת תודעהגל 06/2022/09הגב לתגובה זו3 0ועוד שחסמו את האפשרות לתגובות... זה מצד אבירי חופש הביטוי, שחלילה לא יסתרו אותו ויחשפו את הבלוף והשקרים שמרח ע"ג שעה של ראיון מלטף סטייל ערוץ 14.סגור
