ימים בודדים נותרו למשא ומתן בין כחול לבן לליכוד ובסופם שתי אפשרויות: הסכם פשרה הכולל אישור תקציבי ל-2020 ו-2021, או אי הסכמה והקדמת הבחירות. בימים הבודדים שנותרו, הפוליטיקה ממשיכה לשחק תפקיד, כשברקע קיים החשש מבחירות בשל התחזקותם של גדעון סער ונפתלי בנט, ומנגד הרצון של נתניהו למנוע מגנץ את הרוטציה.

בינתיים, מספר הנדבקים היומי חצה את רף ה-2,500, מה שהוביל את קבינט הקורונה לחייב בידודי כפוי במלונית לשבים מחו"ל ולדון על החלת הגבלות נוספות, דבר שכבר הוציא עצמאים רבים להפגין נגד הממשלה.

מה אם כחול לבן והליכוד לא יגיעו להסכם? להערכת החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים: "ללא הסכם, האוצר יגיע למגבלה חמורה בתקציב החל מחודש ינואר, שמזכירה במידה רבה, את המגבלות שקורות לעיתים תכופות בארה"ב (צוק פיסקאלי) סביב אישור הגדלת תקרת החוב. בארה"ב, בדרך כלל השבתת הפעילות של הממשל מביאה לפשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים, וכנראה שהמצב יהיה דומה גם אצלנו, וגם בתרחיש של הקדמת בחירות תושג איזו הסכמה על הגדלת בסיס התקציב".

"בתרחיש אופטימי ניתן להניח שבמחצית השנייה של 2021 נתחיל לחזור לשגרה כלכלית. בינתיים, בין תקופות של סגרים, המשק מציג צמיחה גבוהה, שמאחוריה עומד כוח קנייה גדול של הציבור, וזאת אפילו ללא הגדלה של האשראי הצרכני. בשונה ממשברים קודמים, בזה הנוכחי הממשלות הופכות לעניות, אבל הפגיעה בציבור היא קטנה יחסית". צוין.

"העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הגיע ברבעון השלישי ל- 6.4 מיליארד דולר לעומת 5.1 מיליארד ברבעון הקודם. המיתון והשמים הסגורים מעלים את העודף בחשבון השוטף, והשינוי יגיע רק כשהמשק יפתח ונראה את הישראלים מוציאים יותר כסף החוצה".
"בישראל, עליית האינפלציה תהיה מאוד הדרגתית בשל התחזקות השקל. בינתיים בנק ישראל ימשיך עם מדיניות ההרחבה הכמותית שכוללת רכישות אג“ח ועוד יותר מכך מט“ח". בעולם, הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לעלייה בציפיות לאינפלציה, כלומר הריביות הריאליות לכל הטווחים הופכות לשליליות יותר. ריביות ריאליות שליליות מלבות אינפלציה במחירי נכסים, החל מנדל“ן ועד מניות ואג“ח".

צופים ל-2021
בסיכום שנת 2020 מסתמן שהתוצאות הכלכליות הן פחות גרועות ממה שרוב הכלכלנים סברו שיקרה בחודשים הקשים של אפריל-מאי. התוצר העולמי צפוי לרדת ב-2020 בכ- 4%. באירופה ההתכווצות היא חדה יותר, התכווצות של כ- 7%, גם בגלל מדיניות סגרים הדוקה יותר, וגם בשל משקל גבוה של ענפי שירותים ובעיקר תיירות. בארה"ב התכווצות התוצר מוערכת בכ- 3.5%, רמה דומה לישראל. "שנת 2021 נפתחת עם אופטימיות, עם זאת, צריך לזכור שיעברו עוד חודשים ארוכים עד שיחוסנו מספיק אנשים וייווצר חיסון עדר. כלומר המחצית הראשונה של 2021 עדיין תהיה בסימן קורונה במדינות המפותחות", ציינו בבנק הפועלים.

בישראל, מעריכים כי "למרות שמדיניות הסגרים בישראל הייתה יחסית נוקשה, התוצר ירד להערכתנו השנה בשיעור מתון יחסית של בכ- 3.5%. בישראל פעלו מספר גורמים שריככו את השפעות הסגרים: 1. השמים הסגורים – ישראלים לא נסעו לחו"ל מה שהביא לעליה בצריכה המקומית ובעיקר של מזון. 2. שיעורי חיסכון גבוהים אפשרו גם למשקי בית שהכנסתם כן נפגעה לא לצמצם בצריכה. 3. בדומה לעולם, הממשלה הגדילה באופן משמעותי את תשלומי העברה. בהנחה שהמחצית השנייה של 2021 תהיה כבר בלי כל הגבלות על פעילות כלכלית, אנחנו סבורים שהצמיחה תסתכם בכ- 4.5%. האוכלוסייה בישראל גדלה ב- 2% לשנה, וזה אומר שהתוצר לנפש בישראל לא יחזור ב-2021 לרמה של 2019".