השוק

המנכ"ל שהיה נגד המשקיעים הלך הביתה: הדרמה הענקית בצים

תשע שנים בתפקיד, ניסיון להשתלט על החברה שניהל, מכירת מניות במחיר מוזל ופרישה שנראית יותר כהדחה מרצון - הסיפור של אלי גליקמן הוא שיעור לכל משקיע בשוק ההון

רוי שיינמן | 16/4/2026 22:08 1

אלי גליקמן מנכ"ל צים (צילום RAPOPORT private news productions)

אלי גליקמן ניהל את חברת הספנות הישראלית צים מאז 2017. תשע שנים בתפקיד, רובן טובות מאוד - כולל שנות שיא שבהן צים הפכה לאחת מחברות הספנות הרווחיות בעולם.

הוא לקח את צים מחברה בקשיים לאחת מענקיות הספנות העולמיות, הוא עשה זאת עם ניהול נכון וגם עם מהלכים אמיצים, בעיקר בולטת המחיקה הענקית ב-2023: צי האוניות של צים היה מיושן, וגליקמן החליט להוציא אותו משימוש ולעבור לצי חדש.

חשבונאית המהלך לווה בירידת ערך משמעותית של 2 מיליארד דולר מאזן, מה שהביא לכך שצים רשמה הפסד של 2.27 מיליארד דולר ברבעון השלישי של אותה שנה - ההפסד הרבעוני הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם. זה היה מהלך כואב אבל נדרש.

אבל בתקופה האחרונה, שמו של גליקמן נקשר יותר לסקנדל מאשר להישגים. ועכשיו הוא עוזב.

לפני קצת יותר משנה החלו לדלוף שמועות: גליקמן שוקל לרכוש את צים בעצמו. בנובמבר 2025 זה הפך רשמי - הוא ואיש העסקים רמי אונגר הגישו הצעה לא מחייבת לרכוש את כל מניות החברה תמורת כ-2.4 מיליארד דולר, כ-20 דולר למניה.

ההצעה הזו יצרה בעיה מהותית. גליקמן המשיך לכהן כמנכ"ל בזמן שניסה לרכוש את החברה. האינטרס של מנכ"ל הוא למקסם את ערך החברה לבעלי המניות. האינטרס של קונה פוטנציאלי הוא הפוך - לשמור על מחיר מניה נמוך ככל האפשר כדי לרכוש בזול.

אי אפשר להיות בשני מקומות בו זמנית. משקיעים מוסדיים שהחזיקו מעל 8% ממניות צים התחילו לדרוש בפומבי את הדחתו.

הדירקטוריון, לזכותו, דחה את הצעת גליקמן ואונגר, שהיו נמוכות אפילו משווי המזומנים שהיה לצים בקופה. לאחר מכן נפתח מכרז מסודר שבסופו נחתמה עסקה עם ענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד וקרן פימי הישראלית - תמורת 35 דולר למניה, שווי כולל של 4.2 מיליארד דולר.

זה לא רק הרבה יותר ממה שגליקמן הציע - זו פרמיה של כמעט 59% על מחיר המניה ביום ההודעה. הדירקטוריון, בפועל, הוכיח שהצעת גליקמן לא שיקפה את הערך האמיתי של החברה.

אבל הפרק הכי מוזר בסיפור הזה הגיע בכלל אחרי העסקה. חודש לאחר שנחתמה עסקת המכירה להאפאג-לויד, גליקמן מיהר למכור כ-1.4 מיליון מניות - כמעט את כל אחזקותיו בחברה - תמורת 40 מיליון דולר. המחיר: כ-28-29 דולר למניה. כלומר, כ-20% פחות ממחיר העסקה הסגורה של 35 דולר.

למה גליקמן עשה את זה? אם היה ממתין להשלמת העסקה, היה מקבל תמורה של כ-56 מיליון דולר. הוא בחר לקחת 40 מיליון ולוותר על כ-16 מיליון דולר. עסקצת צים עדיין צריכה לעבור אישורים, אולי גליקמן רצה "ללכת על בטוח" ולהיפגש עם הכסף. או שאולי הוא פשוט הבין שזה הזמן שלו להתחיל לארוז את הדברים.

ועכשיו, כחודשיים לאחר שנחתמה עסקת המכירה, גליקמן הודיע על פרישתו. לדבריו, לאחר שהדירקטוריון בחר בהצעה של האפאג-לויד ולא בהצעתו שלו, הגיע למסקנה שאינו יכול להמשיך. הוא ימשיך לכהן כחצי שנה נוספת לצורכי מעבר.

גליקמן איבד את אמון המשקיעים, הציב את עצמו בניגוד עניינים חריף, ניסה להשיג שליטה בחברה במחיר שחלק מהמשקיעים תיארו כ"מחטף" ואז מכר את מניותיו במהירות ובהנחה לפני שהעסקה הושלמת. לא נותרו לו הרבה ברירות חוץ מלשים את המפתחות ולעזוב.

ניגוד עניינים של בכיר בחברה הוא לא רק בעיה אתית - זה סיכון ישיר לתיק ההשקעות שלכם. כשמנכ"ל מנסה לרכוש את החברה שהוא מנהל, קיים חשש מוחשי שהחלטותיו השוטפות מונעות משיקולים אישיים ולא מאינטרס בעלי המניות.

למזלם של המשקיעים, הדירקטוריון דחה את הצעת גליקמן, פתח מכרז - ובסוף הביא הצעה טובה בהרבה. זה לא מובן מאליו, ומזכיר שכשמשקיעים בחברה, כדי גם לבדוק מי מנהל אותה וכמה הוא נתון לבקרה על ידי הדירקטוריון.

עבור גליקמן והמשקיעים זה סוף חמוץ-מתוק לפרק המשותף. גליקמן הפך את צים מחברה מתקשה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים שהיו כאן, אלא שבסוף הוא עף קרוב מדי לשמש.

המשקיעים מצד אחד מסיימים את הסיפור עם עסקה טובה בהרבה שהושגה תוך תהליך תקין שבחן הצעות נוספות מצד אחד, אבל מצד שני הם מאבדים את מי שניהל את החברה בצורה מצוינת בשנים האחרונות - ושבמובן מסוים היה לו חלק גדול בעובדה שצים בכלל מושכת הצעות מהסוג שהיא קיבלה בסוף התהליך.

עוד ב-

מנכ"ל צים מתייחס לראשונה לפרישה המטלטלת ומגלה: "איני יכול להמשיך"

לכתבה המלאה

צים עצמה עוברת לפרק חדש: העסקה עם האפאג-לויד ופימי עדיין ממתינה לאישורים רגולטוריים, וגורמים בממשלה - כולל משרד התחבורה - כבר הביעו התנגדות. הפרק של גליקמן נסגר. הפרק הבא של צים עדיין פתוח.