ניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב מעלה כי מאז שהחלה המלחמה פדה הציבור 3.3 מיליארד שקל "בלבד" מקרנות הנאמנות המסורתיות. מנגד הציבור העביר את הכסף והוסיף לו כסף נוסף לקרנות הכספיות כך שבסך הכל העביר הציבור כ-6 מיליארד שקל לקרנות הכספיות.

אם כן, לאחר דעיכה בחודשים האחרונים במגמת הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית החודש נרשמה האצה על רקע המלחמה כשנפדה סכום של כ-3.3 מיליארד שקל. לעומת זאת המגמה החיובית בתעשייה הפסיבית נמשכה גם החודש עם גיוס נאה של כמיליארד שקל. קרנות הסל סיימו את החודש עם גיוס של כ-1.5 מיליארד שקל ומנגד הקרנות המחקות פדו סכום של 500 מיליון שקל, כשכמעט כל הגיוס בתעשייה הפסיבית הגיע לקטגוריות המתמחות במניות בארץ ובחו''ל.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות שרשמו גיוס גדול של כ-6.4 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש אוקטובר בכ-5.7 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של כ-1.3% מכ-429.6 מיליארד שקל, לכ-423.9 מיליארד שקל. ירידה שנובעת מתשואה שלילית של כ-2.2% (השפעה של כ-9.6 מיליארד שקל), שקוזזה חלקית עקב גיוס של כ-3.9 מיליארד שקל.

עוד עולה מהניתוח של מיטב כי מתחילת השנה סך נכסי תעשיית הקרנות עלה בכ-55.3 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-15% מכ-368.6 מיליארד שקל לכ-423.9 מיליארד שקל, עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ-4.7% (השפעה של כ-17.4 מיליארד שקל), וגיוס של כ-37.9 מיליארד שקל.

אם ניתן ללמוד משהו מהותי פעילות הציבור בשוק ההון מתחילת המלחמה הרי שניתן לראות שהציבור לא היסטרי ולמעשה מעביר כסף בין האפיקים השונים בהתאם לטעמו בהשקעות וזה נתון משמעותי בהתחשב בעובדה שבימים הראשונים למלחמה נרשם לחץ לא קטן אצל המשקיעים שנרגעו לאט לאט.

עוד ב-

מגדל שוקי הון מסמנת את המניות והסקטורים לתקופת המלחמה

לכתבה המלאה

הרגיעה בשווקים צריכה להיזקף לזכותו של בנק ישראל שמיד עם פרוץ המלחמה העמיד לטובת המשקיעים המוסדיים הלוואות שיגשרו על פערי נזילות שעלולים להיווצר כשבמקביל העמיד הבנק המרכזי תוכנית למכירת דולרים שיגשרו גם הם על מצוקת נזילות, ככל שתהיה כזו. בסך הכל פעולה נחרצת, חשובה ואחראית של בנק ישראל הרגיעה את השווקים ואת התוצאות ניתן לראות וזה נתון חשוב מאוד.