בנק לאומי שנמצא על גבול החשיפה המותרת שלו לענף הנדל"ן בוחן דרך יצירתית לצמצם אותה וזה באמצעות מהלך להכנסת המוסדיים לפרוייקטים שהבנק לקח על עצמו. מדובר במהלך מורכב מאוד אבל בהחלט ישים.

המהלך שנבחן בשלב הזה הוא העברת פרוייקטים שקיבלו ליווי בנקאי מלאומי לחברה ייעודית שהיא בתורה תנפיק אגרות חוב מגובות הפרויקט למוסדיים. בדרך הזו למעשה נטל החשיפה יורד מהמאזן של הבנק ועובר לחברה הייעודית כשמהצד השני יקבל הבנק כסף בתמורה על וויתור על חלק מהרווחים אבל הבוננזה הגדולה של הבנק יהיה בכך שהוא יקטין את החשיפה לענף הנדל"ן.

עכשיו נסביר בזהירות כי המשקיעים המוסדיים נמצאים עם עודפי מזומנים לא מבוטלים. הם סופגים לא מעט כסף מידי חודש שמקורו בהפקדות השוטפות של הציבור הרחב. המוסדיים צריכים למצוא יעוד לכסף הזה וזה מצא את דרכו בשנה האחרונה לחו"ל. יחד עם זאת, לא ניתן להוציא את כל הכסף לחו"ל ולכן המוסדיים מחשפים אפיקי השקעה בישראל וכאן אנחנו מדברים על שני סוגי השקעה.

הסוג הראשון הוא השקעה סחירה ונזילה והיא מוצאת את דרכה לבורסה. הסוג השני שעליו אנחנו מדברים במהלך של לאומי הוא להיכנס להשקעות אלטרנטיביות לא סחירות. על פי רוב המוסדיים נכנסים לפרוייקטים ארוכי טווח ומקבעים אגב כך תשואות לטווחים הארוכים.

בפרויקטים מהסוג שבנק לאומי בוחן כעת אפשרות להכניס את המוסדיים אנחנו מדברים על פרויקטים לטווח הבינוני. ליווי בנקאי מגיע להבשלה בטווחים של 3 עד 5 שנים וזה יכול להיות מעניין, בתשואה הנכונה למוסדיים.

עוד ב-

המפקח על הבנקים: הוטרדנו מתרבות החיתום בבנקים למימון קרקעות

לכתבה המלאה

הבעיה הגדולה היא ששוק הנדל"ן נמצא במשבר שלא רואים כרגע את סופו וזה אומר שלמעשה המוסדיים לוקחים על עצמם סיכון שהפרויקט יעבור לידי החברה הייעודית שיקים לאומי וגם אם לטווח הארוך (מאוד) המוסדיים יפגשו עם הכסף הרי שרף הסיכון לטווחי ההשקעה הרלוונטיים גדול מידי.