את הסיפור הזה נתחיל מהסוף. אל על שבטעות מכונה "חברת התעופה הלאומית של ישראל" עשתה מתחילת השנה תשואה של כמעט 76% למשקיעים. ואם אנחנו מסתכלים 3 שנים אחורה הרי שמדובר בתהליך לא פחות ממדהים שעברה החברה שהייתה על הסף של חדלות פירעון והנה היום היא אחת החברות על התשואות הכי טובות בשוק.

אנחנו מסיימים היום את המחצית הראשונה של שנת 2023 ומדובר בשנה כלכלית לא פחות מדרמטית. חוסר היציבות המדיני-פוליטי-ביטחוני, ריבית גבוהה שממשיכה לעלות ואינפלציה שעדיין לא נמצאת בשליטה, כל אלה לא אמורים לעשות טוב לחברות כמו אל על.

אבל האינפלציה כרגע היא אינפלציה במחירי השירותים, כלומר עולם התיירות הבינלאומי נמצא בשיאו. אנשים טסים ממקום למקום, מאתר נופש אחד למשנהו בלי לעשות חשבון לכלום וכאן חברות התעופה הן הנהנות הגדולות.

נעבור רגע לאל על. מדובר בחברה שתנאי הפתיחה שלה שיאפשרו לה לקלוט את את זרם הטיסות הזה היו לא טובים. החברה עברה מהשבתה מוחלטת כמעט בתקופת הקורונה לפעילות מלאה בזמן קצר מאוד. התדמית של אל על היא שמדובר בחברה יקרה עם שירות לא טוב, איחורים בטיסות וכן הלאה אבל זוהי נחלת העבר.

אל על הצליחה לייצר ערך ללקוחות שלה. היא שיפרה את השירות במטוסים, מקפידה יותר (הרבה יותר) על זמני היציאה והשירות בנמלי התעופה וכן הלאה. אל על הבינה שהיא לא יכולה להיות שחקן של מחיר אלא שחקן של איכות וזה אומר עמידה בזמנים, שירות טוב, זמינות וכן הלאה ובתמורה הלקוח יודע שהוא משלם יותר אבל מקבל תמורה לכסף שלו.

עוד מאפיין אחד של התייר הישראלי: התייר הישראלי אוהב לצעוק על הדיילות בעברית וכאן דווקא היה לאל על יתרון על החברות הזרות. אם עושים אגרגצייה של שירות בעברית, זמינות, שירות הוגן וכן הלאה, הרי שניתן לדרוש תשלום הוגן על זה ואל על הבינה את התהליכים האלה ועשתה מהלך.

נעבור לצד הקשה של ניהול החברה. אל על נחשבה במשך שנים חברה שלא ניתן לנהל אותה. היא הייתה שבוייה של ועדי העובדים ש"אכלו" את כל הרווחים של החברה ככה שלא נותר כמעט דבר למשקיעים (אגב, המשקיעים זה הציבור הישראלי). אל על ניצלה את משבר הקורונה שהשבית את המערכות בחברה ועברה תהליך התייעלות שכלל פרידה מלא מעט עובדים והתהליך הזה, ובצדק, נתקל בחוסר אמון בשוק ההון.

לאט לאט (והלאט הזה זה זמן מהיר מאוד - פחות מ-3 שנים) הצליחה החברה לבסס מערכת יחסים עם שוק ההון. היא הלכה לעסקה עם הפניקס שרכשה את מועדון הלקוחות "הנוסע המתמיד" והראתה רצינות בתהליך ההתייעלות ואז המוסדיים התחילו להיחשף למניה, עוד לא בכל הכוח אבל כן, התחילו להיחשף אליה.

אז אם אנחנו מסכמים את המחצית הראשונה של השנה אז אל על בהחלט ראויה לתואר: הקמבק של השנה.

עוד ב-

הצעת הרכש באל על: למה הדירקטוריון החליט לא להתערב?

לכתבה המלאה