אפליקציית ההשקעות רובין הוד חיה כבר כמה שנים. החברה של ולדימיר טנב, הוקמה תוך קריצה למילניאלס ולבני דור ה-Z, אבל לא באמת פרצה. משבר הקורונה, הריחוק החברתי שנכפה על העולם, התאווה להימורים וחלוקת הצ'קים של דונלד טראמפ הזניקה אותה והפכה אותה למחוללת תחרות בשוק השמרני של ההשקעות.

נתחיל ברקע קצר על האפליקציה. "רובין הוד" היא למעשה אפליקציית מסחר בוול סטריט שגובה עמלות מינימליות מהסוחרים ומאפשרת מסחר גם בחלקי מניות. כלומר, אם מניית אמזון עולה יותר מ-3,000 דולר הרי שניתן לרכוש חלק מהמניה ולהשקיע 50 דולר בלבד. זה עושה את החיים לקלים יותר עבור מי שאין לו סכומים גדולים של כסף ורוצה להיחשף לשווקים הפיננסיים.

רובין הוד  עיצבה את האפליקציה בעיצוב שמקובל יותר במשחקי מחשב, מה שקרץ למילניאלס ולבני דור ה-Z והפך את האפליקציה ליותר נגישה עבורם וליותר שימושית עבורם.

תנאי הרקע: תחילת שנת 2020 התאפיינה במשבר הקורונה שפרץ לחיינו. מדיניות של ריחוק חברתי וחשש מהתקהלות גרם לרבים וטובים לשבת בבית, לא להשתתף בפעילויות חברתיות (כמו לצפות באירועי ספורט או לצאת ללימודים ו/ או לעבודה) מה שהביא את בני דור ה-Z והמילניאלס לבדר את עצמם באופן עצמאי.

הם שיחקו במשחקי מחשב (וקנו כאלה המון) קנו מוצרים באמזון ואז התחילו להגיע הצ'קים מדונלד טראמפ. נזכיר, משבר הקורונה הביא לכך שהבית הלבן חשש מקריסה של משקי בית והחל לשלוח צ'קים לבתי האזרחים האמריקאים כדי שאלה יוכלו לקנות מזון, לשלם חשבונות ובכלל לשמור על אורח חיים שגרתי ומרוחק חברתית.

בני דור ה-Z והמילניאלס לא היו באמת צריכים את המענקים האלה והשתמשו בהם כדי להמר או לבדר את עצמם. ככה נכנסה לחיינו אפליקציית רובין הוד. הדור הצעיר חיפש דרכים להרוויח כסף ונחשף לאט לאט לשיח על הבורסות שקרסו בתחילת המשבר והחלו להתאושש, התאוששות שהפכה מהירה יותר ויותר והם רצו לקחת חלק בהתאוששות הזו, לא בגלל שיקולים מקרו כלכליים אלא מתוך רצון להרוויח כסף ומהר.

עולם ההשקעות

אם היינו צריכים לאפיין את המשקיע הממוצע בבורסות הרי שהיינו מציירים לעצמנו אדם מבוסס כלכלית, מעל גיל 35, מעונב ובעל השכלה וידע כלכליים. התכונות האלה גרמו למעצבי האפליקציות והאתרים המיועדים למשקיעים להיות שמרניים יותר בכל הנוגע לעיצוב, לא תמיד הם אפיינו מוצר שלם לעולם המובייל וככה הרחיקו את הדור החדש מהשווקים הפיננסיים.

רובין הוד עשתה הפוך, היא נולדה לתוך עולם המובייל והשתמשה בשפה עיצובית עדכנית וכך גרמה למילניאלס ולבני דור ה-Z למצוא את מקומם בה בקלות יחסית - והם באו בהמוניהם.

אחד המאפיינים של עולם ההשקעות הוא נושא עמלות הקניה והמכירה. ככל שעמלות אלה גבוהות יותר, מסובכות יותר להבנה - הן מרחיקות משקיעים לא מקצועיים. גם כאן רובין הוד עשתה מהלך, היא פישטה את נושא השפה, גבתה עמלות מזעריות שלא איימו על המשקיעים החדשים והם גמלו בה - פשוט באו והשתמשו.

מה לא הבנו? אחת המוסכמות בעולם הפיננסים היא שאם אדם רוכש אייפון, משתמש במק-בוק ובכלל צורך שירותים מאפל הרי שהוא מכיר את המוצרים של החברה הכי טוב ולכן מתבקש שירכוש מניה שלה או שימכור אותה אם הוא חושב שאפל מגזימה בתמחור ומחיר המניה גבוה מידי.

השאלה הגדולה איך גורמים לאותו הלקוח גם לרכוש את המניה או לפחות להתעניין בה. המוסכמה הייתה שמדובר בתהליך חינוכי ארוך טווח שיגיע, אבל עוד הרבה זמן. מה שלא הבנו שהתאווה לרווחים מהירים הכניסה את המילניאנס ובני דור ה-Z מהר לתהליך הזה ולא היה מי שיקלוט אותם בשפה הנכונה, בעיצוב הנכון ובכלל בחוויית הלקוח הנכונה - רובין הוד הייתה שם.

ניתן לומר שרובין הוד היא הרבה יותר מאפליקציית מסחר, היא מסמלת תופעה שכרגע קשה לאכול אותה בכלים הקונבנציונליים, אבל היא כאן וכדאי להבין אותה שלא לומר לקחת בה חלק (או בדומותיה שיצוצו בקרוב).