השוק

11 גופים שולטים בכ-90% מכספי הציבור בישראל והמצב רק החמיר בעשור האחרון

מספר הגופים ירד מ-15 ל-11 מה שהעלה את הריכוזיות בשוק. היקף הנכסים של הגופים המוסדיים בעשור האחרון הגיע לשני טריליון שקל, זאת בזמן שגודלו של שוק המניות נשאר ברמה דומה. שווי אחזקות המשקיעים המוסדיים מתוך הכמות הצפה של שוק המניות המקומי גדל ביותר מאחוז מדי שנה 
שרון טל | 
יור רשות ניירות ערך ענת גואטה (צילום ענבל מרמרי)
הגופים המוסדיים בישראל הגדילו את כוחם בעשור האחרון, כך עולה ממחקר שפרסמה היום (שלישי) הרשות לניירות ערך בראשות ענת גואטה, על התפתחויות בניהול כספי הציבור בישראל והשלכותיהן על שוק ההון.
מהמחקר עולה כי בעשור האחרון היקף הנכסים של הגופים המוסדיים הוכפל לשני טריליון שקל, זאת בזמן שגודלו של שוק המניות נשאר ברמה דומה. שווי אחזקות המשקיעים המוסדיים מתוך הכמות הצפה של שוק המניות המקומי גדל לכ-36% (יוני 2020), מרמה של 25% לפני כעשור, זאת בזמן שמספר הגופים המנהלים הלך וירד בעשור האחרון.
ברשות לניירות ערך מסבירים כי "כיום, 11 גופים שולטים בכ-90% מסך כספי הציבור לעומת כ-15 גופים לפני כעשור. עוד נמצא, כי במהלך העשור האחרון שווי הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הפנסיה הישראליות יותר מהוכפל. על פי נתוני יוני 2020, שווי הנכסים הכולל עומד על כ-900 מיליארדי (כ-43% מסך כספי הציבור המנוהלים וכ-64% מהתמ"ג), כאשר קצב הגידול השנתי הממוצע עומד על כ-13%. אם מוסיפים לכך את נתוני קופות הגמל, אשר במידה רבה משמשות כמוצר תחליפי לקרנות הפנסיה, יסתכם השווי הכולל של כ-1.4 טריליון שקל ובקצב גידול שנתי ממוצע של כ-10%". 
ממצאי המחקר מראים כי המשקיעים המוסדיים הפכו לכוח דומיננטי הולך וגדל בשוק ההון הציבורי המקומי. בו בזמן, חלק מגופים אלו (חברות הביטוח) מתאפיינים בריכוזיות גבוהה בהיבט של היקף הנכסים המנוהלים על ידם ביחס לגדלם היחסי בשוק ההון. המגמות עליהן מצביע המחקר ובראשן הגידול בהיקף האחזקות של המשקיעים המוסדיים ביחס לשווי השוק הציבורי המקומי, הנתח היחסי שתופסים המשקיעים המוסדיים משווי השוק הציבורי וההשפעות הנובעות מכך הן בעלות פוטנציאל התעצמות גם בעשור הבא. בהמשך, צפויים המשקיעים המוסדיים בישראל לשלוט על חלק משמעותי מהקצאת האשראי וההון למשקי הבית ולעסקים.
ברשות לניירות ערך מצביעים על כיווני פעולה מרכזיים שיש ליישם על מנת לשנות את המגמות בשוק:
  • עידוד הקמה של גופים מוסדיים נוספים, כלומר הגברת התחרות.
  • עידוד כניסתם של גופים מוסדיים בינלאומיים זרים כמשקיעים אקטיביים בשוק המניות המקומי כמנוע נוסף לנזילות, לתמחור נכסים ולהשקעה במגוון רחב יותר של מניות.
  • בחינה הקמת ועדה ציבורית שתדון בהכנסת תחרות מצד גופים מוסדיים זרים מובילים לפלחי שוק המנוהלים בלעדית על ידי הגופים המוסדיים המקומיים, דוגמת ניהול כספים פנסיוניים, וזאת לצורך חשיפת החוסך הישראלי למגוון רחב יותר של מנהלי השקעות, סגנונות ואפיקי השקעה.
  • עידוד הגדלת הכמות הצפה בשוק ההון המקומי והקטנה נוספת של נתח בעלי השליטה בחברות הנסחרות.
  • עידוד עשיית שוק על ידי הבנקים והבאת עושי שוק בינלאומיים.
המחקר בוצע על ידי המחלקה הכלכלית בניהולו של הכלכלן הראשי אילן גילדין, נועד לבחון את המגמה המסתמנת, במסגרתה גוברת הריכוזיות בהקצאת ההון והאשראי במשק. שליטת מספר הולך וקטן של גורמים על הקצאת ההון והאשראי עלולה להשפיע לרעה גם על היבטים שונים בשוק ההון בישראל. רשות ניירות ערך יזמה את המחקר על מנת להתריע על מגמות אלו ולבחון נתיבי פתרונות אפשריים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה