השוק

שער הדולר מתרסק ל-2.89 שקל: הבכיר שחזה זאת חושף מה יקרה בהמשך

אחרי שהדולר שבר את רף ה-2.9 שקלים, יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס שחזה את הנפילה, מסביר למה המגמה לא תעצור בקרוב. מי הגופים שמתעשרים מהצלילה בזמן שהיצואנים מדממים, מדוע המחירים בחנויות מסרבים לרדת, והאם המשק הישראלי בדרך לגל פיטורים חסר תקדים?

רוי שיינמן | 7/5/2026 10:54

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס (צילום אנרג'י פייננס, shutterstock)

שער הדולר שובררף נוסף: הדולר יורד מתחת ל-2.9 שקל ונסחר כעת סביב 2.89 שקל, ובכך משלים ירידה של 9% מתחילת השנה ושל 19% בשנה האחרונה - זה שיא של שלושה עשורים, ומי שחשב שירידה מתחת ל-3 שקלים הייתה אנומליה זמנית, מגלה עכשיו שזו הייתה רק תחנת ביניים.

מי שכבר חזה את המגמה הזו הוא יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, שהזהיר בעבר בראיון ל-ice כי "לדולר אין רצפה". לאור הצלילה הנוכחית של המטבע האמריקאי מול השקל, נראה שבינתיים הוא צודק לחלוטין.

כבר לפני כחצי שנה, בראיון שהעניק, שרטט פרנק את המציאות שאנו חווים כעת: "לצערי אין רצפה. אם היית שואל אותי לפני 3 חודשים אם אני מאמין שהדולר יגיע ל-3.25 שקל לא הייתי מאמין, אבל הנה אנחנו כאן. תהיה רצפה רק אם יקרה דבר אחד מתוך שלושה דברים: שינוי לרעה בזירה הגיאופוליטית, ירידות של 20% בוול סטריט - תרחיש סביר שיקפיץ את הדולר חזרה ל-3.5 שקל - או פעילות של בנק ישראל. כל עוד אף אחד מהתרחישים האלו לא מתממש, לשער הדולר אין רצפה".

הגורם המיידי לירידה של היום הוא הרגיעה במצר הורמוז. הסיכוי לסגירת הסכם בין ארה"ב לאיראן מתחזק, מחירי הנפט צונחים בהתאם, ופרמיית הסיכון על ישראל יורדת - מה שמגביר ביקושים לשקל ממשקיעים זרים. לתוך הקלחת הזו נכנס גם מנגנון המוסדיים שמוסיף שמן למדורה: כשוול סטריט עולה, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מוכרות דולרים כדי לאזן את החשיפה לחו"ל, ולחץ המכירה הזה מחליש עוד יותר את הדולר.

בשיחה נוספת, פרנק מסביר מדוע המצב חמור מכפי שהוא נראה על פני השטח, ומפנה אצבע מאשימה גם כלפי הגופים המוסדיים והיעדר הטיפול בהם.

אנחנו רואים את הירידה בשער הדולר פשוט לא עוצרת. מה יקרה מכאן?
"זה גם לא יעצור. הבעיה העיקרית היא שאת כל הנתונים שאני ואתה יודעים - פיטורים בהייטק, העברת מרכזים לחו"ל וגיוס עובדים בחו"ל, סגירת מרכזי פיתוח של גופים בינלאומיים וירידה בהכנסות ממסים - הכל ייראה במספרים רק בשנה הבאה.

עכשיו, מקבלי ההחלטות מתבססים על שנה שעברה, אז הדולר נסחר סביב 3.6 שקלים, ולכן הם יכולים לשבת ולהראות את הנתונים ולהגיד שהכל בסדר. צריך שיקום כל המגזר העסקי ויתחיל להסביר, פשוטו כמשמעו בדם, את המחיר של הירידה בדולר".

על הנייר, שקל חזק הוא חדשות מצוינות לצרכן: יבוא זול יותר, אינפלציה נמוכה יותר, ולחץ מופחת על בנק ישראל להעלות ריבית. אבל כאן בגדול נגמרים היתרונות. בפועל, ייסוף של 9% פוגע ישירות בכל חברה ישראלית שגובה הכנסות בדולרים אבל משלמת עלויות בשקלים.

וזה לא מגזר שולי - זו ליבת הכלכלה הישראלית. חברות הייטק, חברות תוכנה, ומפעלי ייצור שמייצאים חווים שחיקה ישירה ומידית ברווחיות. המשמעות: כל מיליון דולר שנכנס כהכנסות שווה עכשיו כ-90,000 שקל פחות מאשר בתחילת השנה.

לתעשיינים שנמצאים במצב הזה יש בעצם שתי ברירות: לעבור ליצוא לשווקים שאינם דולריים, או לצמצם פעילות ולפטר עובדים. בהתאם לאזהרתו של פרנק, ההערכות בשוק מדברות על סיכון ממשי לגל פיטורים בהייטק ובתעשייה אם המגמה תימשך.

למוסדיים יש תפקיד מוסרי כאן? בינתיים נראה שהם מרוויחים מפוזיציות הגידור שלהם.
"דעתי על המוסדיים ידועה, אני חושב שהם עושים טעות חמורה. מה שלא מבינים הוא שסביב הפעילות הלגיטימית של המוסדיים יש תעשייה שלמה שעושה מזה המון כסף. יש מוסדיים שחד משמעית מרוויחים מתיסוף השקל, המוסדיים עצמם בנוסטרו.

בנוסף, יש גם בנקים שמלווים אותם ונהנים, יש בנקים זרים שנהנים, קרנות גידור וכמובן מודלים ובוטים של ספקולנטים שנהנים מזה. יש תעשייה שלמה סביב הפעילות הלגיטימית של המוסדיים שנהנית מתיסוף היתר בשקל".

אז איך עוצרים את זה? איזה כלים יש למדינה להפעיל?
"כמו שאמרתי בעבר - אין פה רצפה. הרצפה יכולה להיווצר באחת משתי דרכים: או שיקרה אירוע גיאופוליטי - ואין לי ספק שזה מה שבנק ישראל ציפה שיקרה, וגם רבים מאיתנו, הרי אף אחד לא חשב שהפסקת האש הזו תימשך זמן כה רב ובנק ישראל ציפה שהשוק יעשה לו את העבודה.

כל עוד זה לא קורה, הדבר היחידי שיעצור את זה הוא בנק ישראל או משרד האוצר. הם צריכים קודם כל לבוא במישור ההצהרתי ולהגיד שיש בעיה ומטפלים בה. בלי זה, אין רצפה. מבחינה פרקטית, הכלי הכי נכון לדעתי - מעבר לריבית, להתערבות בשוק או לדרישות נזילות שאני שומע עליהן - הוא להקים גוף תחת האוצר ובנק ישראל שיטפל במוסדיים.

המשמעות היא שאין יותר פעילות של המוסדיים בבנקים במט"ח. שיקנו וימכרו כמה שהם רוצים דרך המנגנון החדש, וכך ננתק אותם משוק המט"ח. אנחנו לא מאלצים אותם לעשות כלום בדולר, רק מפרידים אותם מהשוק הפתוח. הפעילות שלהם בשוק המט"ח עולה כיום הון עתק בעמלות, וככה נחסוך גם את זה. צעד כזה פותר 70% מהבעיה אם לא 100%".

אז למה בנק ישראל לא עושה כלום? השאלה שכולם שואלים - והתשובה מורכבת. בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח של כ-230 מיליארד דולר, שווה ערך לכ-40% מהתוצר. אבל גודל הכרית הזאת הוא גם מקור לאחד הקשיים: הבנק כבר "חנוק" ממט"ח, וקנייה נוספת של דולרים היא לא אפשרות פשוטה עבורו.

הנימוק הרשמי הוא שמדובר ב"כוחות שוק" לגיטימיים ולא ב"כשל שוק" שמצדיק התערבות. אך המתח בשוק גדל והביקורת גוברת.

יעקב אטרקצ'י, מבעלי חברת הנדל"ן אאורה, יצא לאחרונה בתקיפות נגד המדיניות: "הנגיד לא יכול להמתין להחלטת הריבית הקרובה ב-25 במאי - אחרת ימצא את הדולר ב-2.8 שקלים. נגמרו התירוצים".

הכלכלן יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, הציע מסלול פעולה מקביל: הורדת ריבית של חצי אחוז בטווח הקרוב, לצד פעולה מתואמת של משרד האוצר שירכוש מט"ח כנגד התחייבויותיו, ויספק רשת הגנה דרך פחת מואץ והטבות ליצואנים. לפי הכלכלנים הבכירים, הסיכוי להורדת ריבית כבר בהחלטה הבאה של בנק ישראל עלה ל-50% ויותר.

והמחירים? לא זזים אגב, למי שציפה שהשקל החזק יוריד מחירים בחנויות - ההפתעה מאכזבת. בניגוד לתיאוריה הכלכלית, המחירים מסרבים לרדת. הסיבה לכך פשוטה: חוסר תחרות. יבואנים, חברות שילוח ורשתות קמעונאות פשוט מכניסים את השיפור לרווחיות שלהם במקום לגלגל את ההוזלה לצרכן.