השוק

"בנק ישראל יורה לעצמו ברגל ולכולנו בראש" - האנליסט הבכיר פותח הכל

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס ללא מעצורים בראיון ל-ice על שער הדולר: "השקל איבד כל ערך כלכלי", למה הוא פוגע בכולנו: "המגזר הכי חשוב בישראל נפגע", ומתי בנק ישראל יתחיל לפעול: "אין רצפה לשער הדולר"

רוי שיינמן | 1/11/2025 19:30 1

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס (צילום אנרג'י פייננס, shutterstock)

השקל ממשיך בהתחזקות חדה מול הדולר, כשהמטבע האמריקאי נסחר כיום סביב 3.25 שקל - ירידה של כ-10.5% מתחילת השנה ורמה שלא נראתה כבר שלוש שנים.

מספר כוחות מרכזיים פועלים במקביל ומניעים את ההתחזקות החדה: הסנטימנט החיובי שהציף את השוק לאחר סיום המלחמה וחזרתם ההדרגתית של משקיעים זרים, הפער המתרחב בין ריבית בנק ישראל (4.5%) לריבית בארה"ב שירדה השבוע ל-4%, והעליות המתמשכות בוול סטריט.

הגורם האחרון, כך מעריכים בשוק, הוא הדומיננטי ביותר: כשהמדדים בארה"ב עולים, המוסדיים הישראליים נדרשים למכור דולרים ולקנות שקלים כדי לאזן את החשיפה - מה שמפעיל לחץ משמעותי על שער החליפין.

אבל בעוד רבים חוגגים את הדולר הזול, יש מי שרואה בתמונה הזו עיוות מסוכן ולא חוסך בביקורת ממי שאמור לפעול: בנק ישראל. יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, מציג בראיון ל-ice ביקורת חריפה במיוחד על בנק ישראל ועל האופן שבו שער החליפין הפך להיות תלוי לחלוטין במה שקורה בוול סטריט.

לדבריו, המטבע הישראלי "איבד כל ערך כלכלי" והפך לכלי משחק בידי המוסדיים, בעוד הבנק המרכזי מסרב לטפל בבעיה למרות שיש לו את הכלים לעשות זאת.

בשיחה פרנק מנתח את המצב הנוכחי בחריפות, מסביר מדוע הקשר בין וול סטריט לשער הדולר הוא "אבסורד", ומזהיר שללא התערבות - אין רצפה לשער הדולר. הוא גם חושף את מה שלדעתו עשוי להיות ניסיון של בנק ישראל להסתיר את העיוות על ידי קביעת שער יציג לא מדויק, ומפרט את המחיר הכבד שהציבור משלם כתוצאה מהמצב הנוכחי.

איך אתה רואה את התקופה האחרונה עבור שער הדולר?
"עדיין יש גל גדול של פעילות ספקולטיבית שמתלבש על הזרימה הטבעית - שנובעת מהעודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל. עם זאת, הגורם העיקרי שמשפיע על שער הדולר היום זה המוסדיים שמושפעים מהשוק בארה"ב - ככל שהמדדים בוול סטריט עולים מוכרים דולרים על מנת לאזן את החשיפה".

כמה הגורם הזה דומיננטי כרגע?
"זה הגורם הכי דומיננטי עכשיו בפער, יותר מכל גורם פוליטי, העודף בחשבון השוטף או הריבית. כל עוד וול סטריט ממשיכה לעלות זה יימשך".

ההשפעה הגדולה של וול סטריט על הדולר מוצדקת?
"ממש לא, אני מזמן טוען שבנק ישראל היה צריך למצוא אלטרנטיבה לפעילות של המוסדיים. לאחרונה ראינו שיצאה הנחיה לבנקים להגדיל את דרישת הבטחונות מהמוסדיים, זה לא תיקון של המעוות אלא הכרה של הבעייתיות, אבל זה לא מספיק.

גם אם יהיה גאן שגשוג כלכלי מדהים, הסכמי השלום והרחבת הסכמי אברהם - הנאסד"ק יכול לרדת ב-30% ובין רגע שער הדולר יקפוץ ל-4 שקל. זה פשוט אבסורד. המטבע הישראלי איבד כל ערך כלכלי, זה לא טבעי וזה לא צריך להיות ככה.

"בנק ישראל מעדיף לשבת מהצד. יש הרבה דרכים לפתור את הנושא. יש יתרות מטח עצומות והוא יכול להיות הבנק של הגופים המוסדיים. יכול להיות שבנק ישראל מכיר בבעיה, אף פעם לא מאוחר להתחיל לטפל בבעיה הזו - אבל הוא לא רוצה".

למה בנק ישראל לא רוצה לטפל בבעיה הזו?
"כי זו חשיבה מחוץ לקופסא ופעילות שלא מוגדרת בבסיס הפעילות שלו. בנק ישראל צריך לפעול כשהוא רואה פעילות חריגה. לזהות פעילות חריגה זה לא לבוא ולהגיד שהדולר עולה 5% כתוצאה מאירוע בטחוני כלשהו. אין הבדל בין עלייה יומית של 5% לעלייה של 3%-4% כל חודש, בשני המקרים חייבים להתערב.

יותר מכך - ייתכן שבנק ישראל קובע שער דולר יציג לא מדויק בכדי שהוא לא יהיה חייב להודות שהשקל הגיע לשיא - השער היציג אמור להיקבע אקראית בין 13:15-15:15. לא תשכנע אותי שזה אקראי שהבנק דוגם את שער הדולר הכי נמוך במערכת בדיוק ב-13:15, זו לא בחירה אקראית, הוא מנסה לצמצם את העיוות.

השקל התחזק בצורה אימתנית, הרבה מעבר ממה שנדרש כתוצאה מהתחזקות בוול סטריט - פה אני מצפה מבנק ישראל לפעול".

כמה הפעילות הספקולנטית עדיין משפיעה ומה בנק ישראל יכול לעשות?
"הספקולנטים ממשיכים להשפיע בעיקר בשעות הערב, רואים את זה בנתוני המסחר. בנק ישראל יכול לפעול אפילו שם עם פקודה פשוטה של הצבת לימיט לקניית דולרים. הבעיה עם הספקולנטים היא שככל שהשיטה שלהם עובדת ספקולנטים נוספים מגיעים - ראינו את זה בפולין, בדרום אפריקה ועכשיו גם כאן. אם בנק ישראל יפעל שם במשך חודשיים, זה הכל, הם יפסיקו".

מה הנזק לציבור כתוצאה מהירידה בדולר?
"בנק ישראל יורה לעצמו ברגל ולכולנו בראש - המשק משלם מחיר גבוה מאוד. רוב הכלכלנים שלא נמצאים בבנק ישראל אומרים שהיה צריך להוריד ריבית מזמן. עכשיו אחרי הפחתת הריבית הנוספת של הפד' נפתח פער גדול יותר בין הריביות בארה"ב ובישראל והשחקנים בשוק מהמרים יותר על השקל.

אי הפחתת הריבית כשלעצמה פוגעת בציבור, גם במשכנתאות, וגם בציבור שנוטל הלוואות. הירידה בדולר פוגעת במגזר הכי יצרני במדינת ישראל, הייצוא וההייטק, וזה פוגע בהכנסות המדינה ממסים. אין כמעט נדבך בכלכלה הישראלית שלא נפגע מהירידה בשער הדולר".

כמה נמוך הדולר יכול לרדת?
"לצערי אין רצפה. אם היית שואל אותי לפני 3 חודשים אם אני מאמין שהדולר יגיע ל-3.25 שקל לא הייתי מאמין, אבל הנה אנחנו כאן. תהיה רצפה רק אם יקרה דבר אחד מתוך שלושה דברים: שינוי לרעה בזירה הגיאופוליטית, ירידות של 20% בוול סטריט - תרחיש סביר שיקפיץ את הדולר חזרה ל-3.5 שקל - או פעילות של בנק ישראל. כל עוד אף אחד מהתרחישים האלו לא מתממש, לשער הדולר אין רצפה".