השוק
פסגות בית השקעות: "משקי הבית בישראל מתאוששים, העסקים במשבר"
בית ההשקעות פסגות ערך סקירה כלכלית שבועית, בה עסק בין היתר בהתאוששות של משקי הבית בישראל לעומת הסקטור העסקי שקורס, ההשפעות של המכסים שהטיל טראמפ על מחירי מוצרי הליבה בארה"ב והצמיחה המפתיעה שהגיעה מן הצד השני
בית ההשקעות פסגות ערך סקירה כלכלית שבועית, בה עסק בין היתר בהתאוששות של משקי הבית בישראל לעומת הסקטור העסקי שקורס, ההשפעות של המכסים שהטיל טראמפ על מחירי מוצרי הליבה בארה"ב ועוד.
"אחרי שבחופשת פסח לא הופצו נתונים ע"י הלמ"ס ובשבוע שעבר עיקר הקשב היה סביב הסוגיות הביטחוניות והאינפלציה, הגיע הזמן לצלול שוב לנתונים השוטפים בישראל. בשבוע שעבר פורסמו מדד אמון הצרכנים וסקר הערכת המגמות בעסקים, שני הסקרים שמספקים לנו תמונה מקיפה על הסנטימנט בארץ. אומנם בשניהם נרשמה ירידה במדד הכללי, אך במבט מעמיק ניכרים הבדלים רבים.
נתחיל בצד של משקי הבית. מדד אמון הצרכנים ירד במרץ ב-2 נק' לרמה של 19- נק' אך עדיין מדובר ברמה גבוהה יחסית לממוצע בשנות המלחמה שעמד על 26-. מעבר לכך, הירידה במדד הושפעה בעיקר מירידה של 7 נק' ברכיב "השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה".
נכון, מדובר בירידה חדה לרכיב זה, אך הדבר הגיוני כשמודבר בהערכה לחודש של לחימה ורמת אי ודאות גבוהה. ירידה זו למעשה "מקזזת" את הזינוק החד פעמי של 8 נק' שנרשם לאחר הסכם הפסקת האש בעזה בסוף שנה שעברה ותמך בזינוק של 10 נק' במדד הכללי. אלא שהפעם השינוי בכל יתר הרכיבים היה קטן מאוד, כשרכיב "הכוונה לרכישות גדולות" בכלל עלה ב-2 נק'.
שווה לשים לב באופן ספציפי לרכיב "השינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה" שירד ב-3 נק' אך הוא נמצא ברמותיו הגבוהות ביותר מאז נובמבר 2022, ונמצא במגמת עליה עקבית מתחילת 2024.
מבלי להבין שום דבר בצד הביטחוני, סביר להניח שנראה את רכיב זה חוזר לעלות בחודש הבא, בעיקר אם הפסקת האש בצפון תישמר, וזה מבלי להתייחס להתפתחויות שעשויות להיות אם השיחות הישירות מול לבנון יביאו לאיזה הסכם רחב יותר. מכיוון שלרכיב זה יש את המתאם הגבוה ביותר עם התנהגות המדד הכללי סביר להניח שנמשיך לראות את מדד אמון הצרכנים הולך ומשתפר בחודשים הקרובים.
ולפני שנעבור לצד העסקים חשוב לשים לב לדבר נוסף והוא ההתאוששות שנרשמה בשיעור משקי הבית שמציינים כי ההכנסה החודשית גדולה מההוצאה החודשית. אומנם שיעור משקי הבית שציינו שההכנסה החודשית מספיקה להם בדיוק לכיסוי ההוצאות השוטפות עדיין גבוה משמעותית מבעבר, אך הוא כבר לא נמצא במגמת עלייה.
מעבר לכך, שיעור משקי הבית שמציינים כי הם מוציאים יותר ממה שהם מכניסים חזר לרדת מתחילת השנה, ואלו קודם כל מתייצבים על הוצאה בגובה ההכנסות ורק לאחר מכן יעברו, אולי, למצב של צבירת חסכונות. בכל מקרה, התאוששות זו תומכת גם היא במצבם של הצרכנים, והופכת אותם לעמידים יותר לזעזועים עתידיים.
בצד העסקים הסנטימנט נראה פחות חיובי. המאזן הכולל ירד ב-8.4% לעומת פברואר, וזאת בהמשך לירידה של 3.1% מהחודש הקודם. הירידה הייתה רוחבית בכלל הענפים, אם כי המאזנים בענף התעשייה והשירותים נותרו חיוביים – כלומר בענפים אלו ישנם יותר מנהלים שדיווחו על מצב כלכלי "טוב" מאשר מצב כלכלי "רע".
באופן לא מפתיע אחוז המנהלים שציינו את המצב הביטחוני כמגבלה הפוגעת באופן חמור בפעילות החברה זינק במרץ, והוא אף עקף את ממוצע המנהלים שציינו כך במהלך מבצע "עם כלביא". לא פחות מעניין היה הדיווח של הלמ"ס כי נמצא שוני בפגיעה הכלכלית בעסקים קטנים לעומת עסקים גדולים ובינוניים, כפי שניתן לראות בתרשים מטה אשר מדגים זאת על ענף התעשייה אך מגמה דומה ניכרת בכלל הענפים.
אך הבעיה העיקרית היא לאו דווקא בהערכת המנהלים את המצב כפי שהיה, אלא בסעיפי הציפיות לעתיד. גם כאן נרשמה הרעה משמעותית בקרב כלל המנהלים ובאופן נרחב בכלל הענפים. המאזן הכללי בנוגע לפעילות הכלכלית בחודש הבא ירדה בחדות לרמה של 10.5- נק' מ-5.4 נק' בחודש שעבר.
ענף התעשייה אומנם היה היחיד שנשאר בתחום החיובי, אך הוא עומד בסך הכל על 0.1 נק' לעומת 4.4 נק' בחודש הקודם. בענפי הבינוי והמסחר נרשמו ירידות חדות של 21 ו-20.1 נק' (בהתאמה) בצפי לפעילות בחודש הבא, ובענף השירותים נרשמה ירידה של 18.8 נק' בצפי למכירות לשוק המקומי.
הצפי להעסקה ירד גם הוא לטריטוריה שלילית, 7.4- נק' לעומת 3.5 נק' בחודש שעבר, כשהירידה של 13.3 נק' בענף השירותים הייתה הגדולה ביותר. מכיוון שמירב העובדים בישראל מועסקים בתחומי השירותים, ציפיות שליליות בתחום זה עשויות להתגלגל בשלב הראשון להקטנת הגיוסים והיצע המשרות בתחום, ובשלב מאוחר יותר לצמצום בפועל של כוח העבודה.
אי הוודאות של הימים האחרונים גבוהה במיוחד כאשר החדשות, ובעקבות כך המשקיעים, נעים בין התגבשות של הסכם קבע בין ארה"ב לאיראן ופתיחת מצר הורמוז לבין ירי איראני על מכליות. בינתיים, מחיר חבית נפט WTI ירד ב-25.4% לרמה של 83.85 דולר לחבית והתשואות ל-10 שנים ירדו ב-18 נ"ב ל-4.25% אך בהינתן שהחוזים העתידיים על ריבית הפד עדיין מגלמים רק 2 הפחתות ריבית עד אוגוסט 2027 (הראשונה רק ביוני 2027) נדמה שהעליות הוגבלו על ידי אי הוודאות הגבוהה.
אי הוודאות נובעת לא רק מאי הוודאות לגבי הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה אלא גם משלושה גורמים נוספים: ראשית, כרגע כלי השיט מחויבים עדיין לעבור דרך המים האיראניים בסמוך לאי לאראק. שנית, בתנאים הנוכחיים רק המכליות התקועות במפרץ (כ-128 ספינות הנושאות כ-160 מיליון חביות נפט) יוכלו לעבור ולחדש את ההיצע.
כל עוד אין הסכם קבע אין ביטחון שמספק את חברות השיט ואת המבטחות כך שלא סביר שנראה ספינות חדשות נכנסות למפרץ, טוענות סחורות ויוצאות לדרך. שלישית, לא ברור עדיין האם איראן תמשיך לגבות דמי מעבר במצר כחלק מהסכם ארוך טווח. בהתאם לכך ובאופן לא מפתיע, ככל שתהליך השיחות יתכנס לכיוון של פתיחת המצר, כך יש לשווקים עוד לא מעט מקום לעליות.
המכסים הכבדים שהטיל טראמפ על מדינות שונות במהלך 2025 הציתו ויכוח ער ולא טריוויאלי בקרב כלכלנים לגבי מידת הגלגול בפועל של המכסים אל מחירי הצרכן. לכאורה, אין שום סיבה לוויכוח שכן מכסים מתגלגלים בסופו של דבר לצרכן ולכן הם משפיעים כלפי מעלה על האינפלציה. אלא שבפועל הדברים מורכבים יותר.
דיווחים רבים על כך שהיצרנים בחו"ל (למשל חברות הרכב היפניות) ספגו חלק ניכר מהעלות של המכס דרך צמצום מרווחים הגבירו את ההערכות שהפעם זה שונה. הפד, שמנסה לנווט בין מחירי האנרגיה, אינפלציית השכר בענפי השירותים, שוק העבודה והמכסים של טראמפ נדרש כמובן לסוגיה הזו ופרסם בשבוע שעבר את החלק השני של המחקר שלו בנושא.
במחקר הראשון, שפורסם במאי 2025, מצאו בפד עדויות ראשוניות לכך שהמכסים שהוטלו על סין בתחילת אותה שנה כבר החלו להתבטא במחירי הצרכן. במחקר הנוכחי, הפד מרחיב ומעמיק את הניתוח זה, ומכסה את כל גלי המכסים שיושמו עד נובמבר 2025. המסקנה המרכזית היא חד-משמעית: המכסים עברו בתמסורת מלאה אל הצרכן ובלעדיהם האינפלציה הייתה נמוכה בהרבה מכפי שהיא כיום.
במחקר החדש המתודולוגיה לוקחת בחשבון שלא כל סל הצריכה האמריקאי חשוף באותה מידה בכל נקודת זמן למכסים השונים שטראמפ הטיל. בשל ריבוי המכסים והשונות גם בין המוצרים השונים וגם בין מדינות הייצור שלהם, הפד לוקח בחשבון שמנגנון התמסורת עשוי להיות איטי יותר מאשר בגל המכסים של השנים 2018-2019.
בנוסף, הפד לקח בחשבון לא רק את הייבוא הישיר של מוצרים מוגמרים, אלא גם את תשומות הייצור המיובאות שמשמשות לייצור מקומי, מרכיב שנוטים להתעלם ממנו במחקרים אחרים.
ברמת מחירי מוצרי הליבה, ההשפעה המצטברת שניתן לייחס למכסים עד פברואר 2026 הסתכמה בעלייה של 3.1%. המשמעות היא שמחירי מוצרי הליבה, שרשמו בשנה האחרונה עלייה שנתית של כ-2.3% היו כנראה יורדים ללא המכסים ב-0.7%, בדומה לירידה השנתית הממוצעת שלהם בתקופת שלפני הקורונה.
ברמת אינפלציית הליבה הכוללת ההשפעה מתונה יותר, כיוון שמוצרי הליבה מהווים רק כרבע ממנה כך שהתרומה המצטברת של המכסים לאינפלציית הליבה הכוללת עמדה על כ-0.8%, לא מעט בכלל.
מסקנה שניה שעולה מהמחקר של הפד היא שהתמסורת בין המכסים לאינפלציה היא מלאה אבל לא מיידית אלא מתפרסת על פני חמישה עד תשעה חודשים. במילים אחרות, אם המכס מייקר את עלות הרכישה של מוצר מסוים בדולר אחד אז הצרכן ישלם בסופו של דבר דולר אחד יותר אך זה לא קורה ביום אלא בהדרגה לאורך כחצי שנה עד שלושה רבעי השנה. לבסוף, הממצא החשוב ביותר הוא שנכון לפברואר 2026 הפד מעריך שרוב ההשפעה של המכסים שהוטלו עד נובמבר 2025 כבר מיצתה את עצמה.
המשמעות של המסקנה הזו היא ברורה, אם השפעת המכסים כבר מתומחרת במלואה במחירים לצרכן אז בהסתכלות קדימה אינפלציית מוצרי הליבה צפויה לחזור לטרנד של לפני הקורונה, כלומר להיות שלילית, מה שימשוך את אינפלציית הליבה הכוללת כלפי מטה.
יתרה מכך, בהינתן שביולי פג התוקף להטלת המכס הבינ"ל בגובה של 15%, ייתכן מאוד שחלק מהמכסים הנוכחיים יבוטלו. נכון, ביטול מכסים אינו סימטרי להטלתם מבחינת התמסורת כי קל יותר להעלות מחירים מאשר להוריד אותם, אך גם אפקט מתון של ביטולים כאלו יכביד עוד יותר על אינפלציית הסחורות.
עוד ב-
לכן, בשורה התחתונה, מבחינת הפד המכסים הופכים בהדרגה לגורם פחות רלוונטי וההסתברות להאטה באינפלציה הולכת וגדלה. מכאן שגם ההסתברות שמהלך הפחתות ריבית מהיר יותר מכפי שמתומחר כרגע בחוזים העתידיים נראית יחסית גבוהה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
