השוק

המודל הישראלי יציל את ארגנטינה? הצעד הדרמטי של מיליי

נשיא ארגנטינה מאמץ את תוכנית הייצוב הישראלית בניסיון לבלום את האינפלציה הדוהרת. בשיחה עם ice פרופ' ליאו ליידרמן חושף את הקשר האישי וההזדמנות החדשה שנפתחת עבור חברות ישראליות בארגנטינה
רוי שיינמן | 
נשיא ארגנטינה מיליי ופרופ ליידרמן (צילום יחצ)
בעוד ארגנטינה נאבקת לשנות את פניה תחת הנהגתו של הנשיא חאבייר מיליי, הקשר הישראלי הופך למצפן עבור המדינה הדרום-אמריקאית. בביקורו הנוכחי בישראל, בו הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, מיליי לא שכח להודות לאדם שליווה אותו לאורך שנים: פרופ' ליאו ליידרמן.
ליידרמן, ראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס ויועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים, שוחח עם מיליי על הדרך שעברה ישראל מאז המשבר הגדול של שנות ה-80, ועל האתגרים הכבירים שעומדים בפני ארגנטינה בדרך להבראה. בשיחה עם ice, ליידרמן מנתח את ה"טיפול בהלם" שעוברת הכלכלה הארגנטינאית ואת ההזדמנויות החדשות שנפתחות עבור חברות ישראליות.
פרופ' ליידרמן, מהו המצב הכלכלי של ארגנטינה כיום תחת שלטון מיליי?
"מאז בחירתו של מיליי, ארגנטינה נמצאת בניסיון אינטנסיבי לייצב את הכלכלה לאחר עשורים של אינפלציה דוהרת, גירעונות תקציביים עמוקים ובריחת הון מאסיבית. חוסר האמון של משקיעים - מקומיים וזרים כאחד - יחד עם מדדי שחיתות גבוהים היסטורית, הפכו את המשימה למורכבת במיוחד".
אילו מהלכים מיליי מוביל?
"מיליי הציג תוכנית הכוללת 'הבראה פיסקאלית' דרסטית: איזון תקציב המדינה באמצעות העלאות מיסים לצד קיצוץ חד בהוצאות הממשלה. כחלק מכך, בוטלו שורה של משרדי ממשלה שהתבררו כמיותרים לחלוטין. במקביל, המדינה פנתה לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק העולמי כדי להסדיר את חובותיה, לאחר שבעבר פשטה רגל ואיבדה את אמון השווקים - דבר שהזניק את פרמיית הסיכון של ארגנטינה ליותר מ-1,000 נקודות בסיס (לשם השוואה, ישראל עומדת כיום על כ-100 נקודות בסיס ל-10 שנים).
חשוב לומר שקרן המטבע והבנק העולמי תומכים בתוכנית של מיליי. אנו כבר רואים סימנים ראשונים של הבראה, אך בצדם יש 'תופעות לוואי' קשות: סגירת משרדים וצמצום תקציבי מובילים לעלייה באבטלה ולהרעה במדדים החברתיים, כמו שיעורי העוני".
מה טיב הקשר הכלכלי בין ארגנטינה לישראל, ואיך הניסיון הישראלי משתלב בתוכניות של מיליי?
"הקשר מרתק. מקבלי ההחלטות בארגנטינה גילו עניין רב בתוכנית הייצוב הישראלית של 1985. אני באופן אישי הייתי שותף לשלב השני של התוכנית בשנות ה-90, כחבר הנהלה בכירה בבנק ישראל ומנהל חטיבת המחקר. המטרה שלנו אז הייתה להוריד את האינפלציה מרמה דו-ספרתית לחד-ספרתית. הנהגנו אז את יעד האינפלציה שקיים עד היום והגמשנו את שער החליפין, כך ששוק המט"ח יתנהל לפי ביקוש והיצע ללא פיקוח ממשלתי", מסביר ליידרמן.
"הארגנטינאים רואים בהצלחה הישראלית מודל להערצה. כדובר השפה וכמי שגדל בארגנטינה, קיימתי איתם קשרים הדוקים וביקרתי שם רבות. עבורם, הורדת האינפלציה - שעומדת שם כיום על מעל 30% ברמה החודשית בשיאה - היא יעד קריטי".
איך אתה רואה את עתיד הקשר של ישראל וארגניטנה?
"חאבייר מיליי מכיר אותי עוד מהתקופה ההיא. בטקס קבלת הדוקטורט בבר-אילן, הוא הודה לי אישית על שיתוף הפעולה המקצועי לאורך השנים. כיום היחסים בין המדינות מצוינים: קו טיסה ישיר נפתח, והמסחר מתרחב.
הארגנטינאים מגלים עניין עצום בטכנולוגיה ישראלית, ואני רואה כאן חלון הזדמנויות מצוין לחברות מקומיות. מעבר לייבוא המוכר של בשר ומוצרי חקלאות, יש פוטנציאל אדיר בתיירות - ארגנטינה היא מדינה קתולית עם זיקה עמוקה לירושלים, ואני צופה צמיחה גדולה גם בתחום הזה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה