השוק

הכלכלן הבכיר: "זה מה שצפוי בשווקים אחרי הפסקת האש"

הפסקת האש טורפת את הקלפים, אבל האם השוק כבר תמחר את כל החדשות הטובות? פרופ' ליאו ליידרמן מסביר בשיחה עם ice למה הריבית לא תרד כל כך מהר, האם אפשר לצפות להעלאות מסים בתקופה הקרובה, ומה יעשו המשקיעים בתגובה להתפתחויות הדרמטיות
רוי שיינמן | 
ליאו ליידרמן (צילום ענבל מרמרי)
המשק הישראלי נמצא באחת מנקודות הצומת המורכבות בתולדותיו. לאחר יותר מחודש של לחימה אינטנסיבית שגבתה מחיר כבד גם מהעורף, הפסקת האש נכנסה לתוקף. בעוד שהציבור מייחל להמשך השקט, השווקים הפיננסיים מגיבים בזהירות, מנסים לתמחר מציאות חדשה שבה הלחימה אולי דועכת, אך אי הוודאות המאקרו כלכלית נותרת גבוהה מתמיד.
ברמה הלאומית, ישראל ניצבת בפני אתגרים אדירים: גירעון תופח, צורך בשינוי סדרי עדיפויות בתקציב הביטחון ושאלות בוערות סביב הריבית והאינפלציה. הפסקת האש ככל הנראה נפיצה ומושפעת גם ממדיניות הבית הלבן בוושינגטון ולתגובות בטהרן, כאשר כל תזוזה בזירה הבינלאומית משליכה באופן ישיר על הכיס של כל אזרח בישראל.
כדי להבין את תמונת המצב המורכבת, שוחחנו עם פרופ' ליאו ליידרמן, יועץ כלכלי ראשי של בנק הפועלים ו'פעילים' וראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס. בשיחה עם ice ליידרמן מדבר איך הוא רואה את המשק ביום שאחרי המלחמה, מנתח את התנהגות השווקים ומסביר מדוע, למרות הרגיעה, הדרך ליציבות כלכלית עוד ארוכה.
איך אתה רואה את המשק אחרי המלחמה?
"להערכתנו, אי הוודאות לא הולכת להיעלם בקרוב והיא תלווה אותנו עוד זמן רב. אמנם נקבע 'דד-ליין' של שבועיים לשיחות, אך הטבע של משא ומתן כזה הוא שמועדים יכולים להידחות. אנחנו נמצאים בסביבה שבה קשה מאוד לחזות את המהלכים של נשיא ארה"ב או את התגובות של האיראנים.
עם זאת, קיימת סבירות גבוהה שלא נחזור ללחימה מלאה בתום השבועיים האלו. ברגע שנוצרת דינמיקה של שיחות, קשה מאוד לשבור את הכלים ולחזור לקרב. טראמפ כבר ציין שהיעדים הושגו 'מעל ומעבר', וסביר להניח שגם סביבתו הקרובה תתנגד לחידוש האש", אומר ליידרמן.
"צריך לזכור שגם פוליטיקה פנימית משחקת כאן תפקיד - בחירות האמצע בארה"ב מתקרבות, הפופולריות שלו במגמת ירידה, והוא לא ירצה להסתכן באיבוד השליטה בסנאט ובקונגרס לטובת הדמוקרטים. ראינו את טראמפ 'מתקפל' בעבר בנושאים אחרים, וזה בהחלט תרחיש אפשרי גם כאן".
איך אתה רואה את מצב השווקים?
"באופן מפתיע, לא ראינו דרמות יוצאות דופן בשווקים מאז תחילת המלחמה. השווקים מבינים שכרגע אין הכרעה ברורה, ולכן התרחיש הסביר ביותר הוא המשך דשדוש וחיפוש אחר נקודת שיווי משקל חדשה.
הנתונים ממחישים זאת היטב: מדד ה-S&P 500 רחוק רק כ-3% משיאו ההיסטורי למרות אי הוודאות, התשואות לאג"ח ל-10 שנים יציבות סביב 4.3%, והדולר כמעט ולא נחלש מתחילת אפריל. בארה"ב העיניים נשואות לעונת הדוחות, שם מצפים לגידול דו ספרתי ברווחי החברות. לדעתנו, המהפכה הטכנולוגית והתוצאות העסקיות יהיו הפוקוס המרכזי של המשקיעים, יותר מאשר האירועים הגיאופוליטיים.
הבורסה בישראל תמחרה עד היום תרחיש אופטימי מאוד של "מזרח תיכון חדש", שכלל השמדת פרויקט הגרעין האיראני ושינוי משטר בטהרן. כיום ברור שאנחנו לא שם. חזרנו למציאות שבה האיום האיראני על השולחן והלחימה בלבנון עשויה להימשך עוד זמן מה.
השוק מושפע כרגע מהסנטימנט החיובי בחו"ל ומבשורות הפסקת האש, אך חשוב לזכור שההשפעה של הזעזועים הגיאופוליטיים הייתה עד כה מדודה יחסית. זה לא מבטיח שזה יישאר כך תמיד. פרמיית הסיכון עדיין כאן, גם אם היא לא מתפרצת בעוצמה בכל יום".
האם עלינו לצפות לעליות מסים בקרוב?
"מכיוון שהבחירות קרובות, הדיון על תקציב השנה הנוכחית הוא פחות קריטי בעיני המשקיעים. מה שבאמת חשוב הוא התקציב לשנים 2027-2028. אני שותף לעמדת נגיד בנק ישראל שצריך לנהוג בזהירות פיסקאלית מרבית.
אין ספק שבשנה הבאה, כנראה לאחר הבחירות, נתמודד עם קושי תקציבי משמעותי מאוד. נצטרך להגדיל את תקציבי הביטחון ולשנות את מבנה ההוצאות כדי להכין את צה"ל למערכות מורכבות יותר בעתיד. כרגע נושא הגירעון והתקציב לא משתקף במלואו בפרמיית הסיכון של ישראל, אך חוסר השקיפות והפעולות של הרגע האחרון בממשלה בהחלט מדאיגים".
האם הפסקת האש תשפיע על חברות דירוג האשראי?
אני לא צופה שינוי מיידי בדירוג של ישראל. חברות הדירוג מעדיפות במצבים כאלה להמתין ולראות לאן הרוח נושבת. אין להן סיבה למהר עם פעולת דירוג חדשה כשכל האזור נמצא בעמדת המתנה והסיכונים במזרח התיכון עדיין מוגדרים כגבוהים מאוד".
מה צפוי לקרות לריבית בארה"ב ובבנק ישראל?
"הדילמה של הבנקים המרכזיים היא עד כמה עליות המחירים, במיוחד בתחום האנרגיה, הן זמניות או קבועות. בארה"ב, ציפיות האינפלציה עומדות על כ-3%, בעוד היעד של הפד הוא 2%. במצב כזה, קשה לראות הורדות ריבית באופק הקרוב.
גם בישראל התמונה דומה. למרות שהציפיות לאינפלציה הן בתוך היעד (סביב 2.7%), בנק ישראל מדגיש בכל הזדמנות את אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה. אנחנו צפויים לראות שני מדדי מחירים גבוהים יחסית בקרוב, כך שקשה להאמין שהבנק ימהר להוריד את הריבית לפני שיראה יציבות ממשית".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה