ישראל נכנסה לשבוע קריטי מבחינה פיסקלית־פיננסית, שבו האתגר הוא לא רק כמה עולה המלחמה, אלא איך מונעים ממנה להפוך למנגנון שמקבע גירעון גבוה ומעלה את מחיר ההון לשנים קדימה. הממשלה קידמה עדכון תקציבי שמגדיל את הוצאות הביטחון ב־32 מיליארד שקל ומעלה את יעד הגירעון של 2026 ל־5.1% מהתוצר, לעומת 3.9% קודם לכן, כשסך ההוצאה ללא שירות חוב מגיע ל־699 מיליארד שקל והקצאת הביטחון עומדת על 143 מיליארד.

במקביל נקבע קיצוץ רוחבי של 3% בהוצאה האזרחית כדי לקזז חלק מהתוספת. ההחלטה כבר עברה בממשלה, ובכנסת אושר העדכון בקריאה ראשונה ברוב של 53–45, אך הוא עדיין חייב לעבור את הקריאות הסופיות עד סוף מרץ כדי למנוע התפרקות אוטומטית של הכנסת והליכה לבחירות.

המסר של בנק ישראל היה חריג בישירותו, הבנק הזהיר מפני ניהול פיסקלי זהיר והמליץ שלא להצמיד לתקציב המלחמה סעיפים שאינם נדרשים למאמץ המלחמתי, כולל תכניות חדשות שאינן תורמות לצמיחה ארוכת טווח או הקלות מס. הבנק הוסיף שהסביבה הגיאופוליטית מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר. זה לא ניואנס טכני, בשוק ההון פער של יותר מאחוז תוצר ביעד הגירעון הוא תרגום כמעט מיידי לשאלה של היצע אג״ח. יותר גיוסי חוב פירושם בדרך כלל לחץ כלפי מעלה על התשואות ועל מרווחי הסיכון, במיוחד כשהאי־ודאות הביטחונית לא מאפשרת למשקיעים לבנות תרחיש בסיס יציב לשנתיים קדימה.

דווקא בתוך הרעש הזה, השקל ממשיך לשדר תמונה מורכבת. לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הדולר נקבע ב־3.11 שקלים, ירידה יומית של כ־0.289%. התחזקות נקודתית של המטבע המקומי יכולה להיראות כמו הצבעת אמון, אבל היא גם משקפת את העובדה ששוק המט״ח המקומי מגיב במהירות לזרימות קצרות טווח, למימושי גידור ולתנועות גלובליות בדולר. האתגר למשקיעים הוא שהפיסקלי והביטחוני עובדים בכיוון אחד, בעוד שזרימות מט״ח יכולות לעבוד בכיוון הפוך, ולכן וולטיליות היא ברירת המחדל.

במקביל לעדכון התקציב, בנק ישראל מפעיל שכבת הגנה צרכנית־בנקאית שמטרתה לצמצם נזק תזרימי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכך להקטין את הסיכון שההלם יגיע למערכת האשראי. במסגרת מתווה הסיוע של הפיקוח על הבנקים, שמופעל בעקבות מבצע שאגת הארי, ניתן לדחות תשלומי משכנתה עד שלושה חודשים ללא הגבלת סכום וללא ריבית או עמלות, ולדחות הלוואות צרכניות עד 100 אלף שקל לשלושה חודשים באותם תנאים לקבוצות שנפגעו ישירות.

לעסקים קטנים ומיקרו שמחזורם עד 25 מיליון שקל נקבעה אפשרות לדחיית הלוואות עסקיות עד 2 מיליון שקל לשני חודשים ללא ריבית ועמלות, וכן פטור של חודשיים מריבית על אוברדראפט עד 30 אלף שקל לעסקים שבבעלות משרתי מילואים, בכפוף לקריטריונים. חלון ההצטרפות למתווה נקבע בין 16 במרץ ל־16 באפריל, עם אפשרות להרחבה בהתאם להתפתחויות.

מעבר לכך, הבנק המרכזי מאפשר מרווח נשימה גם ברמת הדיווח. הוראה נוספת קבעה שהדיווח למאגר נתוני האשראי על פיגורים בתשלומי הלוואות יתבצע לאחר 60 יום במקום 30 יום, לפחות בדוחות של מרץ ואפריל, כדי למנוע פגיעה מיידית בדירוגי אשראי של מי שנכנס למצוקת תזרים קצרה. מבחינת השוק, זו החלטה שמפחיתה סיכון של האצה מלאכותית באירועי חדלות־פירעון טכניים ומקטינה לחץ על הבנקים להקשיח תנאים דווקא כשהפעילות העסקית מתכווצת.

למשקיעים, זהו מפגש בין שלושה מסלולים שמושכים לכיוונים שונים. המסלול הפיסקלי מגדיל חוב ומעלה את פרמיית הסיכון, המסלול הבנקאי־רגולטורי מנסה לבלום הידרדרות באשראי באמצעות דחיות ותמיכה תזרימית, והמסלול המוניטרי נשאר כרגע ללא שינוי, עם ריבית בנק ישראל של 4% והחלטה הבאה שנקבעה ל־30 במרץ. בסביבה שבה האינפלציה השנתית עומדת סביב 2.0% לפי מדד הבנק ל־12 החודשים האחרונים, השאלה אינה רק האם תהיה הורדת ריבית, אלא האם המלחמה והגירעון יכבידו מספיק כדי להשאיר את הריבית גבוהה יותר לאורך זמן, גם אם הביקוש נחלש.

בימים הקרובים השוק יחפש שני סימני דרך. האם התקציב יעבור במלואו בכנסת ללא הרחבות נוספות שאינן קשורות ישירות למלחמה, והאם הצעדים של בנק ישראל מספיקים כדי למנוע גל פיגורים והקשחת אשראי. אם שני התנאים יתקיימו, המשק יקבל זמן לא פתרון ומחיר ההון ייקבע בעיקר לפי משך האירוע והקצב שבו הממשלה תציג מסלול חזרה מגירעון מלחמתי לריסון. אם לא, ישראל עלולה למצוא את עצמה משלמת פרמיית סיכון כפולה גם דרך שוק האג״ח וגם דרך תנאי האשראי של המגזר העסקי.

הכתבה אינה מהווה המלצה להשקעה. 
 

אלרואי אגם: חוקר ואסטרטג השקעות המשלב מומחיות בשוק ההון, הייטק ועולם הקריפטו. מספק ניתוחים ותובנות לאיתור הזדמנויות השקעה בנכסים מסורתיים ודיגיטליים

עוד ב-

סמוטריץ' מוותר לבנקים על המס הגדול: זה מה שיקרה למניות

לכתבה המלאה