השוק
שר האוצר בריאיון: "שהנגיד לא יתנהל כמו עב"ם במציאות מנותקת"
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בראיון מיוחד ל-ice: "אם לא המלחמה, סוכנויות הדירוג היו צריכות להמציא לישראל דירוג מיוחד", על הנגיד: "מנטרל את המדיניות של שר האוצר", על שוק הנדל"ן: "אל תקנו עכשיו - חכו שהמחירים ירדו", התוכנית השאפתנית "להפוך את ישראל לאקוסיסטם פיננסי" ורומז על רפורמה גדולה במיסוי כבר אחרי החגים
הכלכלה הישראלית ניצבת בפני אחת התקופות המורכבות בתולדותיה. לצד ההתמודדות המתמשכת עם המלחמה, העלויות הגבוהות והשלכותיהן על הכיס של כולנו, מציגים נתוני המאקרו תמונה מורכבת: מצד אחד, הבורסה בתל אביב שוברת שיאים, השקל מתחזק וההשקעות הזרות ממשיכות לזרום.
מצד שני הצמיחה מאטה, האינפלציה נותרת מעל היעד, ושוק הדיור חווה האטה מתמשכת. בין היציבות הפיננסית המרשימה לבין הלחצים הגוברים על תקציב המדינה, נדרש משרד האוצר לנווט בתקופה מורכבת במיוחד.
בראש המערכה הזו עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמאז כניסתו לתפקיד הפך לדמות דומיננטית ומשפיעה לא רק בזירה הפוליטית אלא גם בזירה הפיננסית. סמוטריץ' הוביל בכהונתו שורה של רפורמות מבניות - משירותי התשלום והפיקדונות ועד קידום השקעה בתשתיות תוך ניסיון לשמר את האמון של השווקים ואת דירוג האשראי של ישראל.
במקביל, הוא שם דגש על פתיחת התחרות מול הבנקים ועל מאבק בהון השחור, שנועד, לדבריו, "להכניס צדק למערכת ולשחרר חסמים לצמיחה". לצד זאת, הוא מתמודד עם ביקורת גוברת מצד כלכלנים, אנליסטים ואנשי אקדמיה על אופן ניהול המדיניות הפיסקלית בעיצומה של תקופה ביטחונית רגישה.
אחת האמירות החריגות של סמוטריץ' שתפסו כותרות לאחרונה היא זו שלפיה אם בנק ישראל לא יוריד את הריבית - הוא יקל את הנטל על המשק עם הורדת מסים. ההצהרה עוררה ויכוח חריף על גבולות העצמאות של הבנק המרכזי ועל תיאום המדיניות בין הממשלה לבין הנגיד.
בעוד סמוטריץ' טוען כי האינפלציה נובעת בעיקר מגורמי היצע וכי המשק זקוק להזרמת חמצן באמצעות הקלות מס, המבקרים מזהירים שהמהלך עלול לפגוע באמינות המדיניות המוניטרית ולהחמיר לחצים אינפלציוניים. הוויכוח הזה חושף את אחד מקווי השבר המרכזיים של הכלכלה הישראלית בימים אלה - בין הרצון לעודד צמיחה לבין הצורך לשמור על יציבות מחירים ואמון השווקים.
ברקע לכל אלה, שר האוצר ממשיך להציג תמונה אופטימית של משק חזק ועמיד, הנמצא לדבריו במסלול התאוששות מהיר, גם בעיצומה של מלחמה. שר האוצר שוחח עם ice לפני החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ולפני הנאום המשותף של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, שבו הודיעו על התקדמות משמעותית לעבר הפסקת אש. בשיחה הוא התייחס לביקורת על המדיניות הכלכלית, להסברים שמאחורי הצעדים התקציביים ולחזון שלו לכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה.
מצד אחד הבורסה עולה ונראה שהמשק אופטימי, מצד שני יש אמירות של אנליסטים שרואים את הנתונים הכלכליים באור שלילי יותר, איך אתה רואה את הניגוד הזה?
"אין כמעט אמירות כאלה של אנליסטים, יש אמירות כאלה של פוליטיקאים, שלחלקם יש תעודות עיתונאי, אבל הם פוליטיקאים. יש את האמת, את הכלכלה של מדינת ישראל, שהיא חזקה. אני זוקף חלק גדול מהעוצמה הזו לסיעתא דשמיא, אין מה לעשות, אני אדם מאמין, אבל אני זוקף אותה גם למשק הישראלי עצמו.
"אין כמעט אמירות כאלה של אנליסטים, יש אמירות כאלה של פוליטיקאים, שלחלקם יש תעודות עיתונאי, אבל הם פוליטיקאים. יש את האמת, את הכלכלה של מדינת ישראל, שהיא חזקה. אני זוקף חלק גדול מהעוצמה הזו לסיעתא דשמיא, אין מה לעשות, אני אדם מאמין, אבל אני זוקף אותה גם למשק הישראלי עצמו.
המשק מגלה עמידות פנטסטית, גם אל מול אתגרים גיאופוליטיים וביטחוניים, כמו המלחמה הארוכה שאנחנו בתוכה, יחד עם ניהול נכון שלנו את הכלכלה, באופן ששומר על האמון של המשקיעים. כל מי שמשקיע וקורא את המספרים יודע את זה, מאמין בכלכלה, ובא להשקיע פה".
ומה לגבי מי שלא משקיע ומשמיע קולות יותר מודאגים?
"אלה פוליטיקאים, הם פשוט נגד הממשלה ונגדי כשר. לא משנה מה יהיו הנתונים הם ימשיכו להגיד אותו דבר, אבל הנתונים מעולים ואי אפשר להתווכח איתם.
"אלה פוליטיקאים, הם פשוט נגד הממשלה ונגדי כשר. לא משנה מה יהיו הנתונים הם ימשיכו להגיד אותו דבר, אבל הנתונים מעולים ואי אפשר להתווכח איתם.
תראו את השקל למשל, הוא חזק מאוד, הרבה יותר חזק ממה שהיה לפני המלחמה, היינו ב-3.86 שקל לדולר, והיום אנחנו סביב 3.3. הבורסה שוברת שיאים ואנחנו רוצים להפוך אותה לאקוסיסטם - המעבר למסחר בשני-שישי הוא חלק מזה וזה גם יאפשר לנו להיכנס למדדי MSCI שיכניסו לכאן מיליארדי דולרים.
יחד עם הרפורמה הגדולה שעשינו כבר בשירותי התשלום נעשה גם בפיקדונות, אני מאוד מקווה שנאפשר נגישות לכסף זול גם לגופים החוץ בנקאיים, סוף סוף תהיה תחרות אמיתית על הכסף במדינת ישראל, לעסקים קטנים, בינוניים ומשקי בית, אני חושב שהדבר הזה ביחד אמור לתת כאן בוסט ענק לכלכלה.
כל זה מגיע עם השקעות גדולות מאוד בתשתית שאנחנו עושים, מהמטרו והרכבות הקלות והכבדות, וכל מה שקורה כאן במטרופולין גוש דן. אנחנו הולכים להשקיע מאות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב בתשתיות במדינת ישראל, לא רק בתחבורה, אלא גם בתשתיות מחשוב למשל.
אנחנו נצא אחרי החגים עם רפורמה מאוד גדולה בעולמות המיסוי, גם של קרנות הון סיכון וגם של קרנות גידור, אני רוצה להביא את התעשייה הזו לפה, ובעצם להפוך את ישראל לאקוסיסטם פיננסי כמו שהיא בעולם ההייטק".
כל זה למרות המלחמה או בגלל המלחמה?
"כל זה למרות המלחמה. הכלכלה חזקה כי האנשים בישראל חזקים, אוהבים את המדינה ואוהבים לקום בבוקר ולעבוד קשה. מהצד שלנו דרוש ניהול נכון, שזה אומר השקעה במנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, השקעה בהייטק, וניהול נכון של האתגר הפיסקלי הענק של המלחמה. מהצד השני גם צריך לדעת איפה לצמצם".
"כל זה למרות המלחמה. הכלכלה חזקה כי האנשים בישראל חזקים, אוהבים את המדינה ואוהבים לקום בבוקר ולעבוד קשה. מהצד שלנו דרוש ניהול נכון, שזה אומר השקעה במנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, השקעה בהייטק, וניהול נכון של האתגר הפיסקלי הענק של המלחמה. מהצד השני גם צריך לדעת איפה לצמצם".
איפה אפשר לצמצם ואיך אפשר להוביל מהלכים כאלו?
"אני יודע שצריך לעשות גם צעדים שהם לא פופולריים לי כפוליטיקאי - הבאתי בתקציב המתוקן של המלחמה בפברואר 2024, צעדי התכנסות פרמננטיים של אחוז תוצר, 20 מיליארד שקל, בתקציב הנוכחי כמעט שני אחוז תוצר, 37 מיליארד שקל, זאת אומרת, כמעט שלושה אחוז תוצר של צעדי התכנסות פרמננטיים בבסיס תקציב, כדי לממן את ההגדלה בהוצאות של המלחמה".
"אני יודע שצריך לעשות גם צעדים שהם לא פופולריים לי כפוליטיקאי - הבאתי בתקציב המתוקן של המלחמה בפברואר 2024, צעדי התכנסות פרמננטיים של אחוז תוצר, 20 מיליארד שקל, בתקציב הנוכחי כמעט שני אחוז תוצר, 37 מיליארד שקל, זאת אומרת, כמעט שלושה אחוז תוצר של צעדי התכנסות פרמננטיים בבסיס תקציב, כדי לממן את ההגדלה בהוצאות של המלחמה".
"מי שבאמת קורא ומבין את הנתונים - מאמין בכלכלה ובא להשקיע כאן". בצלאל סמוטריץ'. צילום: יחצ
אז כל ביקורת היא פוליטית? אין ביקורת עניינית בכלל?
"אני לא אומר את זה. יש נקודות שבהן למשל צריך להשקיע יותר, כמו בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובצבא. זה קריטי אבל מורכב כי הם איתנו בקואליציה, אז אפשר למתוח את החבל עד גבול מסוים.
"אני לא אומר את זה. יש נקודות שבהן למשל צריך להשקיע יותר, כמו בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובצבא. זה קריטי אבל מורכב כי הם איתנו בקואליציה, אז אפשר למתוח את החבל עד גבול מסוים.
אני כל הזמן אומר שפוליטיקאי טוב יודע למקסם את הרצוי בתוך המצוי. יש פוליטיקאים שאין להם רצוי, אין להם ערכים, אין להם אידיאולוגיה, אין תפיסת עולם, העיקר לעלות על הגלגל. יש פוליטיקאים שהולכים עם הראש בקיר.
בכלכלה אין דבר כזה 100%. יש דברים שאני רוצה ולא מצליח לעשות, אבל בסך הכל אני עושה הרבה מאוד בכיוון שאני מאמין בו, שזה בגדול כלכלה של שוק חופשי, מינימום רגולציה, מינימום בירוקרטיה, עם הרבה מאוד השקעה במנועים מחוללי צמיחה וניסיון לנהל תקציב אחראי".
אתה חושב שאחרי המלחמה נראה את הנתונים משתפרים משמעותית?
"רואים את זה כבר היום. אם מדינת ישראל לא הייתה נמצאת במזרח התיכון, עם כל הסיכונים הגיאופוליטיים הגדולים שבסביבה, אז היו צריכים להמציא רמת דירוג מיוחדת כדי לדרג את הכלכלה הישראלית. מדברים איתי על יחס חוב לתוצר שמגיע ל-70 אחוז ומדליקים את נורות האזהרה, אבל תראו מדינות אחרות: צרפת במעל 100%, ארה"ב באזור ה-120%. אם לא הסיכונים הגיאופוליטיים היה צריך להמציא עבורנו דירוג גבוה בהרבה מהדירוג האפשרי הגבוה ביותר היום".
"רואים את זה כבר היום. אם מדינת ישראל לא הייתה נמצאת במזרח התיכון, עם כל הסיכונים הגיאופוליטיים הגדולים שבסביבה, אז היו צריכים להמציא רמת דירוג מיוחדת כדי לדרג את הכלכלה הישראלית. מדברים איתי על יחס חוב לתוצר שמגיע ל-70 אחוז ומדליקים את נורות האזהרה, אבל תראו מדינות אחרות: צרפת במעל 100%, ארה"ב באזור ה-120%. אם לא הסיכונים הגיאופוליטיים היה צריך להמציא עבורנו דירוג גבוה בהרבה מהדירוג האפשרי הגבוה ביותר היום".
אתה לא מתרגש מסוכנויות הדירוג?
"ממש לא. הם הרבה שנים כבר עוקבים אחרי השוק, אחרי המגמות. עובדתית, עלות הגיוס של האג"ח שלנו לא התייקרה בפרומיל אחרי שהורידו לנו דירוג והאג"ח למעשה חזר לרמות יותר מאשר לפני המלחמה. פרמיית הסיכון וה-CDS חזרו לרמות טרום המלחמה.
"ממש לא. הם הרבה שנים כבר עוקבים אחרי השוק, אחרי המגמות. עובדתית, עלות הגיוס של האג"ח שלנו לא התייקרה בפרומיל אחרי שהורידו לנו דירוג והאג"ח למעשה חזר לרמות יותר מאשר לפני המלחמה. פרמיית הסיכון וה-CDS חזרו לרמות טרום המלחמה.
כמובן שאני לא רוצה שדירוג ירד, אני רוצה שהוא יעלה, אבל חשוב להבין שכשסוכנויות הדירוג מסתכלות עלינו הן נותנות לנו את הדירוג הכי גבוה שיש. הגורמים להורדה היו בעבר 'הסיכון לדמוקרטיה' בתקופת המחאות, שזה קשקוש ואפילו פוליטיזציה של מתודולוגיית הדירוג, וכמובן המלחמה".
ציינת שבנק ישראל לא יוריד ריבית אתה תוריד מסים, אתה עומד מאחורי האמירה הזו?
"אני חושב, ואמרתי את זה כבר לפני יותר מחצי שנה, שהיה צריך להוריד ריבית. מכיוון שהאתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לצאת ממלחמה לצמיחה. האינפלציה שלנו לא מגיעה מצד הביקוש, היא אינפלציה של צד ההיצע בעיקר עקב פגיעה בשרשראות האספקה כתוצאה מהמלחמה.
"אני חושב, ואמרתי את זה כבר לפני יותר מחצי שנה, שהיה צריך להוריד ריבית. מכיוון שהאתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לצאת ממלחמה לצמיחה. האינפלציה שלנו לא מגיעה מצד הביקוש, היא אינפלציה של צד ההיצע בעיקר עקב פגיעה בשרשראות האספקה כתוצאה מהמלחמה.
הצריכה אומנם עולה אבל היא עדיין נמוכה יותר מרמות טרום המלחמה. גם אני כשר אוצר תרמתי לזה עם המענקים שנתנו לעסקים ולמפונים - ואני משוכנע שזו הייתה מדיניות נכונה. מאוד מהר יצאנו מכל סבל. מהמלחמה בדרום, המלחמה בצפון, מ'עם כלביא', מאוד מהר המשק מתאושש, מאוד מהר העסקים חוזרים לעבוד, מאוד מהר הצריכה חוזרת. אנחנו עדיין לא איפה שהיינו לפני המלחמה".
אתה לא חושב שאמירות כאלו על הריבית או על בנק ישראל פוגעות בעצמאות שלו?
"גם אני ראיתי את הכותרות האלו. זו פשוט בורות מוחלטת. הנגיד עצמאי באופן מוחלט בניהול המדיניות המוניטרית של מדינת ישראל. ואני לא מתכוון להתערב. להפך, אני הצהרתי שבגופי אגן על עצמאות בנק ישראל.
"גם אני ראיתי את הכותרות האלו. זו פשוט בורות מוחלטת. הנגיד עצמאי באופן מוחלט בניהול המדיניות המוניטרית של מדינת ישראל. ואני לא מתכוון להתערב. להפך, אני הצהרתי שבגופי אגן על עצמאות בנק ישראל.
אבל לומר את דעתי עדיין מותר לי, והמדיניות הפיסקאלית היא באחריותי, זה קצת כמו הפרדת רשויות ונועד לייצר איזון. כמו שלגיטימי שלנגיד תהיה מדיניות ותפיסה משלו, כך לי יש את שלי - ואני חושב שצריך להקל על המשק ולשחרר לחצים. אני רוצה שיהיה כאן כסף שירוץ להשקעות גדולות ויוציא את המדינה מהמלחמה לצמיחה.
הדרך הכי טובה להגיע לשם היא דרך הפחתת ריבית, אבל אם הנגיד לא יעשה את זה אני אעשה את זה דרך הורדת מסים".
אבל מבחינת האינפלציה זה עלול להביא לאפקט הפוך ורק לתדלק אותה.
"שאלו אותי למה אני מנטרל את המדיניות של הנגיד, אז אני שואל הפוך - למה הוא מנטרל את המדיניות שלי? אני לא מקבל את ההחלטות שלי לבד, אני מתייעץ עם אנשי מקצוע, משקיעים, תעשיינים, אפילו אנשי הייטק".
"שאלו אותי למה אני מנטרל את המדיניות של הנגיד, אז אני שואל הפוך - למה הוא מנטרל את המדיניות שלי? אני לא מקבל את ההחלטות שלי לבד, אני מתייעץ עם אנשי מקצוע, משקיעים, תעשיינים, אפילו אנשי הייטק".
ועדיין, יכול להיות שאנחנו במסלול התנגשות בין משרד האוצר לבנק ישראל?
"מאוד בריא וטוב שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית יהיו מתואמות. אבל זה לא מחויב במציאות. אי אפשר ליצור מצב שבו לנגיד יש וטו גם על המדיניות המוניטרית וגם על הפיסקאלית. אני בהחלט מצפה מהנגיד להתחשב במדיניות של ממשלת ישראל כמו שמצפים ממני להתחשב במדיניות של הנגיד כדי שלא תהיה סתירה.
"מאוד בריא וטוב שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית יהיו מתואמות. אבל זה לא מחויב במציאות. אי אפשר ליצור מצב שבו לנגיד יש וטו גם על המדיניות המוניטרית וגם על הפיסקאלית. אני בהחלט מצפה מהנגיד להתחשב במדיניות של ממשלת ישראל כמו שמצפים ממני להתחשב במדיניות של הנגיד כדי שלא תהיה סתירה.
אולי צריך לשאול את הנגיד למה הוא מנטרל את המדיניות של שר האוצר? אני יוצא נגד הדה-לגיטימציה לי כשר אוצר לגבש מדיניות.
אני לא מאיים על הנגיד ואני לא פוגע בו אבל אני מממש את חובתי שהיא לגבש מדיניות וליישם אותה, ואני בהחלט מצפה מהנגיד לא להרגיש שהוא איזה עב"ם שחי במציאות תלושה ומנותקת, המדיניות שלו צריכה להיות מסונכרנת עם המדיניות של הממשלה".
"אגן בגופי על עצמאות בנק ישראל - אבל הוא חייב להבין שהוא צריך להיות מסונכרן עם הממשלה". בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון. צילום: פלאש 90/ יונתן זינדל.
הטיפול ביוקר המחיה: הבאתם את רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל, דיברתם על פירוק מונופולים - איך אתם רואים את המשק מהבחינה הזו?
"זה בהחלט אתגר. אנחנו מדינה קטנה ומאוד ריכוזית. הבעיה הקשה ביוקר המחיה שאלה תהליכים ארוכים. בסוף כדי להוריד את יוקר המחיה אנחנו צריכים תחרות, אין מה לעשות. בשביל תחרות צריך לארגן נכון את המגרש, למשל הרפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל היא רפורמה דרמטית ואנחנו נעשה רפורמה דומה גם עם מוצרים אמריקאיים".
"זה בהחלט אתגר. אנחנו מדינה קטנה ומאוד ריכוזית. הבעיה הקשה ביוקר המחיה שאלה תהליכים ארוכים. בסוף כדי להוריד את יוקר המחיה אנחנו צריכים תחרות, אין מה לעשות. בשביל תחרות צריך לארגן נכון את המגרש, למשל הרפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל היא רפורמה דרמטית ואנחנו נעשה רפורמה דומה גם עם מוצרים אמריקאיים".
איך אתה רואה את ההאטה בשוק הנדל"ן?
לא רק אני אומר את זה, גם משרד השיכון - כולנו מעריכים שהירידה תימשך, זו לא התרסקות, אנחנו לא רוצים התרסקות אבל מגמת ירידה. למשך תקופה ארוכה הביקוש עלה על ההיצע אז המוכרים הכתיבו את הטון. עכשיו המצב השתנה ואני אומר לקונים - תמשיכו ככה, אל תקנו וחכו שהמחירים ירדו".
לא רק אני אומר את זה, גם משרד השיכון - כולנו מעריכים שהירידה תימשך, זו לא התרסקות, אנחנו לא רוצים התרסקות אבל מגמת ירידה. למשך תקופה ארוכה הביקוש עלה על ההיצע אז המוכרים הכתיבו את הטון. עכשיו המצב השתנה ואני אומר לקונים - תמשיכו ככה, אל תקנו וחכו שהמחירים ירדו".
בשנת 2022, בתקופתו של ליברמן כשר אוצר, מחירי הדיור עלו ב-18% בשנה. זה אירוע הזוי. הממשלה הקודמת התהדרה שהשאירה לנו רזרבות גדולות של כסף. ברור שהמחירים זינקו - עשקתם את אזרחי ישראלי וקופת הממשלה התעשרה. עד היום לאף ממשלה לא היה אינטרס להוריד מחירים - אני רוצה שהמחירים ירדו".
מה לגבי הביקורת על הבנקים והתחרות בשוק?
"אני חושב שהבנקים עשו רווחים גדולים באופן לא מוצדק והם מנסים להסיט את הביקורת הזו מהם. אני בעד עבודה קשה, אבל הבנקים הרוויחו לא כי הם עבדו קשה ולא כי הם התייעלו - פשוט בגלל שהנגיד העלה את הריבית והם לא העלו את הריבית על פיקדונות בהתאמה. המהלך שאנחנו מקדמים, לאשר לגופים נוספים לתת פיקדונות, הוא דרמטי ויעזור מאוד בפן התחרותי".
"אני חושב שהבנקים עשו רווחים גדולים באופן לא מוצדק והם מנסים להסיט את הביקורת הזו מהם. אני בעד עבודה קשה, אבל הבנקים הרוויחו לא כי הם עבדו קשה ולא כי הם התייעלו - פשוט בגלל שהנגיד העלה את הריבית והם לא העלו את הריבית על פיקדונות בהתאמה. המהלך שאנחנו מקדמים, לאשר לגופים נוספים לתת פיקדונות, הוא דרמטי ויעזור מאוד בפן התחרותי".
הגירעון במסלול ירידה - איך אתם מתכננים את הדרך קדימה בהתחשב באי הוודאות והתארכות המלחמה?
"אני זוכר את הקשקשנים שאמרו לי שאם תהיה מלחמה עם איראן נגיע לגירעון של 11%-12%. אנחנו בכיוון טוב והיעד שלי הוא גם לייצב את יחס החוב-תוצר. צריך לחזור למסלול של התכנסות בעיקר כדי 'למלא את המחסנים', כלומר שאם עוד כמה שנים יהיה עוד אירוע קיצון אנחנו נהיה מוכנים.
"אני זוכר את הקשקשנים שאמרו לי שאם תהיה מלחמה עם איראן נגיע לגירעון של 11%-12%. אנחנו בכיוון טוב והיעד שלי הוא גם לייצב את יחס החוב-תוצר. צריך לחזור למסלול של התכנסות בעיקר כדי 'למלא את המחסנים', כלומר שאם עוד כמה שנים יהיה עוד אירוע קיצון אנחנו נהיה מוכנים.
אני חושב שחלק גדול מהמהלך הזה הוא המאבק בהון השחור. עד לפני כמה חודשים חשבונית ישראל מנעה חשבוניות פיקטיביות של 30 מיליארד שקל, זה כשלעצמו שווה לקופת המדינה כ-6-7 מיליארד שקל. אנחנו מובילים עוד שורה ארוכה של מהלכים, זה אצלי דגל מאוד מרכזי. אני מאמין שתוך שנה וחצי אנחנו נגיע למציאות שכל המיסוי בישראל יהיה דיגיטלי, כל מערכת המס. כך תהיה פחות רגולציה, פחות בירוקרטיה ויותר פיקוח.
כך נוכל גם לשלב AI במערכות האלו שיאפשר לנו לשים את האצבע בדיוק על מי שמעלים מס ולהגיע אליו. לכלכלה השחורה יש הרבה מאוד נזקים: היא מייצרת תחרות לא הוגנת לכלכלה החוקית, היא מונעת הכנסות מדינה, היא לא נספרת לתוצר, והיא מגדילה את יחס החוב-תוצר. בנוסף היא כמובן מייצרת מציאות מטורפת שבה 20% מאזרחים במדינת ישראל חיים בפחד יום יומי לא יכולים לשלוח את הילד לבית ספר, או לשלוח את הילדה לגן ולדעת שהם יחזרו בשלום".
הופתעת מ"נאום ספרטה" של ראש הממשלה?
"כן, הופתעתי מאוד ואני חושב שגם הוא לא התכוון שהדברים יצאו ככה, זה לא מתאים לו, הוא גם סייג את עצמו לאחר מכן. הוא לא תכנן להגיב - יום לפני הכנס של החשב הכללי הוא הודיע שהוא לא יגיב, ואז בבוקר הכנס הוא הודיע שדווקא כן יגיב.
"כן, הופתעתי מאוד ואני חושב שגם הוא לא התכוון שהדברים יצאו ככה, זה לא מתאים לו, הוא גם סייג את עצמו לאחר מכן. הוא לא תכנן להגיב - יום לפני הכנס של החשב הכללי הוא הודיע שהוא לא יגיב, ואז בבוקר הכנס הוא הודיע שדווקא כן יגיב.
זה יצא לו לא טוב. הוא התכוון לדבר אך ורק על מה שנוגע לתעשיית הנשק. אני לא אומר שאני מסכים איתו, אבל צריך להבהיר את זה. הוא התכוון לומר שמדינת ישראל צריכה להיות חזקה מאוד צבאית. היא לא יכולה להיות בנויה בזמן אמת על רכש חיצוני של מערכות נשק כי הלחץ של האיסלאם על מדינות במערב מקשה על ישראל להביא חימושים.
הוא רוצה שישראל תהיה תלויה רק בעצמה ברכיבים קריטיים - זה לפעמים המוצר המושלם, לפעמים רכיב מסוים בתוך המוצר שאני צריך להחזיק אותו אצלי ולפעמים דברים אחרים. אני רוצה לייצר את מה שיש לנו בו יתרון יחסי.
זה לא עניין שזה ימין שמאל. אני רואה התחזקות של כוחות איסלאמיים במדינות אירופה ולכן לחצים גדולים מאוד שמשפיעים על הממשלות שלהם".
"זה לא מתאים לו. אני לא מסכים איתו מילה במילה, אבל שמח שהוא הבהיר את עצמו". בנימין נתניהו .צילום: פלאש 90/Dudu Bachar/POOL.
אז למה לא הגבת?
"אני לא מסכים איתו מילה במילה, דיברתי איתו לאחר מכן ודרשתי להבהיר אבל לא רציתי לפתוח את זה, והוא באמת עלה למחרת והבהיר בנאום נוסף".
"אני לא מסכים איתו מילה במילה, דיברתי איתו לאחר מכן ודרשתי להבהיר אבל לא רציתי לפתוח את זה, והוא באמת עלה למחרת והבהיר בנאום נוסף".
בבחירות הבאות תמשיך לכוון לתיק האוצר?
"יכולת ההשפעה על המדינה ממשרד האוצר היא אדירה. אני התאהבתי בכלכלה. הקדנציה הזו הייתה קשה, התחלנו עם המחאה ואז המלחמה. לקח לי זמן להיכנס, ללמוד, למנות אנשים ולתפוס את המושכות ואין לי ספק שאם תהיה לי עוד קדנציה אני אדע לקדם בדיוק את מה שאני רוצה".
תראו מה הספקתי בקדנציה של שנתיים וחצי תחת מלחמה: "חוק המטרו, חוק תשתיות לאומיות, חוק ה-PSD, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, קרן ארנונה, הרווחים הלא מחולקים, ולא העלינו מסים, הרווחים הלא מחולקים זו רק סגירת פרצה. קידמנו גם את חוק האיגוח ואני מקווה שנקדם גם את עניין הפיקדונות".
כמה אתם מעורבים בהשקעות של ענקיות בינלאומיות כמו למשל המרכז של אנבידיה בישראל?
"אנחנו מעורבים, והנה עוד הבעת אמון משמעותית בישראל. אגב, אני מסרב גם להספיד את אינטל, אמרתי את זה גם כשהיא הייתה בשיא המשבר ועכשיו ההשקעות של טראמפ ואנבידיה ירימו אותה על הרגליים, והיא תעמוד בהתחייבות שלה להשקעה של 25 מיליארד דולר בישראל".
"אנחנו מעורבים, והנה עוד הבעת אמון משמעותית בישראל. אגב, אני מסרב גם להספיד את אינטל, אמרתי את זה גם כשהיא הייתה בשיא המשבר ועכשיו ההשקעות של טראמפ ואנבידיה ירימו אותה על הרגליים, והיא תעמוד בהתחייבות שלה להשקעה של 25 מיליארד דולר בישראל".
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(4):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.אויל משרישאזרח זועם 10/2025/07הגב לתגובה זו0 0ההבנה שלך בכלכלה היא כמו הבנתך בהבנת המציאות המדינית שאתה וחבריך למכשלת הזדון הבאתם עלינו. תעמוד בתור לקבלת קצת שכל. העובדה שקיבלת- תוך כדי מרמה מול הצבא - רק מראה על איכות הלימודים במקום ש"סיימנת".סגור
-
3.סמוטריץ אלוף בכלכלה, יודע טוב מכולם (ל"ת)ציפי 10/2025/07הגב לתגובה זו0 1סגור
-
2.הכל נפלא ואף מילה על גניבת מילארדים מתקציב המדינה -האמת 10/2025/07הגב לתגובה זו1 0לתיעדוף התנחלויות בשטחים ואינספור מוסדות מיותרים והעלאת רמת חיים בכספי מדינה, הזרקת הכספים לחרדים המשתמטים, צמצום הכרח בהוצאות ומשרדים מיותרים והתיעלות המגזר השלטוני. שחיתויות בכל משרדי הממשלה וכל המגזר הממלכתיסגור
-
1.סמרטוטריץ שר האוצר הגרוע ביותר שהיה לישראלאני 10/2025/07הגב לתגובה זו1 0האיש שמאמין בקלקלה בעזרת השם. גונב המיליונים עבור מגזרו ומשרדיו הפולחטחם. חמאסניק יהודי שבניפנופי לשון רואים שאין קשר בין המילים שהוא פולט למציאות. חצי מהמגזר שלו מתפרנס בשירות הציבורי. מגזר ההי-טק היצרני משמש לאיש הנקלה לתרץ בסייעתה דשמייה. גם סינואר החליט להמר על אמונה באל ולהשמיד אותנו. סמרטוטריץ מהמר מסוכן.סגור
